גיבורי ישראל מרובי העיטורים – צדק היסטורי

עפר דרורי בתוך: אתר הגבורה, פברואר 2009 04.02.2009 12:27
גיבורי ישראל מרובי העיטורים – צדק היסטורי - עיטורים מרובים - עיטורים כפולים - צל"ש מח"ט - צל"ש אלוף - צל"ש מפקד אוגדה - צל"ש רמטכ"ל - עיטור העוז - עיטור המופת - עיטור הגבורה


(164) מטרת כתבה זו להביא לידיעת הציבור את אותם גיבורים מעטים אשר זכו ליותר מעיטור אחד או לעיטור וצל"ש ומעשי גבורתם התעמעם עם השנים שעברו. המאמר מתמקד במקבלי עיטורים מרובים, בעתיד יינתן פרסום לגיבורים אשר זכו ליותר מצל"ש אחד. בראש הרשימה הגיבורים בעלי העיטורים הגבוהים ביותר. ראה עדכון בסוף המאמר



לכתבה מעודכנת יותר הכוללת את כל מרובי העיטורים והצל"שים - חיילי צה"ל המעוטרים ביותר / עפר דרורי (יוני 2011) 

מטרת כתבה זו להביא לידיעת הציבור את אותם גיבורים מעטים אשר זכו ליותר מעיטור אחד או לעיטור וצל"ש ומעשי גבורתם התעמעם עם השנים שעברו. המאמר מתמקד במקבלי עיטורים מרובים, בעתיד יינתן פרסום לגיבורים אשר זכו ליותר מצל"ש אחד. בראש הרשימה הגיבורים בעלי העיטורים הגבוהים ביותר.
[1]

 

כידוע מדינת ישראל מעניקה שלושה סוגי עיטורים וארבעה סוגי צל"שים לחיילים אשר נמצאו ראויים לעיטורים ולצל"שים. חוק העיטורים   [2] שהתקבל בשנת 1970 קובע את הדירוג בין העיטורים והצל"שים השונים. העיטור הגבוה ביותר הוא עיטור הגבורה המוענק ע"י שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל למעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פי האויב תוך חירוף נפש. העיטור השני במעלה הוא עיטור העוז המוענק ע"י הרמטכ"ל על מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. העיטור השלישי במעלה הוא עיטור המופת המוענק אף הוא ע"י הרמטכ"ל על מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת.

 

בפקודות הצבא (33.0807) מוגדר שציון לשבח יינתן: בשל מעשה או התנהגות שאינם מגיעים כדי הענקת עיטור, ניתן לציין לשבח חייל שהצטיין ביחידתו או מחוצה לה, תוך גילוי כושר מנהיגות או יוזמה בפעילות מבצעית או בפעילות אחרת, וכן חייל שהצטיין ביחידתו במשמעת ובהתמדה, בהופעה, בהתנהגות טובה או בכל מעשה אחר הראוי לציון. הפקודה מגדירה ארבעה סוגי צל"שים המוענקים ע"י הרמטכ"ל, אלוף, מפקד אוגדה ומח"ט.  

 

ישנם מעטים שקיבלו יותר מעיטור אחד או יותר מצל"ש אחד. חלקם התפרסמו וחלקם לא, חלק התפרסמו מנסיבות הקרב או האירוע שזכה לפרסום רחב, וחלק נשארו נסתרים בגלל אישיותם הנחבאת אל הכלים ולא זכו להוקרת הציבור. יש ממקבלי העיטורים והצל"שים שנפלו במהלך ביצוע מעשי גבורתם וישנם אחרים שחזרו לחיים מלאים ואף הצטיינו בתחומי עשייה אחרים לחלוטין.

היות ומדובר במורשת ההיסטורית שלנו, ובמורשת הקרב של צה"ל ראוי היה שמקבלי העיטורים והצל"שים יוכרו בציבור ויזכו לכבוד המגיע להם על אחת כמה וכמה אותה קבוצה קטנה אשר זכתה לצל"ש או לעיטור יותר מפעם אחת.

 

בעלי עיטור הגבורה ועיטור המופת

ראשונים בין כולם הם שניים אשר זכו לעיטור הגבורה וגם לעיטור המופת. היות ומקום המדינה זכו לעיטור הגבורה רק ארבעים חיילים ולעיטור המופת פחות משש מאות חיילים, השילוב של שני עיטורים אלה מעמיד את הזוכים בהם כראשונים בין כולם. השניים הם שלמה ניצני ואביגדור קהלני.

