200 שנה למשפחת סלומון בארץ ישראל (26 באוקטובר 2011 בירושלים)

עפר דרורי 27.10.2011 04:59
יואל משה סלומון

יואל משה סלומון


200 שנה למשפחת סלומון בארץ ישראל. כנס שהתקיים בתאטרון ירושלים ב 26 באוקטובר 2011.



ביום 26 באוקטובר 2011 התכנסו בירושלים כאלף מצאצאי הראש"ז (רבי שלמה זלמן צורף סלומון) למשפחת סלומון לציון מאתים שנה לעליית ראשון בני משפחת סלומון לארץ ישראל.

ההתכנסות הייתה במסגרת יום אירועים גדוש בפעילות שהתחיל בבוקר בסדרת הרצאות על תולדות המשפחה והיישוב ונקודות ההשקה ביניהם. ההרצאות היו במסגרת כנס אקדמי היסטורי שמרכזו משפחת סלומון והמרצים רובם היו פרופסורים מהאוניברסיטאות השונות בארץ. במקביל התקיימו סיורים הן בבוקר והן אחר הצהרים באתרים הקשורים לראשי המשפחה בירושלים: העיר העתיקה, הר הזיתים ושכונת נחלת שבעה (שיואל משה סלומון, נכדו של הראש"ז היה ממקימיה).

בערב היה הכינוס המרכזי בתאטרון ירושלים בו הוצג סרט של תולדות המשפחה תוך התמקדות במסעו המופלא של הראש"ז, רעייתו ושלושת ילדיהם הקטנים שהגיעו ארצה בשנת 1811 לאחר מסע של כחמשה חודשים מקידן שבליטא עד לקושטא שבטורקיה ומשם באנייה לנמל עכו. מעכו עברה המשפחה לצפת ומשם לירושלים. בסרט סיפור מעשיו המופלאים של הראש"ז כמו בניין בית הכנסת "החורבה" לאחר שנהרס, פיתוח חקלאות ויזמות עסקית בארץ ועוד ועוד.

באירוע חולקו תעודות הוקרה למי מאנשי המשפחה שתרמו משמעותית לתיעוד קורות המשפחה ושמירה על מורשתה.
האירוע התקיים בהנחיית יורם טהרלב שהפליא בציטטות משירים וכן מחיבור מילות עדכניות לשיר על יואל משה סלומון (מילות השיר למטה). האירוע הסתיים בהקרנת הסרט על הראש"ז כמתואר.

בלובי התאטרון התקיימה תערוכה המתארת את תולדות המשפחה תוך התמקדות בשלושת הדורות הראשונים, דפוס סלומון, עיתון הלבנון שהיה הראשון לעיתוני ישראל, הקמת פתח תקווה ועוד ועוד. לא נשכחה גם פינת "יזכור" לחללי המשפחה ממערכות ישראל כולל פינת זיכרון לראש"ז עצמו שהיה הרוג פעולות האיבה הראשון בישראל.

ד"ר שמחה מנדלבאום שהיה אחד המכובדים בתעודת הערכה על פועלו בשנים האחרונות בתיעוד ההיסטוריה המשפחתית סיפר כי הוא עובד על עדכון הספר "צאצאי הראש"ז - עשרה דורות" שפרסם לפני כעשור ועד כה הגיע לרשימה של כעשרים וחמשה אלף צאצאים וכולם ממשפחה של חמש נפשות שהגיע ארצה בדיוק לפני מאתיים שנה.

הכנס עצמו היה מעניין מאוד ומרגש. המפגשים עם בני משפחה רחוקים או עם חברים שפתאום התגלו כבני משפחה רחוקים היו מיוחדים.
התודה והברכה לאורנה ברד שיזמה והפיקה את האירוע לאחר עבודה מאומצת של שנתיים ימים.

מידע רחב ונוסף מצוי באתר המשפחה

לכתבה על טכס חנוכת בית הכנסת "החורבה" ויום השנה ה-159 להרצחו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף מחדש "החורבה" (ספטמבר 2010)
לכתבה על בניית עצי משפחה לאומיים בתוך "שרשרת הדורות" (2006)
לכתבה על בניית עצי משפחה לאומיים בכנס החברה הבינלאומית לעצי משפחה יהודיים (2004)

תמונות מהארוע ומהסיור בעיר העתיקה



הבלדה על יואל משה סלומון (מהכנס)



הבלדה על יואל משה סלומון
שר: אריק איינשטיין
מילים: יורם טהרלב
לחן: שלום חנוך

בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.

שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.

איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.

ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה

אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.

אם ציפורים אינן שרות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.

קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם יצאו
לשוב לעיר איתו.

אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".

והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.

לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.

אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.

ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.


ביצוע השיר ע"י אריק איינשטיין מתוך יו-טיוב

לכבוד הערב חיבר יום טהרלב גרסה חדשה לבלדה והיא מצורפת לפניכם

גרסה חדשה לבלדה של יואל משה סלומון – יורם טהרלב (לכבוד כינוס 200 שנה של משפחת סלומון בארץ ישראל, אוקטובר 2011)

בבוקר לח בשנת תשס"ח
ממש בלב הולם
יצאו מיפו על סוסים
החמישה ההם:
שטמפר, גוטמן וברנט
זקנים וחביבים
ויואל משה סלומון
בן מאה ושבעים.
רצו לחזור הם לירקון
כמו בשנת תרל"ח
שוב להתחיל את המדינה
טיפה יותר מוצלח.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור המדופלם
לבדוק להם בשעות העומס
את הלחץ דם.
ברמת גן הם נעצרו
בפקק ללא תכלית
שני נהגים הלכו מכות
בצומת של עלית
בביאליק תאונה קשה
בבן גוריון מחסום
בצומת בני ברק הרמזור
תקוע באדום.
אמר להם מזרקי:
מה אתם עושים!?
נחזור ליפו רבותי
חבל על הסוסים.
אמר אז יואל סלומון
ומבטו הוזה:
אני נשאר הלילה פה
מול הרמזור הזה.
החמישה טיפסו בצד
על מדרכה קטנה
חשבו שפס כחול לבן
זה דגל המדינה.
שוטר עשה להם רפורט
ותוך שהוא כותב
העיף מבט אחד קצר
לצג של המחשב.
ואז הביט בחבורה
ובלי היסוס קרא:
כמעט מאה שנה
שלא שילמתם ת'אגרה!
 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה