מבצע צבאי במגמת פלונטר פוליטי-מדיני

אנחנו רואים את פניהם של הלוחמים הסדירים, כמו את פניהם של לוחמי המילואים. אלה כמו אלה מדגישים את המוטיבציה הגבוהה להילחם בחמאס בעזה.

עכשיו, כאשר המערכה כבר נמשכת מעל לשבועיים ימים, מסתמנת לה מגמת "במקום דרוך". מגמה מסוכנת לצבא, ללוחמים, המעמידה את כל הישגיו המבצעיים של צה"ל בסימן שאלה.

פיספסנו את בכירי חמאס

אביתר בן-צדף, עמית מחקר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, פותח את דבריו ואומר, כי "מלחמה זו מוצדקת לחלוטין". הוא מוסיף, כי במערכה הנוכחית יש להשיג הישגים משמעותיים נגד החמאס, בטרם ייעצר שעון החול. "לחסל תשתיות, אמצעי לחימה ואנשים. לדרג הזוטר בחמאס אין חשיבות אסטרטגית ומערכתית. חשוב לחסל מלמעלה למטה. אלה הצמרת כבר פיספסנו מזמן. היא כבר עזבה את השטח המסוכן, ובצדק, והותירה בשטח את החוליות, התאים, שקיבלו תדרוך, יעדים ואמצעים להמשיך עצמאית בלחימה. יש להרוס תשתיות ולהרוס כמה שיותר מצבורים של אמצעי לחימה, מנהרות, בסיסים, מחסנים". מנהיגי חמאס חמקו מהשטח, והותירו את הלחימה מול צה"ל לדרג הזוטר, אלה שניתן להחליפם ולהכשירם בנקל.

הצבא אינו יכול להרשות לעצמו לעצור ולהתבוסס בתא שטח עירוני כמו עזה. שתי אפשרויות בפניו. האחת - להמשיך בהסתערות קדימה ולהגיע להישגים מבצעיים נרחבים, אשר יתורגמו להישגים מדיניים בהמשך. אפשרות שנייה, לסיים את שלב הלחימה הקרקעית ולצאת.

צה"ל הוכיח את יכולתו להיכנס אל תוך עומק רצועת עזה ולהילחם נגד החמאס. לפלשתינים הועבר מסר הרתעתי ברור. יחד עם זאת, שהייה ממושכת בשטח עזה תוביל להתרופפות הלחץ שלנו. יציאה של הכוחות מעזה וסגירת המעברים יובילו לכך, כי הלחץ על מצרים יגבר.

"נפסיק את הלחימה תוך ימים ספורים בגלל המערכת המדינית ונקבל החלטת או"ם, פחות או יותר, מנוסחת מצויין ואין בה כלום - כמו בהחלטה 1701. שוב נחזור לנקודת המוצא, אלא שחמאס לא יהיה בנקודת המוצא. כפי שחיזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה, בניגוד לנאמר לנו, היום מצבו טוב בהרבה. חמאס ישפר עמדותיו".

תקשורת והסברה מול טרור תקשורתי

בן-צדף מותח ביקורת על התנהלות התקשורת ומערך ההסברה וטוען, כי אינם מבצעים את תפקידם, כיוון שאינם קיימים בשטח. "כתבים אינם בשטח. רובם עומדים על איזו גבעה, רצוי רחוק מהשטח. מספרים סיפורים על מלחמה שקיבלו בטלפון מהמקורות שלהם, או שהמציאו."

מערך הסברה יעיל, שיילחם מעל התודעה, היה צריך ליצור בעבר. לא כיום, כאשר הוא נדרש ואינו מקיים. אינו מצדיק את קיומו. אינו משיג תוצאות של ממש בזירת התקשורת הבינלאומית.

לדעתו, על כתב לפעול מתוך השטח, לסקר אותו בעתות רגיעה כמו בעתות מלחמה. שדרות אינה קיימת. היא בפריפריה, והנה מטרה להפגזות, או מוקד לעוני. "מישהו זוכר בכלל איפה זה שלומי? שלומי מעניינת את עיתונאי מדינת תל-אביב רק בתור מטרת שטח".

"התקשורת הישראלית משרתת את תעמולת האויב ומצטרפת במלחמה למקהלה העולמית של צדקנים, אשר מספרים על מסכנים בעזה. הם מעולם לא צייצו כאשר היו מסכנים במקומות אחרים בעולם ובמקרה היו אלה יהודים". כאשר כוונתו לתושבי שדרות ויישובי הדרום, שסופגים אש חמאס מעזה במשך תקופה ארוכה ולא סיקרו זאת כפי שצריך.

מבחינתו "משרד החוץ לא נרדם בשמירה. הוא נרדם כבר מזמן. אנחנו מפסידים כמעט בכל זירת הסברה ולא מעכשיו. מה שנקראת הסברה ישראלית אינה מבינה כיצד עובדים מול אויב מאוד מתוחכם בתחום התקשורת". הוא מדגיש, כי מערך ההסברה של מדינת ישראל עסוק בימים אלה בכיבוי שריפות. "היה צריך להוציא תמונות במשך כל שמונה השנים שבהן ספגה שדרות קסאמים מעזה. היום, כמו אז, צריך להוציא תמונות על סבל ישראלי. להראות ילדים ישראליים סובלים, מוכים, פצועים ובתים הרוסים של יהודים".

"הנשק הטוב ביותר", הוא מדגיש, "זה ילד סובל". אפשר להוציא תמונות מהתעללות של החמאס בילדים, על שימוש במגן אנושי ועל ניצול נשים. בן- צדף טוען, כי התעוררנו מאוחר מדי וכל אשר נעשה, כדי לתקן את המחדל הלאומי, הוא מעט מדי.

ערביי ישראל גורמים לעצמם נזק לא-הפיך

בעוד חיילי צה"ל לוחמים במבצע בתוך עזה ומחרפים נפשם, מפוצצים מנהרות, חושפים אמצעי לחימה ופוגעים במחבלים, בתוך תחומי מדינת ישראל גוברים קולותיהם של המתנגדים, של המפגינים, של ערביי ישראל המביעים את חוסר נאמנותם במדינת ישראל, באופן גלוי וברור.

על היהודים הלוקחים חלק בהפגנות נגד המבצע בעזה, הוא אומר, "הם איבדו כבר מזמן את היכולת להבין שיש כאן עניין יהודי וצריך להזדהות איתו".

עוד הוא מוסיף, כי "ההנהגה של ערביי ישראל מכרה את עצמה לשירות האויב וערביי ישראל ישלמו את המחיר על מעשי הנהגתם, כי הם שותקים. אני מניח, כי הציבור הישראלי יבוא איתם חשבון. אם על ידי חרם על עסקים ערביים, אם בהתעלמות מצורכי הערבים. העלית של ערביי ישראל מנסה לפרום בכוח את הקשר הרופף בינם לבין היהודים במדינת ישראל. היא די מצליחה בכך. אחר כך הם יצעקו על קיפוח. זו צעקת הקרב של המסכנים כביכול, אשר לא מוכנים לעשות דבר ורוצים ליהנות על חשבוננו ולא להשתתף ולשאת בעול".

הראיון המלא: http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=24155&MenuID=821&ThreadID=1014010