שלמה (מוני) ניצני זכה בעיטור הגבורה בעת מבצע קדש בהיותו סמל בצנחנים. בתיאור המעשה נכתב: בשעת הפעולה במייצרים, במסגרת "מבצע קדש" נפתחה אש חזקה על ה-זחל"ם בו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג ה-זחל"ם נהרג מיד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה ה-זחל"ם ובאש החזקה נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מ-זחל"ם שנסע לפניו, העלה את הפצועים ל-זחל"ם וכל זאת תחת אש כבדה של האויב. לאחר מכן הפעיל מספר כלי נשק, שהיו בידי הפצועים, נגד עמדות האויב ושיתק אותן. על-ידי פעולה זאת הציל חיי פצועים, וחיי חיילי יחידתו.

שלמה (מוני) ניצני זכה בעיטור המופת בהיותו מג"ד שריון (גדוד 79) בעת מלחמת יום הכיפורים בה גם נפצע קשה. בתיאור המעשה נכתב: ביום 6 באוקטובר 1973 פיקד סא"ל שלמה ניצני על גדוד-טנקים, בגזרה שמול העיר איסמעיליה. הכוח שבפיקודו ביצע התקפות חוזרות-ונשנות על ראש-הגשר המצרי שבגזרה, ובכך שיבש ובלם את מאמץ-הצליחה המצרי. מספר הנפגעים של הכוח היה רב. סא"ל שלמה ניצני בעצמו שקד לחלץ את נפגעיו, על-אף האש הכבדה של האויב. הוא נפצע קשה תוך כדי קרבות הבלימה. כושר מנהיגותו, עמידתו האיתנה, אומץ-לבו וקור-רוחו נסכו ביטחון בקרב פקודיו וחיזקו את רוחם.


גיבורי ישראל מרובי העיטורים – צדק היסטורי - עיטור הגבורה - עיטור המופת - עיטור העוז - צל"ש רמטכ"ל - צל"ש מפקד אוגדה - צל"ש אלוף - צל"ש מח"ט - עיטורים כפולים - עיטורים מרובים
שלמה ניצני
 

אביגדור קהלני שסיפורו ידוע יותר קיבל גם הוא את עיטור הגבורה ואת עיטור המופת.

את עיטור המופת קיבל אביגדור קהלני בהיותו מפקד פלוגת טנקים בעת מלחמת ששת הימים בה גם נפצע קשה. בכתב העיטור נכתב: ביום ה-5 ביוני 1967, פקד סגן אביגדור קהלני על פלוגת טנקים. במהלך הלחימה על מערכי חן-יוניס, רפיח, שיך זווד ואל ג'ירדי הסתער בראש פלוגתו. כאשר נפגע הטנק שלו בפגיעה ישירה, החליף טנק והמשיך בלחימה. בהמשך הקרב על מערך אל ג'ירדי נפגע ונפצע אנושות.

במלחמת יום הכיפורים קיבל אביגדור קהלני את אות הגבורה בהיותו מג"ד שריון (גדוד 77). בכתב העיטור נכתב: סא"ל אביגדור קהלני פיקד על גדוד-טנקים בקרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת-הגולן. במשך 4 ימי-הבלימה, עד 9 אוק' 1973, פעל בגזרת קונטרה והר חרמונית. ב-9 אוק' 1973 גדל מספר המפקדים והטנקים שנפגעו ברמת-הגולן, וחלק מהעמדות נכבשו על-ידי האויב הסורי, שהגיע למרחק של עשרות מטרים בלבד מכוחותינו. סא"ל אביגדור קהלני נשלח מאזור אחר של הגזרה עם קומץ טנקים, להחליף יחידה אשר נלחמה כל הלילה ונאלצה למלא תחמושת ולהתארגן מחדש. הוא מונה למפקד הגזרה, והוטל עליו לפקד על שארית הטנקים שנותרו באזור. סא"ל קהלני נע בראש הכוח, כשהוא נתקל ב-4 טנקים סוריים, ממרחק של כמה עשרות מטרים, והשמידם. אז ארגן את כל הטנקים שנשארו בגזרה ואשר היו שייכים ליחידות שונות וזאת תוך לחץ רצוף והתקדמות כוח סורי בעדיפות מכרעת. סא"ל קהלני, בכושר מנהיגותו ואישיותו, נתן דוגמה אישית לחייליו, שהיו על סף שבירה. הוא הסתער ראשון, עם עוד אחד מהמפקדים הכפופים לו, על האויב הסורי. הכוח כולו נע אחריו והצליח לכבוש מחדש את העמדות הסוריות השולטות, שהוו עמדות-מפתח לגזרה כולה. לאחר כיבושן של עמדות הירי מחדש - הושמד הכוח הסורי, שמנה עשרות טנקים, וההתקפה האחרונה על רמת הגולן נשברה. במעשיו אלה מנע את פריצת החזית בגזרה הצפונית של רמת-הגולן. סא"ל קהלני גילה מנהיגות מופלאה וגבורה אישית בקרב קשה ומסובך, אשר תוצאותיו שינו את פני המערכה ברמת-הגולן.


