מי מכיר את צאצאי רבקה ובצלאל שטורם ואת משפחת פרלמוטר מקרילוב שבדרום-מזרח פולין?

כשהייתי ילד, עמד רדיו גדול עם עין ירוקה על שולחן מיוחד בירכתי פינת חדר האוכל בביתנו, והיה מרכז הבית – כיוון שלסלון נכנסנו רק כשבאו אורחים, או כשרצינו לקחת ספר מהספרייה הענקית.

רדיו מנורות, שדרש כרבע דקה לחימומו ומיומנות מסוימת בכוונון תחנות. אחת מהן היה שידור BBC בעברית, שקלטנו בגלים קצרים. אחרי שנים, כשהתבגרתי פגשתי את יעקב אחימאיר, שאת שמו הכרתי מאותם השידורים; וכולם ידעו, שנסים קוויתי הוא בן עירי, והוריו גרו לא הרחק מבית ילדותי.

החדשות היו כמעט טקס של קדושה. ציפור לא צייצה, ועוף לא פרח כשהחלו האחים ראומה אלדר ומשה חובב להקריאן, מיד אחרי הצפצופים; ואבוי היה למעז להתעטש באותם הרגעים.

התעוררנו לצלילי השעון המוסיקלי, ושמות הקומפוזיטורים עדיין צרובים בזיכרוני.

והיה משהו, שלא הבנתי: שידורים מלאי שמות מוזרים, שלא אמרו לי דבר, כילד. זה היה "המדור לחיפוש קרובים", וקלטתי את הנאמר בו רק אחרי שנים, כשמשפט אייכמן פרץ למרכז הבימה, ותפס מקום חשוב בסדר-היום, והתחלתי לקרוא על השואה. אז הבנתי למה אין לי סבא וסבתא והתחלתי לשמוע על המשפחה הגדולה, שהושמדה.

כיום חידש קול ישראל את המדור לחיפוש קרובים, ועיסוקו אינו רק בשארית הפליטה. דווקא בעניין הזה פניתי לירון אנוש, עורכו.

אשמח אם תוכלו גם אתם לסייע לי לאתר את בני משפחתי, ולסגור את הפערים, שיש לכולנו – בני שטורם מקרילוב ומסביבתה – בהכרת התמונה המשפחתית.

הנה מכתבי:

לכבוד
ירון אנוש
המדור לחיפוש קרובים
קול ישראל

לירון, שלום רב,

אנחנו מכינים כעת כנס שורשים משפחתי, ובמסגרתו מנסים לבנות "עץ" של משפחתנו. כיוון שחסרים לנו כמה "ענפים" ב"עץ" הזה – אני פונה אליך, שמא יימצא הקשר עמם דרך תכניתך.

משפחת שטוּרם (בפולנית – Szturm) – משפחת סבו של אבי – גרה בעיירה קרילוב (Krylow), הנמצאת בחלק הדרום-מזרחי של פולין כיום – דרומה לעיר הרוּבּישוֹב. אז – באימפריה הצארית הרוסית; ואחר כך – ברפובליקה של פולין. קרילוב נמצאת על הגדה המערבית של הנהר בּוּג.

חלקים מהמשפחה עברו דרומה משם – דרך היערות – למה שהייתה אז האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום – סלובקיה). שם, לפי זיכרונות אבי המנוח – היה סניף גדול של המשפחה. חלקם, בני-דודיו וקרובים אחרים, שברחו מרוסיה הצארית, כדי שלא יגויסו לצבאה. בפעם האחרונה היה לסבי קשר עם משפחתו באימפריה האוסטרו-הונגרית כשהגרמנים כבשו את קרילוב, במהלך מלחמת העולם הראשונה, וגירשו את תושביה, על מנת שיוכלו לפַתח באזור מערכה עיקרית נגד צבא הצאר (מערכת ווֹרוֹנֶז'). אלעזר, סבי, חשב לברוח עם משפחתו בעגלה אל קרובינו באימפריה האוסטרו-הונגרית.

דב, אבי, עלה ארצה בשנת 1929, מווארשה, וכאן נקרא, בן-צדף. אחריו עלו ארצה, בשנות השלושים, פנחס, אחיו (ששמר על שם משפחתו), ובנימין שטורם, בן-דודם.

זקני, סב-אבי, נקרא בצלאל הכהן, ואשתו – רבקה. היו להם שמונה בנות ובנים, לפחות. ואלה שמותיהם: שמואל ("האדום"), צביה (נישאה ליחיאל ורטמן), אברהם, סאשע (נישאה ליוסף לרנר), ראשע (נישאה לשמשון – כנראה, מלוּדמיר) ואלעזר. את שנות לידתם איני יודע; וכאמור, אין לי פרטים נוספים עליהם ועל בני משפחותיהם – פרט לצאצאי אברהם שטורם.

