להעניק לאגנס קלטי את פרס ישראל

לאגנס קלטי (בהונגרית: Ágnes Keleti, ההיגוי ההונגרי: אגנש קלטי) יש יותר מדליות אולימפיות מאשר לכל מדינת ישראל. קלטי זכתה בעשר מדליות וחמש מהן מזהב. לכאורה, היא הספורטאית ההישגית ביותר בארץ.

קלטי, 88, קיבלה את המדליות שלה כשהתחרתה תחת הדגל ההונגרי בשני משחקים אולימפייים (הלסינקי, 1952, ומלבורן, 1956), ואז ברחה מגן-העדן של הדיכוי (סליחה – השחרור) הקומוניסטי, ונחתה אצלנו. קצת אחרי המרד ההונגרי בשנת 1956, בחרה לערוק, ועלתה ארצה.

קלטי מדורגת בין חמשת הספורטאים המעוטרים בכל הדורות של המשחקים האולימפיים החדשים – כותב רפי גליק. גם בין הזוכים במדליות זהב אולימפיות היא מהנחשבות ביותר.

במשחקים האולימפיים במלבורן הייתה בת 35, וזה לא הפריע לה לזכות בארבע מדליות זהב. ואז נחתה בארץ, ועזרה לקדם את ההתעמלות – גם כחברה בצוות המורים במכון וינגייט. הדוגמה האישית שהראתה והדרכתה האישית (בשפתה, שלא התנערה ממקורותיה ההונגריים) היו לשם דבר – גם בקרב מי שלא עסקו בהתעמלות.

קשה להגיד, שמדינת ישראל והספורט הישראלי גמלו לקלטי בהתאם לתרומתה האדירה לספורט הישראלי. אני מצטרף לקריאה, שהגיע הזמן, שפועלה יוערך, והמתעמלת הדגולה תקבל את פרס ישראל על מפעל חייה.