מאפיין עונתי לזיוף תמידי

עלילת "הפגיעה בחקלאות הפלשתינית" חוזרת אלינו במחזוריות של עונות השנה – ירד היורה וחזרו סיפורי האימה העסיסיים על המתנחלים המונעים מהאיכרים הערביים את מסיק הזיתים. למרות ריבוי השנים, שבהן הושרצו אל מימי הביצה הישראלית אינסוף "דיווחים", אין ראיות ואין אשמים. אך כמנהג המקומי, העדר הראיות והאשמים משמש הראייה המכרעת לאשמתם של המתנחלים. בין יהודי ברה"מ היה נפוץ שיר עממי הלועג לאנטישמים: “אם אין מים בברז, זה אומר שהז'ידים שתו אותם, אם יש מים בברז, זה אומר שהז'יד השתין בצינור.”

בעיתון YNET פורסם מאמר מאת איש שמאל רועי מאור ולהלן ציטטה ממנו: “מסיק הזיתים הפלסטיני נחקק בתודעה הציבורית כסמל לאקלים פריעת החוק השורה בגדה המערבית". המאמר מפרט מיהם פורעי חוק: חס וחלילה, הם לא אנשי השמאל הפוגעים לאור היום בגידולים של החקלאים היהודים וכמובן לא החקלאים הערבים המשתמשים בהגשת תלונות נגד היהודים כבענף הכנסה אלא היעד הנוח – המתנחלים.

בדבר אחד צודק רועי מאור – אכן, הדבר התקבע כסמל בתודעה הציבורית. הבעיה היא שהסמל הזה שקרי. עד לפני שנה, הייתה העלילה העונתית "עקירת עצי הזית". הסיפור הזה נתגלה כמופרך עד גיחוך וגם תפישת המסור החשמלי על ידי רונן צפריר ברכבו של יואל מרשק הסבה מבוכה לתעשיית הזיוף.

השנה האפנה היא "יידוי האבנים ופגיעה פיזית במוסקי הזיתים". אומנם היא איננה חדשה, כבר לפני כשנתיים זוכה מכל אשמה מתנחל שהואשם בתקיפת מוסקים ואנשי השמאל. נראה על פניו, שהנתק בין כתב האישום לבין הראיות היו כה גדול, הסתירות בעדויות היו כה צורמות, שאפילו בית המשפט הישראלי נאלץ לזכות את היהודי. [קישור לידיעה 1]

כעת זהו מסמר התכנית; הסיפורים חוזרים בגדול ובתוספת ההאשמה נגד חיילי צה"ל, אשר על פי "הדיווחים" מסייעים למתנחלים לפגוע במוסקים ואף מצטרפים לחגיגה. המוטיב של הפגיעה על ידי המתנחלים בחסות הצבא, גם הוא קיים זה זמן רב בהודעות הרשות הפלשתינית. כך, לפני שנה האשים שר החקלאות של הרש"פ את המתנחלים, הצבא והחברה להגנת הטבע ביחד בשילוח חזירי בר בשדות הפלשתינים. [קישור לידיעה 2].

כשאני שומע על צה"ל הנותן חסות לפגיעה בפלשתינים על ידי היהודים, במיוחד כשהידיעה מובאת ללא ציון המקור ומי חקר ושל מי העדות, כתושב יהודה ותיק המכיר את המציאות כאן, חשד כבד בזיוף עולה בלבי. אם כבר בנושאי חקלאות עסקינן, אומר את זה כך: אבותיי היו מגדלי בקר וגם אני יודע להריח בולשיט.

כתבה במהדורת החדשות בערוץ-1 השבוע עסקה ב"האשמות הדדיות" בעניין הפגיעה בחקלאים, כאילו לא ידוע לעובדי רשות השידור, שבין שני הצדדים האלה ישנו צד אחד, אשר ממשלתו מעודדת אותו להגיש תלונות כזב. הכתב, אחרי ששידר בהרחבה את תלונתו של הערבי שטען שהמתנחלים חוסמים את כל דרכי הגישה לשדה שלו, זרק כלאחר יד: "זאת הייתה אזעקת שווא." רגע אחד, האם הכוונה שהייתה זאת אזעקה שקרית? כמה "אזעקות שווא" כאלה היו עוד? היכן התחקיר, היכן הממצאים?

בתקופה האחרונה כבר דווחנו על מספר מקרים של פגיעה זדונית בגידולים של היהודים על ידי הערבים ואנשים השמאל הישראלים, לאור היום, ללא בושה ומורא החוק. האם תעמולת הכזב הסיתה אנרכיסטים לפגוע ביהודים? אם המצב היה הפוך, אנשי השמאל מזמן היו מעלים את טענת "ההסתה".

בסוף אותה הכתבה בערוץ-1 הוזכר כבדרך אגב מעצרם של "פלשתיני ויהודי" שהציתו שדה של מתנחל. מי הוא אותו היהודי? מודע המינוח מעורפל, למה לא לנסח למשל כך: "פלשתיני ואיש שמאל ישראלי ביחד הציתו שדה של חקלאי יהודי"? מודע לא הוקדשו לנושא מספר שניות נוספות, כדי שהוא ייחקק בתודעת הציבור "כסמל לאקלים פריעת החוק השורה בגדה המערבית"?

למי שהרים גבה אל נוכח כמה טענות שהועלו כאן וגם למי שלא הרים, אני מציע לעיון את מאמרי התחקיר אודות "עקירת עצי הזית", של אביעד ויסולי, יונה סוקולובסקי ושלי. יש כאן די הרבה חומר קריאה, אבל אחרי כל כך הרבה ידיעות המקבעות בתודעת הציבור סמלים מפוברקים, אפשר להקדיש עוד קצת זמן כדי לנער את הסמלים האלה.

"תרמית הזיתים הגדולה"

מאמר על הכתבה המניפולטיבית של רוני דניאל נגד תושבי הר ברכה ב':

"הכתב והשופט"

מאמר מאת צור ארליך על הפוגרום שעשו אנשי השמאל בכרם של יהודי:

"הפוגרום בכרם ושתיקת התקשרות"

Last but not least, תחקיר מאת יהונתן דחוח-הלוי המפריך דו"ח "בצלם":

בצלם שוב מתרשל