שבוע אהבה לטבע – האומנם?
בשבוע החולף ציינו את שבוע האהבה לטבע. הממשלה התכנסה לישיבה מיוחדת בבית-שערים, והודיע על סדרה ארוכה של פרויקטים בקידום תשתית הבילוי בשטחי הטבע הפתוח של מדינת ישראל. בשפלת יהודה נחנך האתר של תל צפית לביקורי מטיילים לאחר עבודת הכשרה, הראויה לשבחים.[1]
האם אנו אכן בפתח של תנופה חדשה, אהבה לטבע?
ארצנו נתברכה בעושר של ערכי טבע נוף, המשולבים יחד עם ערכי היסטוריה ועם ערכי מורשת.

תל צפית
לפני כשבועיים סיירתי במרומי תל עזקה עם קרובת משפחה, שהגיעה לביקור מאוסטרליה. שם, במרומי התל, קראה האורחת את הפסוקים, המתארים את קרב דוד וגולית. קשה לתאר במלים את התלהבותה אל מול פני נוף הבראשית. עוד אנחנו עומדים, הגיעה למקום קבוצת תלמידים בטיול שנתי. לאחר הסבר קצר מפי המדריך, התארגנה הקבוצה להצגת מחזה קצר של סיפור דוד וגולית. התרגשות האורחת גברה.
כשירדנו מפסגת התל, סיפרתי לה, כי ייתכן שזו הפעם האחרונה, שנראה את הנוף הזה, שכן היישוב הקרוב, רמת בית-שמש, אמור להתרחב ולכסות את נוף הגבעות הכל כך יפות.

אזור אמציה
המשכנו בסיור לעבר אזור לכיש-אמציה. נהנינו משלל הכלניות, מעדרי הבקר ומהנוף הפסטורלי. סיפרתי לאורחת, כי האזור נקרא, ה"מערב הפרוע",[2] וגם הוא מיועד להיעלם תחת מעטה של שלמת בטון ומלט.
מזה עשור אני סוקר ולומד את שפלת יהודה. זה האזור האחרון במרכז הארץ, שניצל מהפיתוח המודרני הדורסני. והנה, בשנה האחרונה ניכר, כי הפיתוח הזה עומד לכסות גם את מרחב הנוף הזה. בחלקו המערבי נפתח לתנועה קטע נוסף של כביש חוצה ישראל (כביש 6). בחלקו המזרחי מתוכננת לקום סדרה חדשה של יישובים. יישוב אחד, גבעות חזן, אושר להקמה במהלך חודש מארס. היישוב מרשם עומד בפני אישור בשבוע הקרוב.
תמוה בעיניי כיצד, בשנת השישים למדינה, עדיין עוסקים בהקמת יישובים. שאלתי כבר כמה פעמים האם ידוע לחברי ועדות התכנון מה מספר היישובים בארץ? שיטוט קל באתר האינטרנט של משרד הפנים מראה, כי מספרם – 1,254!
מזה עשור אני סוקר ולומד את שפלת יהודה. זה האזור האחרון במרכז הארץ, שניצל מהפיתוח המודרני הדורסני. והנה, בשנה האחרונה ניכר, כי הפיתוח הזה עומד לכסות גם את מרחב הנוף הזה. בחלקו המערבי נפתח לתנועה קטע נוסף של כביש חוצה ישראל (כביש 6). בחלקו המזרחי מתוכננת לקום סדרה חדשה של יישובים. יישוב אחד, גבעות חזן, אושר להקמה במהלך חודש מארס. היישוב מרשם עומד בפני אישור בשבוע הקרוב.
תמוה בעיניי כיצד, בשנת השישים למדינה, עדיין עוסקים בהקמת יישובים. שאלתי כבר כמה פעמים האם ידוע לחברי ועדות התכנון מה מספר היישובים בארץ? שיטוט קל באתר האינטרנט של משרד הפנים מראה, כי מספרם – 1,254!
בעמודי הפתיחה של אטלס ההתיישבות מציינים בגאווה, כי 900 מהם הוקמו במדינת ישראל העצמאית. אין ספק, הקמת מערך היישובים מהווה הצלחה בכל קנה-מידה אפשרי.

רגע של שלווה - לפני שיכוסה האזור בשלמת בטון ומלט
שאלה נוספת לי לוועדות התכנון: האם נערכה בדיקה מקיפה לצורך בחינת פוטנציאל הרחבת ההתיישבות במערך היישובים הקיים? האם לפני סלילת הכבישים החדשים נבחנו חלופות אחרות?
אם נחזור לאירועי שבוע האהבה לטבע, אציע לממשלה ולמקבלי ההחלטות לשנות את סדר העדיפויות.
ראשית, לשמור על השטחים הפתוחים של ישראל. אלה השטחים, שבהם אנו מטיילים, ומעבירים לדור הבא את תחושת ההשתייכות והמורשת של ישראל. לצד בני הארץ מצטרפים תיירים מכל העולם ומדתות שונות לחזות במורשת זו. אי-שמירה על השטחים הפתוחים תגרום ללא כל צל של ספק לאבדן ערכי עצום ולנזק כלכלי של אבדן ענף התיירות.

ילדים נהנים בנוף הפתוח בחבל לכיש
לדעתי, בשנת השישים למדינה, הקמת יישוב חדש הנה טעות.
למדינתנו שטח מצומצם. לכן, כל פיסת שטח פתוח הנה אוצר בלום, ועלינו להתייחס אליו כאל דבר של קדושה – למען נשאיר משהו מנוף הארץ לדורות הבאים.

הערות
1. מזה יותר מעשור מתנהלות באתר חפירות ארכיאולוגיות בניהולו של פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה (ע"ש מרטין זוס) באוניברסיטת בר-אילן. לפרטים נוספים – http://faculty.biu.ac.il/~maeira/
2. תודתי לאביתר בן-צדף, שהסב בראשונה את תשומת-לבי, כי זה הכינוי הבלתי-רשמי לאזור.

Anonymous
1. הרחבות במושבים בשפלת יהודה