גיבורי ישראל מרובי העיטורים – צדק היסטורי - עיטור הגבורה - עיטור המופת - עיטור העוז - צל"ש רמטכ"ל - צל"ש מפקד אוגדה - צל"ש אלוף - צל"ש מח"ט - עיטורים כפולים - עיטורים מרובים
אביגדור קהלני
 

בעלי עיטור הגבורה וצל"ש

רק שניים קבלו לצד עיטור הגבורה גם צל"ש, דניאל ורדון ויוסי לפר.

דניאל ורדון לוחם סיירת גולני קיבל את עיטור הגבורה במלחמת ששת הימים בנוסף לשני צל"שים שהיו כבר ברשותו. ביום ה-7 ביוני 1967, בשעות אחר הצהריים, טיהרה החטיבה בה שירת סרן דניאל וורדון ז"ל כסגן מפקד יחידת סיור, את העיר אל-עריש. באחת מסמטאות העיר שכבו מספר פצועים של היחידה המטהרת, ללא אפשרות לפנותם מאזור, שרוכזה בו אש אויב מטווח של מטרים ספורים. כל ניסיון התקרבות לפצועים עלה בקורבנות נוספים. סרן דניאל וורדון ז"ל התנדב לחסל את האויב ולפנות את הפצועים, בידיעה ברורה שבפעולה זו הוא מסכן את חייו. תוך כדי פעולה נפגע ונהרג.  

בנוסף קיבל את צל"ש האלוף על לחימתו בקרב נוקייב ב-1962 וכן צל"ש אלוף נוסף משנת 1960 על חלקו בלחימה מול הסורים באזור כפר סאלד.

 

יוסי לפר קיבל את עיטור הגבורה במלחמת ששת הימים על לחימתו בטנק בו נשאר כאיש צוות יחיד וכן צל"ש אלוף. ביום ה-5 ביוני 1967, בכפר שן, נפגע הטנק שבו לחם סמל יוסף לפר. הוא קפץ מהטנק והמשיך להילחם ולטהר עמדות אויב עם צוותו. למחרת ניתן לו טנק אחר. טנק זה עלה על שדה מוקשים בחן-יונס ונשאר יחידי בשטח. סמל יוסף לפר המשיך להילחם יחידי מתוך הטנק, במשך 8 שעות רצופות, הפעיל את כלי הנשק והשמיד כל מי שניסה לפגוע בו, כשהוא מנותק מיחידתו. תוך כדי קרב נפצע בידו ובבטנו ולחם כשהוא פצוע, עד אשר חולץ.  

בנוסף קיבל צל"ש אלוף על לחימתו בעת התקלות עם מחבלים בגזרת ים המלח בשנת 1976.

 

זה המקום להזכיר את שאר שלושים וששה הלוחמים בעלי עיטור "גיבור ישראל". ממלחמת העצמאות: סימן טוב גנה, צבי זיבל, זרובבל הורוביץ ז"ל, יזהר ערמוני ז"ל, יאיר רחלי, עמנואל לנדאו ז"ל, אמיל בריג, רון פלר, יוחאי בן נון, אריה עצמוני, אברהם אביגדורוב, בן-ציון ליטנר. בין העצמאות למבצע קדש: יעקב מזרחי ז"ל, פנחס נוי. מבצע קדש: עוזי בר צור, יהודה קן דרור ז"ל, דן זיו. בין קדש לששת הימים: צבי עופר. מלחמת ששת הימים: נתנאל גולן, משה דרימר ז"ל, אורי וייסלר ז"ל, דוד שירזי ז"ל, משה טל ז"ל, מרדכי פרידמן ז"ל, איתן נאוה ז"ל, גד רפן, בני ענבר ז"ל, שאול ורדי. מלחמת ההתשה: עמיחי איילון. מלחמת יום הכיפורים: יובל נריה, משה לוי, עודד אמיר ז"ל, אסא קדמוני, גדעון גלעדי ז"ל, שלמה ערמן ז"ל, צבי גרינגולד.

 

 

בעלי שני עיטורי העוז

רק שניים זכו להיות מעוטרים פעמיים בעיטור העוז מתוך מאתיים ועשרים חיילים שקיבלו עיטור זה. עובד ליזינסקי ואמנון ליפקין שחק.

עובד ליזינסקי מחטיבת הצנחנים זכה לעיטור העוז הראשון במבצע כנרת. בכתב העיטור נכתב: ביום ה-11 בדצמבר 1955 בפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכנרת, נהג סג"ם עובד לדיז'ינסקי ז"ל את יחידתו בהסתערות על אחד המוצבים. בהיתקלו בגדר אשר לא פוצצה, עבר יחידי בזחילה מתחתיה, פרץ לנוכח אש האויב, הרג מקלען ושני רובאים, ועל ידי כך איפשר ליחידתו לחדור למוצב ולהשלים את ביעורו.

עיטור העוז השני של עובד ליזינסקי ניתן לו שנה בלבד לאחר מקרה זה בעת מבצע קדש במהלכה נהרג. בכתב העיטור נכתב: ב"מבצע קדש", שימש סגן עובד לדיז'ינסקי ז"ל כ-מ"פ והוביל מחלקה מפלוגתו בהתקפת לילה, על אויב מחופר ומבוצר בכוכים, שמנה פלוגה לפחות. הוא הסתער בראש אנשיו, הטיל רימון לעמדת אויב והרימון נפל בחזרה לעבר המחלקה. סגן עובד לדיז'נסקי ז"ל הפיל ארצה את החייל הקרוב אליו ושכב עליו. בהתפוצצות נהרג ועל ידי כך הציל את חיי החייל וחיי יתר החיילים מן המחלקה.

 

את עיטור העוז הראשון שלו זכה אמנון ליפקין אף הוא מחטיבת הצנחנים לקבל במבצע כרמה. בכתב העיטור נכתב: ביום ה-21 במרס 1968, בפשיטת צה"ל על כרמה פקד סרן אמנון ליפקין על כוח, שנקלע לשטח מוכה אש טנקים וארטילריה של האויב. סרן אמנון ליפקין המשיך בלחימה ובחילוץ נפגעים באומץ ובקור רוח, על אף התנאים הקשים בהם היה נתון הכוח שבפיקודו.

עיטור העוז השני של אמנון ליפקין הוא ממבצע "אביב נעורים" שהתקיים בבירות. בכתב העיטור נכתב: בליל ה-9-10 באפריל 1973, בפשיטה על בנין החזית הדמוקרטית בבירות, פקד סא"ל אמנון שחק על הכוח הפושט. בתחילת הקרב, נפגעו שלושה לוחמים, שהיו שליש הכוח הפושט, על שארית הכוח נפתחה אש, הן מהיעד עצמו (בניין בן שבע קומות) והן על-ידי מחבלים, שהגיעו מהסביבה הקרובה. למרות הנפגעים, אש האויב החזקה, וחוסר האפשרות לקבל סיוע מכוחות אחרים, התמיד סא"ל אמנון שחק בביצוע המשימה. הוא פינה את הנפגעים, השמיד את כוח האויב ופוצץ את הבניין. במעשיו אלה, הוכיח מנהיגות מעולה, קור רוח, אומץ לב ותושייה למופת.

 

 

בעלי עיטור העוז ועיטור המופת

ברשימת הגיבורים נמצאים ארבע לוחמים אשר זכו בעיטור העוז וגם בעיטור המופת.

ב"מבצע קדש" היה סגן משה קליין ז"ל מפקד הכוח הפורץ למוצב אויב. לאחר שאמצעי הפריצה לא הופעלו, התייצב בראש יחידת החבלנים שלו ותחת אש אויב חזקה, פרץ גדרות ושדה מוקשים ונאחז ביעד. בשעת טיהור היעד נתקל בכוח שני, שפרץ פנימה בטעות ועל-ידי גילוי תושייה מנע אסונות מיותרים. בעוד הכוח השני לא ביצע משימתו בפריצה ליעד שני, המשיך סגן משה קליין ז"ל וכבש את חלקו השני של המוצב. במהירות הסתערותו גרם להתמוטטות האויב ומנע אסונות. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.

עיטור המופת ניתן לו במלחמת ששת הימים בעת שפיקד על הכוח אשר נועד לכבוש את תל פחר. סא"ל קליין משה ז"ל נהרג תוך-כדי לחימה בתוך היעד.

 

אילן אגוזי זכה לעיטור המופת בשנת 1969 בפעולה על האי גרין בהיותו מפקד חולית הפריצה של הקומנדו הימי. על אף פציעתו המשיך בלחימה ועזב את היעד בסירה האחרונה.

בעיטור העוז זכה אילן אגוזי בפעולה מצפון לטריפולי, בכתב העיטור נכתב: בליל ה-20-21 בפברואר 1973, פעל רס"ן אילן אגוזי כמפקד חולית חסימה, בפשיטת צה"ל על מחנות מחבלים בצפון לבנון. לאחר שטוהר היעד, המשיך האויב להטריד את כוחותינו ביריות מתוך בתים שעמדו מאחורי היעד. רס"ן אילן אגוזי נצטווה לטהר בתים אלה. תוך פעולת הטיהור, פקד אחד הקצינים על חייל להטיל רימון לתוך חדר, מבעד לחלון. החייל זרק רימון, אלא שזה פגע בסורגי החלון וחזר והתגלגל אל בין חיילינו. רס"ן אילן אגוזי ראה זאת ומיהר להרים את הרימון כדי להרחיקו מקרב החיילים. הרימון התפוצץ בעודו בידו ורס"ן אילן אגוזי נפצע קשה, איבד את ידו הימנית ואת עינו הימנית. על אף היותו פצוע קשה הורה לחייל, שבא לטפל בו, כי ימשיך בפעולות הטיהור וישוב לטפל בו לאחר מילוי המשימה.

 

עיטור המופת ניתן לגד קרול איש הקומנדו הימי בגין פעולתו בלחימה על האי גרין בשנת 1969.

עיטור העוז ניתן לגד קרול במלחמת יום הכיפורים. בלילה השמיני לקרבות מלחמת יום הכיפורים חדר רס"ן גד קרול למעגן האויב שבנמל ערדקה שבים-סוף ופגע בכלי-השיט שלו למרות שהוטלו למים פצצות-עומק ועל-אף זרמי-המים החזקים שהפריעו לו בתנועתו. בפעולתו זו גילה אומץ-לב רב, קור-רוח, תושייה ודבקות במשימה.

 

יוסף דירהלי זכה בעיטור העוז, בתעודת העיטור נכתב: ביום ה-31 בינואר 1971, בפשיטה על מפקדת המחבלים בכפר אל-חיאם, השתתף סגן יוסף דירהלי ז"ל כ-מרנ"טאי. בתחילת הפעולה, נפגע סג"ם דובי אור בראשו ונפל פצוע קשה ליד מדרגות הבית, ששימש כיעד. סגן יוסף דירהלי ז"ל, זינק מעמדתו, רץ אל הבית, תחת אש אויב, שהומטרה משלושה כיוונים, חילץ את הפצוע והביאו אל נקודת איסוף נפגעים. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז.

שישה חודשים לאחר מכן זכה בעיטור המופת על פעולת חילוץ של שני פצועים מתוך שדה מוקשים.

 

בעלי עיטור עוז וצל"ש

שישה לוחמים זכו בעיטור העוז ובצל"ש.

 

דב תמרי זכה לעיטור עוז ולשני צל"שי רמטכ"ל. ביום ה-10 באוקטובר 1956 שימש סג"ם דב תמרי כמפקד מחלקה בחסימה בשעת פעולת קלקיליה. כשנפגע מפקד הפלוגה נטל לידיו את הפיקוד והצליח להחזיק מעמד בתנאים קשים ביותר. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז. בנוסף זכה לשני צל"שי רמטכ"ל מתקופת שרותו בסיירת מטכ"ל.

 

מרדכי רטר זכה בעיטור העוז ובצל"ש רמטכ"ל. ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סגן מרדכי רטר ז"ל כמפקד מחלקת טנקים באזור קנטרה. תוך כדי לחימה נפגעו הטנק שלו והטנק של סמל-המחלקה. למרות פציעתו נכנס סגן מרדכי רטר ז"ל לטנק הסמל שבער, חילץ את אנשי-הצוות, ובתוכם סמל המחלקה, שהיה פצוע קשה - וכל זה תחת אש האויב. סגן מרדכי רטר ז"ל נשא על גבו את סמל-המחלקה הפצוע למרחק של כ- 3 ק"מ, עד לטנק שפינה אותם, ולאחר מכן הצטרף לטנק אחר כנהג. לאחר יומיים נפגע ונהרג. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, קור-רוח ואחוות לוחמים. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז.

באותה מלחמה קיבל מרדכי רטר צל"ש רמטכ"ל יחד עם צוותו מטנק הקצינים על לחימתם בקרבות באזור גשר פירדן, "מכשיר" ו-"חמוטל".

