פוליטיקה ברוטו

ניתן היה לחסוך את כל המוראות של המאה הקודמת, לו רק החברה האנושית הייתה מסוגלת לנהל את עצמה על ידי ניתוח אינטלקטואלי של התהליכים, תוך לימוד לקחי העבר ואי-פשרה עם הרוע.

"זו ארצנו" הייתה צריכה לא להיעלם אלא להתעצם, להתבגר ולהתייצב אל מול השמאל במקומות, שהוא נמצא בהם. עדיין לא מאוחר.

האם יתכן, שאנשים מצביעים בבחירות לא על פי התכונות של מוצאם העדתי? למה להאמין בזה, אם המוצא העדתי מהווה תשובה כה "נוחה" לכל שאלה? * נתן שרנסקי דווקא כן מבין בדמוקרטיה * שוב קיבלנו כנסת ללא כתם שחור

איך מתהדרי "מרכז" המפה הפוליטית יודעים מה הם חושבים * טומי לפיד השיל כמה קילוגרמים וקוראים לו אהוד אולמרט * מעט ממשנתו של זאב ז'בוטינסקי

אפרים סנה שולח דוא"ל-זבל, קריאתו מעלה תהיות * רק מכתב אחד אני מעוניין לקבל ממך, חבר הכנסת סנה...

אם הוא רצה לדבר על גבול הציות של שוטרים וחיילים במדינה דמוקרטית, שזה נושא חשוב ואקטואלי – זה מה שהיה לו להגיד? מתוך איזה דחפים אפלים חסרי שליטה הזכיר דווקא את אייכמן? יש כלל חשוב בפוליטיקה: כשאתה לא יודע מה לומר, תקשיב לצד השני ופשוט תגיד את ההיפך...

וועידת שארם, לא הייתה בדיוק רעיון חדש, זה כבר קרה, מעט לפני הבחירות 96'. פרס היה אז היורש לאחר רצח רבין וציפה בכיליון עיניים לבחירתו המשכנעת לראשות הממשלה, לראשונה בחייו. מסע הטרור, ששטף את הארץ איים לקלקל את אווירת הניצחון הבלתי-נמנע.