לסבי קראו, כאמור, אלעזר (היה בנם השלישי של רבקה ושל בצלאל), ולאשתו – שרה (שם די נפוץ במשפחתנו). סבי החליף את שם משפחתו לפֶרלמוּטֶר (שם משפחת אמו), עם נישואיו, כדי להתחמק מגיוס לצבא הצאר.

בצלאל שטורם ואלעזר פרלמוטר, בנו, הלכו לעולמם ביולי 1916 – כשאבי היה כבן שבע.

בת-שבע, דודתי הבכורה, נרצחה, כנראה, עם משפחתה כבר בפלישת הגרמנים לפולין במלחמת העולם השנייה. אין לי כל מושג על משפחתה – כולל מקום מגוריהם, שם משפחתה אחרי נישואיה, שם בעלה ושמות ילדיה.

דודי צבי ואשתו ודוד-אבי שמואל (נולד 1885, והיה ידוע, בשל זקנו, כ"שמואל האדום" – "רוֹיטֶע שמיל") ומשפחתו נשמדו בפלישה הגרמנית לפולין. גם על משפחותיהם איני יודע דבר. 

יעקב-שמחה, דודי הרווק, טבע בנהר בוג בשנת 1921 – לאחר שברח מרוסיה הסובייטית.

דודי זאב (יליד 1904) גר בעיר טישוֹביצה, וכנראה נרצח עם משפחתו במהלך הקרבות על שחרור העיירה מידי הגרמנים בסוף המלחמה. אין לי כל פרטים נוספים עליו ועל משפחתו.

על דודי, מאיר-אריה, אין לי כל פרטים.

פנחס, דודי, עלה ארצה בשנות השלושים של המאה הקודמת, והתגורר בקריית מוצקין.

בנוסף, ידועים לי שמות דודיי – אהרן, יעקב ואורי – אך אין לי כל פרטים עליהם.

שרה, סבתי, ילדה עוד כמה ילדים, שמתו בינקותם. דב, אבי, נולד בשנת 1909, והיה ילדה החמישי, והיו צעירים ממנו.

אנחנו מחפשים את בני משפחות שטורם (צאצאיהם של רבקה ובצלאל הכהן) ואת בני משפחות פרלמוטר (צאצאיהם של שרה ואלעזר הכהן), שיצאו מקרילוב, והגיעו לערים זאמוֹש, הרובישוב, לאשְצוֹב, טוֹמאשוב, טישוֹביצה (שבפולין) ו-סוֹקוֹל (שבאוקראינה) ולסביבותיהן. ידוע לנו, שהמשפחה נדדה – לצורכי פרנסה, נישואין וכו' – בכל האזור, והיו לה "סניפים" אפילו בעיר ניסְקוֹ שבפולין.

אנחנו מחפשים את משפחות שטורם ואת משפחות פרלמוטר מצפון סלובקיה; ואת צאצאיהם של צביה ויחיאל וֶרטמן ואת צאצאיהם. משה ורטמן, אחד מצאצאיהם, עלה ארצה בשנות השלושים, חי בחיפה, והיה חבר-כנסת.

ידוע לי, שכמה מבני-דודיו של אבי (כנראה, שם משפחתם, "שטורם") היגרו לפרו, לקנדה ולארגנטינה. לפיכך, נרצה ליצור קשר עם צאצאי משפחות שטורם ופרלמוטר שם. אחד מהם (ברל שטורם) היגר לארגנטינה, ומשם לארצות-הברית. ברל שטורם נפטר בשיבה טובה בשנות השמונים בברוקלין, ויש לנו קשר עם סוזי (שרה), בתו, ועם משפחתה.

כמו כן, אנחנו מחפשים את צאצאיו של רבי יצחק אנגֶלסבֶרג, בן-דוד של אבי, שגר בזמנו בכפר אברהם שבפתח-תקווה; ואת צאצאי הרב יוסף מאיר (איני יודע את שם משפחתו; לפי מכתב, שמצאתי במסמכי אבי – אולי שמו שלום יוסף אנגלסברג), שגר פעם בשכונת הדר-יוסף בתל-אביב – כולם בני משפחתי.

בתודה מראש,

אביתר בן-צדף
נצר לבית פרלמוטר-שטורם

(שודר ביום חמישי, אסרו-חג דפסח ה'תשס"ט, בשעה 16.45. הקישו על הקישור לתכנית – הראיון עמי הנו השני בתכנית: http://www.iba.org.il/media/?recorded=radio14).