ימי התהילה של ה'טרולי'?

'טרולי' – קרונית מתנייעת, פתוחה על פי רוב, הנוסעת לפני הרכבת או אחריה, ומשמשת כרכב לשירותי מסילות הברזל – זכתה בעברית של שנות השלושים לכמה כינויים. מצאתי שכינוה 'קרון קטן', וגם 'מריצה נוסעת', וגם 'עגלה הבודקת אם הקו בסדר', גם 'מכונית הנוסעת על פסי הרכבת' ואפילו 'קרון המשמר'! שלא לדבר על 'רכבת השמירה', 'בודק פסים' או פשוט "טרולי" המוקף בגרשיים. איזה שפע של שמות עבריים למלה אנגלית אחת קצרה ופשוטה! 

 

טרולי נוסע


את שירי התהילה שרו ל"טנדר" ולא לטרולי, ובכל זאת, היו לטרולי ימי תפארת. ימי תפארתה היו ימי המרד הערבי נגד הבריטים, המכונים אצלנו "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט". ומבחינה מסוימת יש לי קשר נפשי אישי ועמוק אל הטרולי. כמי שנולד ממש באותם ימי האש והפרעות, חוויתי על בשרי, כתינוק כמובן, את אימי התנועה בדרכים. כילוד תרצ"ח נסעה אמי ז"ל ללדת אותי כעשרה ימים לפני המועד, שמא תיתקע בהתקפה ערבית ובמחסומי דרכים. ממילא היו אז דרכים משובשות, ובאו המאורעות ושיבשון עוד יותר. וכך "ביליתי" את חופשתי הראשונה בחיי, עדיין בטרם לידה, בבית-החולים 'בילינסון' שבפתח-תקווה. ובאמת, שנים רבות לאחר מכן, כשהייתי נזקק למילוי טופס רשמי כזה או אחר, התלבטתי מה לכתוב במשבצת מקום הלידה. תאמרו מה הבעיה, תכתוב ישראל, או עין החורש. אבל אני נטיתי חסד לאותם ימי רעה של הירי בדרכים וחרדת האימהות הנוסעות ללדת, וכתבתי דווקא להרגיז: מקום לידה – פתח-תקווה.
 
באחרונה ממש הועלה העיתון דבר הוותיק לרשת האינטרנט, וניתן לדפדף בו בחיני-חינם. בינתיים הועלו רק מחצית שנותיו, משנת ייסודו, 1925, ועד שנת 1968. הכניסה לעיתון היא דרך דף הבית של בית-הספרים הלאומי בירושלים. אוצר עצום ורב הונח על שולחנו של כל חובב היסטוריה! לחיצת כפתור אחת – ואתם מזנקים במנהרת זמן מקסימה, ישר אל לב-לבם של מאורעות תרצ"ו-ותרצ"ט, שהטרולי שלנו מככב בהם. 

 


בספטמבר 1938 אנחנו קוראים ידיעה אופיינית: טרולי התנגש במכונית נוסעים. תל-אביב, הבוקר בעשר נסע טרולי, בודק פסים, מתחנת הרכבת ביפו אל התחנה בתל-אביב. בהגיעו להצטלבות ברחוב אלנבי היה השער פתוח, והחץ המסמן אם הדרך פנויה היה בסימן "לאו". מכונית "המעביר", שמספרה 8545 מקו מספר 5, ונסעה מרחוב העלייה, התנגשה בטרולי שעבר במהירות מרובה. רק בדרך נס לא ניזוק איש מהנוסעים. אולם המכונית ניזוקה ... הטרולי היה נהוג בידי ערבי. שומרת השער מוסרת לנו, כי לא באה מתחנת יפו כל הודעה על בוא הטרולי, וגם המעבר שברחוב הרצל היה פתוח בעת עבור הטרולי.
 
הטרולי קנה את תהילתו בעת המלחמה להגנת מסילות הברזל. בשנות המאורעות היו מעשי חבלה ברכבת עניין של יום ביומו. הנה ידיעה אופיינית: פברואר 1938. שוב פורקו הפסים ליד טול-כרם. קטר ושמונה קרונות משא ירדו מהפסים. רכבת משא ירדה מן הפסים אמש ב-10:30 בקילומטר ה-70 בין טול-כרם לקלקיליה, עקב פירוק פסים במסילה. הקטר ושמונה קרונות טעונים משא ירדו מהפסים וניזוקו. הנהג ניצול. כחצי שעה לפני המקרה עברה רכבת המשמר (הטרולי) במקום הזה, והכול היה בסדר. מלאכת הפירוק נעשתה, כפי הנראה, מיד לאחר שעבר הטרולי, ומתוך ידיעה שעתידה לבוא רכבת משא. יתר רכבות המשא, שבאו מחיפה בשעה מאוחרת יותר, נשארו ללון בתחנת חדרה.
 
בטרולי נסעו פועלים יהודים וערבים לתיקון המסילה. בטרולי נסעו הנוטרים השוטרים וחיילים בריטיים, לחוש לקרבות ולהתלקחויות המרד הערבי. בעזרת הטרולי נשמר הקשר עם יישובים נצורים והועברה אספקה ליישובים שנותקו בשיטפונות.
 
חורף 1938 וחודש נובמבר היו גשומים במיוחד. למשל, חולדה ניצלה בזכות טרולי, שהועמד לרשות הקבוצה המנותקת ממי הגשמים. גיליונות העבר של דבר מספרים עוד סיפורי תהילה רבים על אודות הטרולי.
 
אך כבר אמרנו, הבחורים הנחשקים נסעו דווקא בטנדר. הטרולי נסע מחיפה עד עזה, אבל שירי התהילה דיברו על מדן ועד באר-שבע. מעין המפרץ ועד ים המלח. בקרב על תודעת הזיכרון השירי שלנו זכה הטנדר הנוסע של הנוטרים הגיבורים, ואילו קרון הפלאים, הטרולי, נשכח. העלמה בעלת הניב המזרחי, יפהפייה ארצישראלית העורגת אל אהובה, יצאה מתחת ידו של יעקב אורלנד מלאת תשוקה אל הטנדר הנוסע דווקא. ולא נמצא המשורר, שישיר על הטרולי. אפילו לא אותו המשורר, ילוד תרצ"ח, שרק במזל שב אל ביתו באוטובוס משוריין ולא בקרון המשמר המנדטורי.

על הלורי – ראו  http://www.global-report.com/eviathar/a343684-אז-איפה-איפה-הם-ה-לו-ר-י-וה-טרו-ל-י