 

כוכב הס זכה לעיטור העוז ולצל"ש רמטכ"ל. ביום ה-7 ביוני 1967, מצפון לים המלח, נפגע המסוק שהטיס רס"ן כוכב הס. הפגיעות גרמו דליפת דלק, שסכנה את יכולת המסוק לחזור לבסיסו. למרות זאת המשיך רס"ן כוכב הס במשימת חילוץ הטייס שצנח בשטח. הוא ביצע את משימתו תחת אש מרגמות ומקלעים, שניתכה עליו, בעת שנחת ליד הטייס שצנח. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז.

בנוסף זכה לצל"ש הרמטכ"ל על חלקו כטייס בפעולה לפני מלחמת ששת הימים.

 

אפרים בר (ברנד) זכה לעיטור העוז ולצל"ש אלוף. ביום ה-1 בנובמבר 1956, בקרב המיתלה, שימש סג"ם אפרים ברנד כ-מ"מ. למרות שהיה פצוע מפעולה קודמת וידיו בגבס, ניהל את מחלקתו בהתקפת יום על אויב מבוצר בכוכים. סג"ם אפרים ברנד המשיך באיסוף פצועים מאנשינו תחת אש, ולאחר שפונתה יחידתו, הצטרף ליחידה שתקפה את האויב בהתקפת לילה, איתר את עמדות האויב ועזר למפקד היחידה בפיקוד על ההתקפה. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז.

בנוסף זכה אפרים בר בצל"ש אלוף על חלקו בפעולת קלקיליה ב 1956.

 

אהוד דפנא זכה לעיטור העוז ולצל"ש מח"ט. צל"ש המח"ט ניתן לו על חלקו בפשיטה ללבנון ב-1973. עיטור העוז ניתן לו בהיותו מ"פ שריון במלחמת יום הכיפורים. ביום 6 באוקטובר 1973 שהה רס"ן אהוד דפנא ז"ל בביתו. מששמע על פרוץ הקרבות ומאחר שלא שובץ ביחידה אחרת - חזר לרמת-הגולן ואירגן פלוגה משיירי הטנקים והצוותים של כוחות החטיבה בגזרה הדרומית. רס"ן אהוד דפנא ז"ל השתתף בקרבות הבלימה הקשים ואחריהם המשיך בראש פלוגתו בפריצה לסוריה, השתתף בניסיון הראשון לכיבוש תל-שמס וכשזה לא עלה, השתתף בכיבוש התל בהתקפת-לילה. לאחר כיבוש התל חסם את כביש "סעסע" ובלם התקפות חי"ר ושריון של הסורים. בקרב זה נפגע ונהרג. במעשיו ובלחימתו גילה אומץ-לב רב, תושייה ודבקות במשימה - על אף מגבלות גופניות בהיותו נכה ממלחמת ששת הימים.

 

יואב ברום זכה לעיטור העוז וכן לצל"ש מח"ט. צל"ש מח"ט ניתן לו על פעולתו בקרב נוקייב ב-1962. עיטור העוז ניתן לו בהיותו מג"ד סיור (גדוד 87) במלחמת יום הכיפורים. ביום 8 באוקטובר 1973 הגיע סא"ל יואב ברום ז"ל לסיני מטיול בחו"ל, וניתן לידיו הפיקוד על יחידת סיור שמפקדה נהרג. בכושר-מנהיגותו הצליח לגבש מחדש את היחידה המפוררת. ב-9 אוק' 1973 חדרה היחידה ל"תפר" שבין הארמיה השנייה לארמיה השלישית ואיכנה נקודות-תורפה. ב-14 באוקטובר 1973 השתתפה היחידה בקרב שריון-בשריון עם חטיבת-שריון מצרית והצליחה לגרום לה אבדות רבות. בליל 16 אוק' 1973 הובילה יחידת הסיור את כוחות-צה"ל בקרב הפריצה וביצעה את משימתה באורח מושלם. ביוזמתו ביצע סא"ל יואב ברום ז"ל התקפת-נגד על מגנן ה-נ"ט בצומת "לכסיקון - טרטור". במשך כל ימי-הלחימה גילה כושר-מנהיגות מעולה, יזמה, עוז-רוח , ודאגה לפקודיו.  

 

 

בעלי שני עיטורי מופת

חמשה חיילים זכו בשני עיטורי מופת.

 

אברהם מוכתר זכה בשני עיטורי מופת ובצל"ש רמטכ"ל אחד. העיטורים והצל"ש ניתנו בגין פעולתו בסיירת מטכ"ל בתקופה שבין מבצע קדש למלחמת ששת הימים.

 

הטייס שלמה הגני קיבל פעמיים את עיטור המופת. בפעם הראשונה, לפני מבצע קדש, בעת טיסת אימונים שגרתית במטוס-קרב שארעה בו תקלה, הצליח שלמה הניג להנחית את המטוס על אף הסכנה שנשקפה לחייו.

בפעם השנייה כטייס הקרב המבוגר ביותר בח"א בעת מלחמת יום הכיפורים על תרומתו הן בלחימה והן במופת לטייסים הצעירים ממנו.

 

סגן מיכאל בורט קיבל את עיטור המופת הראשון שלו בהיותו מ"מ בפלוגת חרמ"ש במלחמת ששת הימים על לחימתו וכיבושו של מוצב בכפר יעבד. עיטור המופת השני ניתן למיכאל בורט במלחמת יום הכיפורים על לחימתו ואומץ ליבו בעת חילוץ פצועים בהיות קת"ק בפלוגת חרמ"ש.

 

הנווט רפאל סברון קיבל פעמיים את עיטור המופת על הניווט המדויק שביצע בעת הנחתת כוח של סיירת מטכ"ל בשטח אויב בשני מבצעים לפני מלחמת ששת הימים.

 

מרקו אשכנזי זכה בשני עיטורי מופת. העיטורים ניתנו בגין פעולתו בסיירת מטכ"ל בתקופה שבין מבצע קדש למלחמת ששת הימים.

 

בעלי עיטור מופת וצל"ש

אחד עשר מחיילי צה"ל זכו לקבל עיטור מופת ובנוסף צל"ש. חלקם זכו לצל"ש אחד וחלקם לכמה צל"שים.

 

נחמיה כהן

זכה לעיטור מופת ולעוד ארבעה צל"שי רמטכ"ל. הצל"שים והעיטור ניתנו על פיקודו במספר פעולות של סיירת מטכ"ל לפני מלחמת ששת הימים. נחמיה כהן נהרג במלחמת ששת הימים כסמ"פ בצנחנים בקרב בעזה.

 

אהוד ברק

זכה לעיטור המופת על פעילותו ויוזמותיו כמפקד סיירת מטכ"ל ובעוד ארבע צל"שי רמטכ"ל על פיקודו במבצעים שונים של סיירת מטכ"ל.

 

הטייס אמיתי חסון קיבל את עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל בגין פעולתו כקברניט מסוק שהנחית כול של סיירת מטכ"ל בשני מבצעים שונים לפני מלחמת ששת הימים.

 

הטייס עודד אברבנאל קיבל את עיטור המופת בשנת 1950 כאשר הצליח למנוע אסון בעת טיסת הצנחת כוחות כאשר מצנחו של הצנחן פרלוס ג'ורג' נתפס בגלגל האחורי של המטוס.

את צל"ש הרמטכ"ל קיבל בגין הצלחתו להנחית מטוס שכבה מנועו בעת שהיה מדריך בקורס טייס באותה שנה.

 

אשר אתרוג היה מכונאי מוטס. את עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל קיבל בגין השתתפותו בהנחת כוח של סיירת מטכ"ל בשני מבצעים שונים לפני מלחמת ששת הימים.

 

אוריאל חפץ הוא האזרח היחיד שקיבל עיטור המופת וגם צל"ש הרמטכ"ל.

את עיטור המופת קיבל על חלקו בחילוץ פצועים מרמת הגולן במלחמת יום הכיפורים ביוזמתו בהיותו בלתי משובץ באף יחידה צבאית. את צל"ש הרמטכ"ל קיבל בגין עזרתו בחילוץ פצועים בעת הפיגוע במעלות בשנת 1974. חפץ שהיה אזרח הגיע למקום מיוזמתו, סייע בחילוץ הילדים מבית הספר ואף נפצע בעצמו.

 

עמרם מצנע קיבל את עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל. במלחמת ששת הימים שרת מצנע כקמב"ץ בגדוד שריון (גדוד 79). בקרב על מוצבי רפיח נפצע שלוש פעמים ולמרות זאת המשיך בבצוע משימתו. את צל"ש הרמטכ"ל קיבל במלחמת יום הכיפורים בהיותו מג"ד שריון (גדוד 79). במהלך הלחימה בקרבות "החווה הסינית" נפצע והמשיך בלחימה עוד מספר שעות עד שפונה.

 

דן סלע היה מכונאי מוטס. את עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל קיבל בגין השתתפותו בהנחת כוח של סיירת מטכ"ל בשני מבצעים שונים לפני מלחמת ששת הימים.

