הגיבורים האמיתיים

42 ספורטאים ישראליים ייצגו את ישראל בכבוד – כנראה, בפועל ולא רק ביחסי ציבור – במשחקים האולימפיים לנכים, שנפתחו בצוהרי השבת באצטדיון האולימפי בביג'ין.

ספורטאינו הנכים יביאו, כנראה, הרבה כבוד והרבה מדליות אולימפיות חזרה ארצה – כפי שעשו בכל הפעמים הקודמות – ללא רעש וצלצולים; ולבושתה של מדינת ישראל, גם בלי תמיכה נמרצת של מוסדות הספורט הישראליים. הם יהיו, לצערי, הרחק מתשומת-הלב הציבורית, שמעדיפה "סיפורים גדולים", שרובם "צהובים" עד עלובים, או זבלונים בנוסח "שרידות" ותכניות ריאליטי אחרות, ולא סיפור מדהים של גבורה אנושית.

שר הכדורגל לא נסע לשבועיים לראותם מצליחים, ושימון הראשון מעדיף לנסוע לבלות על חשבוננו במקום אחר, ולא להיות אתם.

מבחינה זו, ההבדל ביחס למשלחות האולימפיות שלנו מלמד היטב על היחס האמיתי של החברה הישראלית לנכים, לפגועים ולמוכים שבתוכנו: הם נזרקים מעבר לפינה אל מחוזות אין-חפץ בהם, כדי שלא יציקו לנו, ולא יפריעו לנו להמשיך לחגוג את יריד הבלינו.

הייתי בצעירותי ספורטאי, ואני יודע היטב מה פירושם של אימונים, של שמירה על כושר, של שיפורים בהישגים ושל הכנה לתחרות.  זה קשה לחלוטין, ורק מעטים טובים במיוחד מצליחים. לעשות זאת כשהטבע, או הגורל, פגע בך – זו הגבורה האמיתית, ומדינת ישראל אינה מקירה אותה.

איני מזלזל במדליה של שחר צוברי – אפילו שהיא רק מארד. כספורטאי לשעבר וכאדם, אני מוקיר מאוד את יכולתם של נכים להתגבר – כל אחד בדרכו וכל אחת בדרכה – על הפגיעה, ולהצטיין. לבי אתם, ואני מייחל למדליות שלהם. הצלחתם להגיע לביג'ין היא הצלחה כבירה, המעידה על החומרים המעולים, שמהם קורצו הגיבורים הללו.

כתבתי כך לפני ארבע שנים – כשספורטאינו הבריאים חזרו עם מדליית זהב מאתונה, ואני כותב זאת עכשיו שוב, מתוך הוקרה וההערצה.

אולימפיאדת הנכים – רשמית, ה"משחקים הפאראלימפיים" – מתקיימת מדי ארבע שנים לאחר המשחקים האולימפיים באותם המתקנים. לכן, נסעו ספורטאינו לביג'ין. המסורת החלה בשנת 1948 בבריטניה שלאחר מלחמת העולם השנייה – כמשחקי סטוקמנדוויל (על-שם בית-החולים, שאירח אותם).

במשחקי ספורט הנכים בשנת 1968 זכתה ישראל ב-18 מדליות זהב, ב-21 מדליות כסף וב-23 מדליות ארד (מקום שלישי בדירוג המדליות). המשחקים התקיימו בארץ, כיוון שמקסיקו סיטי לא רצתה לארחם – מסיבות כלכליות. גם באולימפיאדת הנכים בטורונטו, הגיעה ישראל למקום השלישי בדירוג הכללי (40 מדליות זהב, 13 כסף ו-16 ארד). באתונה, 2004, השיגו נכי ישראל "רק" 13 מדליות (ארבע מהן זהב, ארבע מכסף וחמש מארד).

הבולטת בנבחרת ישראל למשחקי ביג'ין היא השחיינית קרן ליבוביץ', שצברה עד כה שבע מדליות אולימפיות, וממשיכה להתחרות, למרות גילה. ליבוביץ' חזרה מאתונה עם שתי מדליות זהב ועם שתי מדליות כסף, וגם זכתה באליפויות עולם, אחרי שזכתה במשחקי סידני, 2000, בשלוש מדליות זהב.