"לשון אדומה" קדמה למלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים הוכנה במטכ"ל תכנית, שנועדה להשמיד כוחות אויב בקדמת סיני. התכנית הייתה הבסיס לייזום מבצע הונאה, שמטרתו הייתה להצביע על כוונת צה"ל לכבוש את שארם א-שיח'. רעיון ההונאה הפך במהירות, בענף ביטחון שדה בראשות אברהם אלזון בשיתוף אג"ם/מבצעים בראשות יצחק ("חקה") חופי, לתכנית פעולה. זו כללה הונאה חזותית והונאה אלחוטית בביצוע צה"ל והונאה בשיתוף פעולה עם "המוסד" בבִיום פעולות בפריפריה. 

תכנית ההונאה

רעיון ההונאה היה אסטרטגי ומערכתי ונועד להטעות את דרג הקברניטים בעולם הערבי באשר למטרות הישראליות. ההונאה כוונה אך ורק מול המצרים ולא התבצעו כל מבצעי הונאה אחרים בחזית הצפונית או המזרחית:

 מבצע "לשון אדומה" כוון לגרום לדילול ריכוזי הכוחות המצריים בפתחת רפיח ולהעברת כוח אווירי וכוח ימי לבסיסים שלאורך ים סוף.

 פעולות הונאה במרכז הנגב של אוגדת ההונאה 49 ושל כוחות אמת, נועדו להעצמת סד"כ צה"ל בעיני האויב ולהטעייתו באשר למיקום המתקפה.

 תכנית לשיגור אניית הספקה מנמל מסאווה שבאתיופיה בעבור הכוח הישראלי, שלכאורה יפעל לכיבוש שארם א-שיח', נועדה לחיזוק ההונאה באשר למקום מאמץ ההתקפה העיקרי ולהביא לדילול הכוח הימי המצרי בים התיכון.

"לשון אדומה"

התכנית כללה פעולות מודיעיניות ופעולות אג"מיות, שנועדו להמחיש את מטרת ההונאה, בעיקר בצינורות דלף חזותיים ותקשורתיים. אלה נוהלו כמבצע אמת, ושיוו סד"כ של אוגדה על כל האלמנטים שלה מול תצפיות קרובות של האויב.

ההונאה החזותית כללה בִּיום הכנסת כוחות חיילי חי"ר ושריון, שיירות תובלה וציוד ימי לאזור אילת. הפעלת רשת קשר מדומה ברמה על-עוצבתית, שבה הועברה תעבורת סרק, ביצוע סיור אווירי לילי מעל שארם א-שיח', הפעלת רכבת אווירית לשדה התעופה אילת והקמת מת"ק בנחל שיחור. חיל הים ביצע סיורי טרפדות (סט"רים) לאורך מפרץ אילת, כביכול לבדיקת חופי נחיתה אפשריים ובוצעו אימוני הנחתת טנקים מהים. 

פעילות אוגדת ההונאה 49   

פעילות אוגדת ההונאה 49 כחלק מ"לשון אדומה", נועדה להפתיע את המצרים ביחס לגזרת המאמץ העיקרי של צה"ל ולמשוך כוחות מצריים, שהוצבו בצפון סיני, וכן כוחות עתודה ממערב סיני ומאזור התעלה לגזרה שמול מרכז הנגב. האוגדה יצרה איום של ריכוז כוחות ישראליים במרכז הנגב, שנועדו כביכול לתקוף בציר כונתילה. בתכנית זו השתתפו גם כוחות אמת של חטיבה 8, של חטיבה 200 ושל חטיבה 520.

האוגדה ביימה התבססות שתי חטיבות בשטח. פעילותה כללה תנועות סרק של זחל"מים ושל ג'יפים מחטיבה 200 ומחטיבה 14, שהתערבבו עם תנועות כוחות אמת, ויחד יצרו את הרושם של כוח גדול המצוי באזור.

שיגור אניית הספקה מאתיופיה

תכנית ההונאה הימית להכין ולשגר אניית הספקה ישראלית מאתיופיה נועדה לחזק את הרושם, כי ישראל עומדת לתקוף בשארם א-שיח'; ולכן זקוקה להספקה בעבור הכוח, שיפעל שם. ענף ביטחון שדה ו"המוסד" בנו תכנית להדלפת דיס-אינפורמציה על אניית הספקה מנמל מסאווה לשארם א-שיח', כדוגמת אניית המזון, שנשלחה לשארם א-שיח' במבצע "קדש" בשנת 1956.

למימוש רעיון אניית ההספקה "בריגיטה", הוכנה בארץ רשימת קניות עבור 1,500 איש לתקופה של שבוע, שכללה מזון רב ודלק. תוך זמן קצר נודע באזור מסאווה, כי הישראלים קונים מזון וציוד בדחיפות על מנת להעמיסם על אנייה, האמורה להפליג בקרוב. 

באחד ביוני בוימה הפלגתה של אניית המבחן מנמל מסאווה כשעל סיפונה צוות ישראלי. לאחר זמן קצר שבה האנייה לנמל באמתלה של תקלה במנוע. תכנית אניית המבחן לא יצאה לפועל, אך הפעילות סביבה תרמה לאישוש תכנית ההונאה.

"כוח חידקל" – ההונאה שלא בוצעה מול הירדנים

שני מבצעי הונאה לריתוק החטיבות המשוריינות הירדניות, שהוצבו בבקעת הירדן, ולמניעת מעברן לגדה המערבית תוכננו ערב המלחמה מול צבא ירדן. הכוונה הייתה לייצור תמונה שלפיה צה"ל, כביכול, יכבוש את בקעת הירדן ואת רמת אירביד, וינצל את ההצלחה לניתוק ירדן מסוריה ומעיראק. המבצע התבסס על אמצעים חזותיים כמו ריכוז ציוד גישור וצליחה בעמק בית-שאן, הדלפות והפעלת סוכנים.

למימוש הרעיון הוקם בפיקוד הצפון "כוח חידקל", אך בסופו של דבר – כנראה, בגלל מחסור בשישים משאיות להובלת ציוד הגישור והצליחה, לא יצא המבצע לפועל.

עם ביטול המשימה הופנה "כוח חידקל" לפיקוד המרכז על מנת להפעילו בדרום הר חברון, כדי ליצור דימוי של הימצאות כוחות צה"ל במקום, ולהרתיע את הירדנים ממתקפה אפשרית לכיוון באר-שבע. גם משימה זו לא יצאה אל הפועל בשל המהירות בשחרור יהודה.

הצלחת ההונאה ותרומתה למלחמה

פעולות ההונאה ערב מלחמת ששת הימים תרמו לעיצוב הערכת המודיעין המצרית כי צה"ל מתכנן פעילות צבאית באזור מְצרי טיראן. כפי שכתב חסנין היכל, עורך העיתון אלאהראם המצרי:

"… תכנית ההטעיה הישראלית … שכנעה את הרמטכ"ל המצרי כי המאמץ הישראלי העיקרי יהיה בדרום, מול כונתילה, במטרה לפתוח את הדרך לשארם א-שיח' ולפיכך הועברו יחידות שרוכזו בצפון דרומה כדי לבלום איום בלתי קיים זה". 

מרגע שהתגלתה ההטעיה, המשיך היכל, הוחזרו צפונה בחיפזון רבות מהיחידות ובכלל זה חטיבה ניידת 1 (בפיקודו של סעד אלדין אלשאד'לי), שהצטוותה לעבור מעמדה לעמדה, עברה אלף ק"מ בהסעת הטנקים שלה על פני המדבר. לימים כונתה החטיבה, "חטיבת הזבוב". בשמש החמה של חודש יוני היו הטנקים כתנורים, האנשים התקרבו לאפיסת כוחות, שיירות הספקה לא הגיעו אליהם ...