 

גדעון קין קיבל את עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל בגין השתתפותו בשני מבצעים של סיירת מטכ"ל לפני מלחמת ששת הימים.

 

שלום נסים קיבל את עיטור המופת וצל"ש אלוף. עיטור המופת ניתן לו במלחמת ששת הימים על לחימתו כמט"ק בקרבות רפיח וחילוץ פצוע.

את צל"ש האלוף קיבל במלחמת יום הכיפורים על כך שחילץ כוח טנקים מתוך שדה מוקשים תחת אש והציל חיי אדם.

 

הרופא אלכסיי קלגנוב קיבל צל"ש מפקד אוגדה ועיטור המופת. את צל"ש האלוף קיבל קלגנוב בעת מבצע חומת מגן בהצילו חייל שנפצע קשה. את עיטור המופת קיבל בעת מלחמת לבנון השנייה על מעשי הצלת חיים רבים שביצע בכוח שסופח אליו כולל ניתוחי חרום תחת אש תוך שהוא עצמו נפצע מאש האויב.

 

 

 

טבלה המרכזת את בעלי העיטורים המרובים עפ"י גובה העיטור

 

שם

גבורה

עוז

מופת

צל"ש רמטכ"ל

צל"ש אלוף

צל"ש מ.אוגדה

צל"ש מח"ט

סה"כ

שלמה ניצני

1

 

1

 

 

 

 

2

אביגדור קהלני

1

 

1

 

 

 

 

2

דניאל ורדון

1

 

 

 

2

 

 

3

יוסי לפר

1

 

 

 

1

 

 

2

עובד ליזינסקי

 

2

 

 

 

 

 

2

אמנון ליפקין שחק

 

2

 

 

 

 

 

2

משה קליין

 

1

1

 

 

 

 

2

אילן אלגוזי

 

1

1

 

 

 

 

2

גד קרול

 

1

1

 

 

 

 

2

יוסף דירהלי

 

1

1

 

 

 

 

2

דב תמרי

 

1

 

2

 

 

 

3

מרדכי רטר

 

1

 

1

 

 

 

2

כוכב הס

 

1

 

1

 

 

 

2

אפרים בר

 

1

 

 

1

 

 

2

אהוד דפנא

 

1

 

 

 

 

1

2

יואב ברום

 

1

 

 

 

 

1

2

אברהם מוכתר

 

 

2

1

 

 

 

3

שלמה הגני

 

 

2

 

 

 

 

2

מיכאל בורט

 

 

2

 

 

 

 

2

רפאל סברון

 

 

2

 

 

 

 

2

מרקו אשכנזי

 

 

2

 

 

 

 

2

נחמיה כהן

 

 

1

4

 

 

 

5

אהוד ברק

 

 

1

4

 

 

 

5

אמיתי חסון

 

 

1

1

 

 

 

2

עודד אברבנאל

 

 

1

1

 

 

 

2

אשר אתרוג

 

 

1

1

 

 

 

2

אוריאל חפץ

 

 

1

1

 

 

 

2

עמרם מצנע

 

 

1

1

 

 

 

2

דן סלע

 

 

1

1

 

 

 

2

גדעון קין

 

 

1

1

 

 

 

2

שלום נסים

 

 

1

 

1

 

 

2

אלכסיי קלגנוב

 

 

1

 

 

1

 

2

 

מאז פרסום הכתבה בפברואר 2009 נחשפו עוד מקרים של מרובי עיטורים:
1. בן ציון בוקאי,  עיטור מופת וצל"ש רמטכ"ל
2. נדב שריר, עיטור העוז וצל"ש אלוף
3. ישי קציר, עיטור מופת וצל"ש רמטכ"ל
4. חיים נווה, עיטור המופת ושלושה צל"שי רמטכ"ל
5. אורי און, עיטור העוז וצל"ש אלוף (או צל"ש מח"ט)
6. אמיתי חסון, אותרו עוד 2 צל"ש רמטכ"ל, סה"כ: עיטור המופת ו- 4 צל"ש רמטכ"ל
7. אשר דר, עיטור העוז וצל"ש אלוף

[1] עשיתי מאמצים רבים לאתר את כלל מרובי העיטורים, אם קיים חוסר הוא בשוגג ואשמח לקבל תיקונים לרשימה כדי לפרסמה באתר הגבורה.

[2] נוסח חוק העיטורים, ראה אתר הגבורה http://www.gvura.org/?l=he&a=4072



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה