צבא שיש לו מדינה

אהרון רול 07.03.2012 23:24
הקרן לישראל חדשה מממנת פעולות פוליטיות לאלופים בצבא בסמוך לשחרור

הקרן לישראל חדשה מממנת פעולות פוליטיות לאלופים בצבא בסמוך לשחרור


"סיורי אינדוקטרינציה שמאלנית רדיקלית הנערכים מטעם אירגוני "הקרן לישראל חדשה" לקצינים בכירים ביו"ש" צמרת פיקוד זו ממונה גם היא לפי מפתח פוליטי מפלגתי שמאלני." אהרון רול




ארועי השנה החולפת בלשכת הרמטכ"ל אשכנזי מטלטלים את צה"ל קשות. אמנם הדרג הצבאי ד'היום מיחל ופועל לכאורה ומטעמים מובנים להנמיך את הלהבות שפרצו בין לשכת אשכנזי ללשכת שר הביטחון אהוד ברק אך אנו, הציבור, נימצאים כאן במלכוד בלתי אפשרי.

מחד, תפקודו של צה"ל לאור המטלות הצפויות המושתות עליו ובפרט בימים אלו מחייבות להכיל את הפיאסקו המנהיגותי, להשתיק את הקולות והברקים ולחזור במהירות האפשרית לשגרת עבודה והגנה על מדינת ישראל.

מאידך-גיסא, פרשת "מסמך הרפז" פתחה תיבת פנדורה, לא פחות מכך, המצביעה על כשלים חמורים בהתנהלות וביכולת המנהיגותית והמוסרית של, ראש וראשון הרמטכ"ל אשכנזי ואנשי לישכתו ובדרג פחות יותר, כשלי התנהלות אהוד ברק ואנשי לישכתו.

אנו מאמינים כי בחשבון אחרון חשיפת "מסמך הרפז" עשתה אך טוב לצה"ל ולמדינת ישראל מאחר שהביא את הסירחון הנודף מראשו של הדג הצבאי לידיעת כל הציבור ותחייב הצבא בעריכת פעולות תיקון מקיפות הגדולות ועצומות יותר מהניגלה כעת לעינינו.
לאלו מקוראי טורים אלו נזכיר כי כל המהומה והמבולקה בצמרת צה"ל כמו גם התנהלותו התמוהה של שר הביטחון ברק כבר קיבלו ביטוי לאורך כ-10 כתבות אך בשנה החולפת. אין כל צורך להיות "מקושר" על מנת להבחין בקילקולים החמורים העוברים על צמרת צה"ל מרמת מפקדי האוגדות, עבור דרך מפקדי הפיקודים וכלה בפורום מטכ"ל וזאת עוד לפני פרוץ הפרשה הנוכחית.

החשיפה הנירחבת שקיבל דו"ח המבקר (שעדיין לא הושלם וכבר, ונגד החוק, ידועים מרבית פרטיו), למצער בהתאם לנאמר בתקשורת באשר לעיקרי הדו"ח, מעלים כשל חמור בבדיקת הארוע בידי מבקר המדינה ובדיון הציבורי סביבו.

מסיבה עלומה, אשר אינה ניראית הגיונית לכל אדם המצוי במערכת הדמוקרטית הרי שהדגשת העובדה כי הצבא הוא שכפוף לדרג המדיני, נעלמה מדו"ח המבקר והדיון הציבורי. במשטרנו הדמוקרטי תמיד היה ותמיד יהיה הכח הצבאי הביטוי להפעלת מדיניות הדרג המדיני באמצעים אחרים, כוחנים. לעולם לא ההפך מכך. ברפובליקות בננות שונות במרכז ודרום אמריקה הצבא הוא השולט במדינה והפוליטיקאים כפופים לו דהיינו, "הצבא הוא שיש לו מדינה". אך כתר נא זעיר, האם זה אינו המצב הנוהג אצלנו? האם "פרשת מסמך הרפז" אינה מלמדת כי גם צה"ל הוא "צבא שיש לו מדינה"? ומכאן מה אנו, דמוקרטיה או רפובליקת בננות?

הסיבה כי כפיפות הצבא לממשלה ולנציגה שר הביטחון נעלמה מעיננו (למצער בהתאם לפירסומים), מעידה כי אנו, הציבור, כבר השלמנו כי "צה"ל הוא צבא שיש לו מדינה" וכאן נעוץ עקב האכילס של כישלי הצבא לאורך עשרות שנים לספק בטחון אמת לאזרחי מדינת ישראל.

 חשוב להדגיש, באמירה זו אנו מכוונים לאזלת היד, חוסר המקצוענות, הרוח הפוליטית הנושבת בין הגנרלים והאדמירלים, התככים, והמכשלת המלוות מזה שנים רבות (יש הטוענים ואפשר כי בצדק – מאז מלחמת השחרור ואף לפניה), את הפיקוד הבכיר הצה"לי, כנאמר לעיל, מרמת מפקדי האוגדות ועד ראש הצבא.

 אין באמור כאן ולו בשמץ לרמוז או לבקר את הבד"א [בעלי דרגות אחרות] ובעלי דרגות הקצונה הנמוכה [זוטרה] עד רמת מפקד גדוד ולעיתים חטיבה אשר הינם מתנהלים באורח שונה בעליל ממפקדיהם. כלל הצבא עסוק בתפקידו והוא לשמור על ביטחון האזרחים ואילו מפקדיו עסוקים בפוליטיקה קטנה, בזויה ואג'נדתית. האמירה "תדע כל אם עבריה כי מסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך" עדיין נכונה וישימה לגבי הדרגות הנמוכות ואין לה רבות מהמשותף עם הפיקוד הצבאי העליון.

כל הדיון הציבורי וניראה כי גם הדו"ח עצמו נסוב על סיפור שתי הלשכות אשר לכאורה נימצאות במעמד שווה והן נילחמות האחת בשניה באמצעים שונים, לעיתים בילתי מוסריים ותקינים, מי יותר ומי פחות. לא רבותי, זה אינו המצב. צה"ל כפוף ולפי חוק באופן מוחלט (בניגוד למציאות), לדרג המדיני דהיינו, לשר הביטחון המיצג את ממשלת ישראל כלפיו. כלומר, הארוע הסובב את "מסמך הרפז" הינו חמור שבעתיים מאחר שהצבא, פעל לסיכול הסמכות העליונה עליו ולמעשה חש והאמין כי הוא שווה ואפשר גם כי עולה על סמכויות הדרג המדיני וכאן קבור הכלב.

התנהלות לשכת אשכנזי מעידה כי הלשכה היתה בדרכה לעריכת פוטש, הפיכה, כנגד הדרג המדיני. אכן, לא בעוצבת טנקים המיועדת להקיף את הכנסת המדובר אלא בנכלולים וחתירה תחת הדרג המדיני, אך כך או כך המדובר בפוטש צבאי. הבה ונחדל ממכבסת המילים האומללה הזו המנסה לסחרר דעתנו כי לא בפוטש המדובר. נאסף חומר מכפיש אודות שר הביטחון והסובבים אותו לא למען מופע סנדאפיסט במועדון צוותא, החומר נאסף על מנת להכפישו, להבאיש ריחו בציבור, להעבירו דה-לגיטימציה ולהסירו כמיכשול בפני פיקוד הצבא. אם זה אינו פוטש, איננו יודעים אם כן מהו.

גם נושא "תפירת התיק" לאלוף גלאנט הראוי ומשכמו ומעלה, אסור שיעבור בשתיקה ויש לשפותו בהתאם. ברי כיום כי ביטחון ישראל סוכל ברגל רמטכ"לית גסה וניבזית בכך שהאדם המוכשר ביותר בצבא אינו משמש כמפקדו הבא וזאת מטעמים פוליטים. גלאנט ניתפש כלוחמני, כימני רחמנא ליצלן, הוא לא היה מאנ"ש במטכ"ל ולכן ניבעט החוצה. אנו לתומנו חשבנו כי האנשים הנחושים ביותר ובעלי הידע הצבאי והאינטליגנציה הצבאית חייבים להיות מקודמים, אך חבורת פוליטיקאים סרוחים במטכ"ל חושבים בעליל אחרת, אוי לאותה הבושה.

צה"ל אינו ממלא את יעודו במלואו להגן על אזרחי מדינת ישראל מאחר שהיסטורית ועד עצם ימינו אלו הינו צבא פוליטי בראש הפירמידה הפיקודית, אשר הוקם ככזה ומרביתה המכרעת של צמרת הפיקוד בו היתה הומוגנית פוליטית מצד השמאלי הישראלי.

צמרת צה"ל מעולם, גם כיום, לא ניפתחה באמת ובתמים בפני כלל האוכלוסיה, שמאל וימין. קצינים מדרג מפקדי אוגדה ועד העומד בראש מונו בהתתאם למפתח אידאולוגי מפלגתי מאחר שידעו לבטא את דעותיהם "הנכונות" בפני האנשים "הנכונים" ולכן, במרבית המקרים ורק לכן, קודמו בדרגותיהם ובתפקידיהם. כישלי הפיקוד הבכיר הצה"לי בעיקר במלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה והשניה הם המעידים. נוצר כאן שילוב של חוסר מקצוענות, חוסר ידע צבאי מספק, חוסר וותק מספק בשלבי הפיקוד ובחירה מתוך מדגם אוכלוסיה מצומצם על מנת להכשיל, במבחן המעשה, גם אם כתוצאה של מדיניות פוליטית לעיל, כל אפשרות לניהול העוצמה הצבאית הישראלית באורח מושכל.

עיון קצר בנטיותיהם הפוליטיות של קציני צה"ל המשוחררים מדרגות תת-אלוף ומעלה מגלה כי רובם ככולם פנו מיד עם שחרורם לפעילות פוליטית במפלגות השמאל או באירגונים נישלטי שמאל והדבר מעיד מי ומה הם כעת ובעבר.

מאחר וכך, ראתה תמיד צמרת צה"ל את עצמה כשרויה ומובילת אידאולוגיית שמאל במדינת ישראל.

אלא מאי, "הממזרים (גוש הימין) שינו את כללי המשחק ושכחו לספר להם" (כמאמר סגן נשיא ארה"ב ספירו אגניו).

במדינת ישראל, למצער למראית עין, שולט הימין ולא השמאל, עובדה היוצרת כר נירחב לסיכסוכים ולאי הבנות אשר חלקם כיום ניתן לראות בהתנהלות צמרת צה"ל (ממפקד פיקוד מרכז, מפקד אוגדת יו"ש ועד מפקדי החטיבות שם), הזגזגנית והעלובה, זו המתעלמת בשמחה ובששון מזכויות היהודים ומעלה על נס את אלו של הפלשתינים בשיטחי יו"ש, זו ההופכת חצי מליון יהודים לאזרחים סוג ב' ובכוונת מכוון להמאיס עליהם חייהם.

אנו מבחינים בעובדה סטטיסטית פשוטה אך מצמררת. מכלל מאגר כח האדם הראוי לקצונה בחברה הישראלית הרי אלו "המוארים" ("אילומינאטי" בלעז – והמבין יבין) המיועדים לקצונה בכירה המגיעים מנישת שמאל עד שמאל קיצוני בנינו, המהווה כשליש מהאוכלוסיה הכללית.

 האיכות הינה בהתאם, לאסוננו כי רב לא בכדי נימצא צבר הכישרון והאינטילגינציה הצבאית, באורח יחסי כמו גם מוחלט כמובן, מונים רבים בדרג הקצונה הנמוכה מהגבוהה, שהרי הינם מגיעים ממבחר סטיסטי גדול מונים אחדים. . מה לעשות, ותמונה פשטנית זו הינה עובדתית ללא עירעור.

 הוסף על כך את מסלול הכשרת קציני צה"ל בכירים העלוב, בלתי מקצועי וחסר בבסיסו ממילא והתמונה מתקדרת אף יותר.


ייזכר הקורא בסיורי אינדוקטרינציה שמאלנית רדיקלית הנערכים מטעם אירגוני "הקרן לישראל חדשה" לקצינים בכירים ביו"ש. הרי אי-מי חייב לאשרם, הקצין הבכיר המאשר חייב להיות קרוב אידאולוגית לאירגוני "הקרן", וכל זה באישור המטכ"ל... מ.ש.ל., ראוי לציין כי הנאמר לעיל באשר לצמרת פיקוד צה"ל הינו נכון גם לגבי הצמרת הפיקודית של משטרת ישראל והשב"כ.

 צמרת פיקוד זו ממונה גם היא לפי מפתח פוליטי מפלגתי שמאלני, אלא שאין יריעת המאמר מאפשרת דיון בכך כאן.

אמנם אהוד ברק מזוהה עם השמאל אך משרת בממשלת ימין ומחויב לכיוון הכללי בה הינה מתנהלת.

 אשכנזי ואנשי מטהו, כמו גם צוות המטכ"ל ובראשו גבי אשכנזי אשר ייעד עצמו זה מכבר לפעילות פוליטית במסגרת השמאל הישראלי כנגד גוש הימין (זה הריטואל הקבוע בפיקוד הגבוה הצה"לי הפורש משרות כאמור לעיל), אינם חשים כי ממשלת ישראל מהימין היא ממשלתם, הם מעמידים פנים כי כך הדבר אך נוקטים בקווים עצמאיים ועימותים ככל שביכולתם.

