האבחנה בין "אזרח אמיתי" ל"אזרח הגדרתי"

האבחנה, שמבקש השר אביגדור ליברמן ליצור בין אזרחים נאמנים למדינת ישראל לאזרחים שאינם נאמנים לה, ראויה למבט עמוק יותר מאשר סיסמאות שדופות – "פאשיזם", או  "בולשוויזם" – מפני שאנו חיים במדינה, שכרבע מתושביה אינם מאמינים בה, אינם נאמנים לה, או אינם תורמים לה – ואין המדובר בערביי ישראל בלבד.

האהדה בציבור לשר ליברמן נובעת מכך שכולנו מבינים כיום, שעלינו ליצור במדינת ישראל מנגנון, שיפריד בין אזרח, המאמין במדינה ובחוקיה, תורם לרווחתה ומוכן לתת נפשו להגן עליה – לבין  מי שאינם מכירים במדינה בקיומה ובחוקיה, ממעיטים לתרום לה, ונהנים ממשמניה. בקרוב יחולקו תעודות הזהות החדשות לכל תושבי המדינה, וזו תהיה הזדמנות פז למתוח את הקו הברור בין "אזרח אמיתי" לבין "אזרח הגדרתי" (כפי שבמדינות נאורות רבות בעולם, יש הבדל בין תושב לבין אזרח).

המינוח, "אזרחים הגדרתיים", מציין מי, שקיבלו בעבר אזרחות המדינה, ומשפטית אי אפשר לשלול מהם את אזרחותם, ואין זה משנה מדוע (דוגמת עזמי בשארה). בניגוד לדברי כל התועמלנים והמתלהמים מהשמאל ומהמגזר הערבי, ליברמן אינו מדבר על גירוש תושבים ועל שלילת אזרחותם, אלא מציע ליצור אבחנה ברורה בין  בעלי חובות וזכויות = "אזרחים אמיתיים", המאמינים במדינה ותורמים לה, לבין "אזרחים הגדרתיים", שאזרחותם חד-צדדית, דהיינו לרווחתם האישית בלבד; שמהותה רק הגדרה, ואין מאחוריה דבר, ונועדה לקבל זכויות בלי שום חובות.

לפיכך, בעת חלוקת תעודות הזהות החדשות – אזרחים, שיסרבו להצהיר אמונים למדינה, להירשם כמשלם את מסיה ולהצהיר על נכונותו לשרת בכוחות הביטחון כשייקרא – יקבלו תעודת זהות בצבע אחר, שיציין את היותם "אזרחים הגדרתיים". הם לא  יורשו  לבחור לכנסת, או להיבחר אליה; לא יחויבו בשירות לאומי, או בשירות צבאי; לא יוכלו לקבל שכר בשירות המדינה; לא יחויבו בתשלומים לביטוח לאומי ולביטוח בריאות; לא יהיו זכאים לשירותים הללו (אבל יהיו חופשיים לקנות לעצמם את השירותים האלה באופן פרטי). במקום דרכונים יינתנו להם "תעודות מסע". אזרחים הגדרתיים לא ייהנו מהסובסידיות לחינוך גבוה, ויחויבו לחדש את תוקף תעודות הזהות שלהם מדי שנתיים- כשיוכיחו, ששילמו בתקופה שחלפה מס הכנסה ומסים עירוניים כחוק.

בעצם  הדבר דומה לנעשה בארצות-הברית. הרוצה להיות אזרח ארצות-הברית חייב להישבע אמונים למדינה ולחוקתה, ולפני היותו אזרח מן המניין (לאחר תקופת המתנה של כמה שנים כתושב עם זכויות מוגבלות; וחייב להוכיח את יכולתו – במבחנים – באנגלית וידע על תולדות ארצות-הברית ועל חוקתה ...), הוא מחויב משלם מיסים גבוהים יותר מאזרח רגיל (כיוון שאינו זכאי לפטורים, שמקבלים אזרחי המדינה), ואינו נכלל בפנקס הבוחרים. אין שם "פאשיזם" ואין שם "בולשוויזם", אלא הגיון אזרחי פשוט.

אני משוכנע, שבמדינת ישראל רק כמה עשרות אלפים של קיצונים אסלאמיים  וכמה אלפי חרדים (ואנרכיסטים שמאלניים ...) יהיו "אזרחים הגדרתיים" (או שיילכו מפה לכל הרוחות ...). אני משוכנע, שמאות אלפי ערבי ישראל, החיים בתוכנו, יישבעו אמונים למדינה. רובם תורמים למדינה ונאמנותם אינה מוטלת בספק – לפחות, כיוון שאף מדינה במזרח התיכון לא טיפלה באזרחים הערביים בצורה כל-כך נאורה כמו מדינת ישראל.