נמשך גזל ניצולי השואה

שוב מרמים את ניצולי השואה וגוזלים את כספם. הרכוש העצום של יהודי אירופה, שנצבר ביושר בעזרת עבודה קשה של דורות, נשדד בימי מלחמת העולם השנייה תוך פרק זמן קצר ע"י הנאצים הגרמנים ועמים רבים אחרים, ששיתפו איתם פעולה בכך. הניסיונות לפצות את הקורבנות או את יורשיהם נתקלים בחומת התנגדות ומתנהלים בעצלתיים. אחרי גרמניה והבנקים השוויצרים עלה בתקופה האחרונה לדיון, בין היתר, גם אותו הרכוש של יהודי הונגריה, שהיה על מה שמוכר בשם "רכבת הזהב". רכוש זה, שכלל את כל דברי הערך מסוגים שונים של כמיליון יהודים נפל בסופו של דבר, בנסיבות, שאין כאן המקום לבררם, לידי השלטונות של ארה"ב. ניתן היה לחשוב, שבמקרה זה שפר מזלם של בעלי הרכוש והשבתו הוא רק עניין פורמאלי קצר. לא כך הדבר.

נציגי הדמוקרטיה הגדולה בעולם, שכל כך אוהבים להטיף מוסר לאחרים ולדבר בשם הצדק ומעלות יפות אחרות, שינו לפתע את גישתם כשהיה מדובר בארנק שלהם. במשך ששים שנה סירבו בכלל להכיר באחריותם, למרות שהייתה ברורה לכל, והתבצרו מאחורי חומת כוחניות.בשנה האחרונה חל שינוי, מזערי אומנם, אך חשוב באופן עקרוני, וממשלת ארה"ב הכירה באחריותה, התנצלה והסכימה לשלם פיצוים. הבעיה היא, שפיצוי זה הוא אך סמלי. אין אומנם הסכמה לגבי הערך הריאלי של הרכוש, שהיה על רכבת הזהב, אך טווח ההערכות של המומחים נע בין מיליארד דולר ועד יותר משלושה וחצי מיליארד דולר בערכים של היום. כפיצוי חד פעמי על גזילת רכוש זה הסכימו האמריקאים לשלם עשרים מיליון דולר לכלל היהודים ממוצא הונגרי ומתוך סכום זה תשעה מיליון לאלה החיים כיום בישראל.

ברור, שמדובר בסכום מגוחך והם יכלו להרשות לעצמם גישה מזלזלת ומעליבה כזאת בעיקר הודות לשיתוף הפעולה של ועידת התביעות, שמינו, שדיברו בשם הניצולים. האמת היא, שלמעשה זה גוף ממסדי, שמינה את עצמו כנציג היהדות העולמית, אך למעשה מחוץ לגורמים אינטרסנטיים מיצג רק את השלטונית הישראליים. אם כך, אז מה המצב היום?

היות וסכום אפסי זה הכביד כנראה על התקציב של ארה"ב, הוחלט להעבירו במשך חמש שנים, כלומר כל שנה מיליון ושמונה מאות אלף דולר. ועידת התביעות החליטה, שגם סכום מביש זה לא יינתן למי שזכאי לכך, כלומר לא יחולק בין בעלי הרכוש, אלא במקום זאת יועבר במלואו לגוף ממשלתי בשם "קרן לרווחה לנפגעי שואה בישראל". קרן זאת, שעסקה בשנים עברו בעזרה כל שהיא לניצולי השואה נזקקים על בסיס בריאותי, הייתה ממומנת מכספי האוצר, אך בזמן האחרון העברת הכספים הופסקה (שנת הבחירות אולי יקרה מדי ולא נשאר כסף לדברים בלתי חשובים כמו ניצולי השואה, שממילא לא מהווים קבוצת לחץ אלקטורלית) והקרן עמדה למעשה בפני סגירה.

אין ספק, שזאת החלטה בלתי חוקית, הרי בכך הם מחליטים מה לעשות בכסף לא להם. כספים אלה, אומנם רק פירור מביש מהפיצוי ההוגן, שמגיע, אבל שייך ליהודים ממוצא הונגרי, או ליורשיהם, והיה צריך להיות מועבר לידיהם באופן מיידי. במקום זה הוא משמש כהנשמה מלאכותית לקרן ממשלתית וועידת התביעות והאוצר מצטרפים בכך ללהקת השודדים שממשיכה גם כיום את גזל רכושם וכספם של ניצולי השואה.

ואין די בכך. בכדי להשלים את ההשפלה ולהעצים את הזלזול חסר הבושה, נמסר שהכוונה בפועל רק להחזר חלקי עבור אותם הזכאים, שהוכיחו את מצבם הכלכלי הקשה (אישור על הכנסה חודשית מינימאלית), שכבר שילמו מכספם עבור הוצאות בריאות בשנה האחרונה ומציגים קבלות במקור על כך. במקרה כזה תחליט ועדה אם להחזיר חלק מכספם וכמה, עד לגבול של שלושת אלפים ש"ח. בדיוק על מקרים כאלה נאמר, שאילולא היה כל כך מקומם ועצוב – היה מצחיק עד מגוחך.

נכון, מדובר על ציבור של אזרחים מבוגרים בגילאי 80 ויותר, רובם במצב בריאותי קשה, למודי סבל ואכזבות, שבהחלט לא מהווים איום או קבוצת לחץ. בכל זאת, אולי הגיע כבר הזמן להפסיק להתעלל באנשים אלה? אולי מבקר המדינה, הארגונים האמורים לפעול לשמירת זכויות האזרח ונציגי אמצעי התקשורת ימצאו לנכון להקדיש קצת מזמנם ומרצם ויתחילו לפעול למען עצירת המשך הגזל?

מאמר קודם אודות גזל ניצולי השואה, מאת עמוס בן ברק: זה עוד לא צדק