 בזמנו של הרמטכ"ל אשכנזי (אך לא רק), קיבל כיוון זה ביטוי שהינו סכנה חמורה לביטחון ישראל. ברי כי גבי אשכנזי לוקה בהבנתו ובמעשיו באשר לכללי הדמוקרטיה הבסיסיים ויש להעמידו בשל כך לדין הציבור.
העובדות הידועות ב"פרשת אשכנזי" (והגיע הזמן כי ניקרא לילד בשמו) מלמדות כי במאזן ההתנהלות בין שני האישים אשכנזי ואהוד ברק הרי שניראה כי אהוד ברק הוא היוצא למצער טוב יותר בנקודות יותר מאשר אשכנזי.

לאוהדי אהוד ברק היוצאים בתופים ובמחולות ומחלקים תופינים למקרא הדברים לעיל, תרגיעו. הנה מגיע כאן גם תורו של ברק.
המבקר צודק בהעירו כי אהוד ברק לא פעל כמתחייב מאחריותו המיניסטריאלית להנמיך הלהבות בשרפה הייצרית שפרצה בין שתי הלשכות. לאור האמור לעיל ניתן להבינו אך אין לקבל התנהלותו. אין לשכוח כי אהוד ברק אחראי ישיר בעבר למינויי אנשי שמאל בצמרת צה"ל, מינויים אשר שיכפלו עצמם מתוך עצמם בנוסח בית המשפט העליון הישראלי.


אך זה הינו אך קצה הקרחון. שמו של ברק נקשר בפרשות המסכנות בעליל את ביטחון ישראל.

א. פינוי לבנון האסוני – הפינוי היה מתחייב אך דרך "הבריחה" בא בוצע הביא על ראשינו את האינתיפדה הרצחנית השניה, ומלחמת לבנון השניה עקב מסירת השטח שפונה בחופזה לחיזבאללה....וההמשך ידוע..

ב. למרות הפגזת קסאמים וגראדים כנגד ערי הנגב המערבי אימץ ברק כשר ביטחון מדיניות לוחמה והפחיד עד מוות מיליוני נמלים ועוד אי אלו מליוני יבחושים בשטחים פתוחים אליה כיוון משך שנים ארוכות את אש תותחי ומזל"טי צה"ל. הדבר פגע קשות בכח ההרתעה הצה"לי והביא בין השאר להגברת הפצצת ערי ישראל ובעקבותיהן דלית ברירה למלחמת "עופרת יצוקה".

ג. צה"ל תחת הנהגתו של שר הביטחון ברק יצא להסיר את איום הרקטות מעל יישובי ישראל במבצע "עופרת יצוקה". מסיבות עלומות, אשר תהינה אשר תהינה הינן ניפסדות ואינן לענין, עצר ברק את צה"ל בפאתי עזה ונתן לחמאס את מרווח הנשימה החיוני לו לשרידות ולהמשך הירי על ערי ישראל. וישאל התמה, מדוע כלל יצאנו למבצע/מלחמה הנתון במחלוקת הלזה? האם אפשר כי ברק עצר את צה"ל לכאורה על מנת לשמור על השקעתו הפרטית, או השקעת בעלי ענין מטעמו, בשדה הגאז העזתי?

ד. אהוד ברק מסר ללא דיון ובהנף יד גחמתית את שדה הגז שהיה ברשות ושליטה ישראלית יחדיו עם חברת "בריטיש גאז" בקו התפר הימי שבין רצועת עזה ושטח ישראל, לידי הפלשתינים (וכמובן בהמשך לידי החמאס) ללא דיון בממשלה, ללא אישור הכנסת כך סתם ביום בהיר אחד. התוצאה? אנו משלמים סכומי עתק בחשבונות החשמל שלנו כיום מפאת הצורך לקנות גאז מצרי שאספקתו מתנודדת תדירות. הלשונות הרעות (ואולי אינן כה רעות), מלחשות כי לכאורה שלשל אהוד ברק לכיסו מעיסקת בגז בדרום, השייך לכלל אזרחי ישראל ואשר עשה בה כבתוך שלו הפרטי, כ- 80 מליון דולאר דמי תיווך וזאת למעט דמי תיווך שמנים של שותף נוסף לעיסקה שמקום מושבו באוסטריה..

ה, כנגד כל הגיון ושכל ישר חייב ברק את מערכת הביטחון לבחור להגנת שמי ישראל מפני רקטות קצרות טווח את מערכת "כיפת ברזל" השנויה במחלוקת מבצעית עמוקה, היקרה להחריד והזולגת דולארים כנהר, ואשר לא הוכיחה יעילות מרשימה עד כה ובוודאי לא מסוגלת לעמוד בפני מטחים של אותם 60.000 הטילים אשר כמדווח נימצאים בידי החיזבאללה, הסורים והחמאס. למרות המלצות נחרצות ועובדות חיוביות ללא עוררין בשטח מניסויי ה"סקאיגארד", סרב ברק לרכוש ואפילו לבחון בארץ את מערכות תותחי הלייזר ה"נאוטילוס" ולאחריה מערכת ה"סקאיגארד (החברה היצרנית האמריקנית הציעה משלוח מספר מערכות בחינם לתקופת הניסוי וללא כל התיחבות רכישה), " ובכך חשף את אזרחי ישראל לאסון אפשרי נורא. יתרה מזו, במדה ומערכות אלו היו בידנו כעת הרי שחלק הארי מההתלבטות כיום באשר לתקיפה באיראן היה מוסר. כידוע העורף הישראלי, עם מערכת "כיפת ברזל" המקרטעת, פרוץ לכל טיל זב חוטם איראני, סורי, חמאסי, וחיזבאללוני. המערכת "הרב שכבתית"הישראלית כנגד טילים בה מרבה ברק להתהדר אינה פועלת עדיין ויחלפו שנים, אם בכלל, בטרם תהיה מבצעית כולה. והיה אם תאלץ ישראל לצאת לתקיפה באיראן עקב הנסיבות הרי שהמחיר בדם, בחיים וברכוש אשר ישלמו אזרחי ישראל עקב אזלת ידו של ברק בנוושא "הסקאיגארד" יהיה מעבר לכל דימיון.

אמנם ברי כי דרך קבלת ההחלטות בצמרת משרד הביטחון וצה"ל הינה מעורערת וקלוקלת. ניראה כי המלצות ועדת ווינוגרד לענין מלחמת לבנון השניה הושלכו לפח, למצער בחלקן. אלא שיותר מכך, המדובר הוא באופים הקלוקל של שני אנשים המופקדים על המערכת ומספר מלווים שלהם הן בצה"ל והן במשרד הביטחון. המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל היא כי הן גבי אשכנזי והן אהוד ברק (כולל כל המעורבים בפרשה), אינם ראויים להמשיך בפעילות צבאית/ציבורית ויש למנוע זאת מהם באמצעות הציבור ואפשר כי גם בדרך חוקית כלשהי. שני האנשים הללו והחבורות המקיפות אותם הוכיחו כי ערכי הדמוקרטיה הישראלית ושלומו של ציבור האזרחים עליו מופקדים הינם משניים למילוי גחמותיהם האישיות הקלוקלות. יש לשלחם לביתם אחר כבוד, אפשר כי גם בכפוף לחקירה פלילית וכל המקדים הרי זה משובח.

נכון להיום, נראה כי בצה"ל מעונינים כיום יותר בשקט תעשייתי מאשר תיקון הקלקולים אשר נחשפו עקב "פרשת אשכנזי". אמנם אין לזלזל בנחיצות שקט תעשיתי בפרט לעת הזו, אך צה"ל חייב לפתח להציג לממוניו תכנית סדורה ולבצע את תיקון הקילקולים החמור, אמור מזעזע שנחשף בפרשה.

amroll@sympatico.ca

Article viewed 42929 times



מילטון פרידמן
NEWS1
תא"ל טירה
ישראל עצבנית
1.1.4.1.1.1.1. טירה צודק
פרופ' דרור
עפר שלח
מילשטיין2
פרופ' יגיל לוי
אביתר בן-צדף
1.2.1.1.2.1.1.3. דיוק ואיכות
Anna Shnaidman
1.2.1.1.2.1.1.3.1.1. צבא מקצועי.
רותם סלע
פרופ' ארניה
חנן וייס
אנדריו ג´קסון
השר אדלשטיין
חנן וייס
1.2.5.5. נמחק
חנן וייס
אל"מ איתי וירוב
אורי מילשטיין ד
יוסף אגמון
ד"ר אפרים כהנא
אמיר בוחבוט
אהוד ברק
מיכאל חן ורד
אביתר בן-צדף
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה