ארץ הקיקלופ
|
מהן בעיותינו? אולי הבעייה היא אומה שלא מעטים בקירבה סובלים מנוורוזות הגוררות אוריינטציה כוחנית, בפרט היסטריה (הגברת משקל דברים חסרי ערך והמעטת משקל דברים בעלי ערך), מחוסר כישורי אירגון, מיכולת חלוקת קשב נמוכה. בעייה מאז'ורית היא אדמיניסטרצייה גרועה שבגרועות, חסרת כישורים מינימליים, אטומה, מועלת. לכן אין תמורה למיסינו. הדבר מקרין לכל תחומי החיים, בישראל קיימת תרבות שקר, ונדירה האיכות.
תכופות, מי שלא רוצה להחשב חסר משקל וכוח בממשות underdog, עוסק ברמייה ומרמס אבסורדיים במצח נחושה, ועליו גם להראות זאת בפרהסיה, להחשב לבעל בעמיו. ההון מוזרם על ידי הבנקים לשכבה מצומצמת שעניינה ניצול יתר של משאבים ובני אנוש ללא מתן תמורה ממשית. שרותים פרטיים רבים כגון מסעדות, הינם חסרי איכות ומכוונים לסחוט כסף רב ככל האפשר בזמן קצר, רק במסעדות ערביות אתה יכול עדיין לאכול אוכל אמיתי ואיכותי, ללא תחושת עושק-תמורת-לא-כלום וללא מלצרים חובבנים וחלקלקים ("הכל בסדר"?) הרואים בך ארנק מהלך. המאכל הלאומי הוא העמילן, בו רוויים מוצרי מזון רבים ברשתות השיווק, כולל יוגורט, פסטרמה ונקניק, חומוס ועוגות. לבשר הקפוא מתווספים מים מוספים עד ל-30% ממשקלו. בארצות אחרות בעולם השלישי יש נכלים בשילטון, אך העם הפשוט נהנה מאוכל ומוצרי בסיס במחיר זול. בישראל השילטון מושחת ורוב נותני השרותים מושחתים, והתוצאה – תעוקות חיים לא ראויים. רבים מעסיקים עצמם במלל אין סופי, מטבעים את חרדותיהם במילים, הכל מוצף מילים, בעוד התקשורת מטמטמת את העם עם כוכב נולד, האח הגדול, ושרלטני מלל.
מצטיירת תכופות מדינת יצרי פרע (כגון בפוגרום עכו לאחרונה), נטולת תרבות, 
עתירת גנבנות ופשיעה כלכלית, האקדמייה הישראלית, בניגוד למיתוס האליטיסטי דורגה על ידי מוסף התרבות של הטיימס מתחת למקום ה-119 בעולם, כבישי ישראל ברוב ציריהם פקוקים ולא מתפקדים אף שמספר הרכבים לאלף נפש הוא הנמוך במערב, ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שאין בה רכבת תחתית וחשמליות בערים, דבר המגביר את בלאי הרכבים ומעשיר את ענף המוסכים, שהוא ענף נכלים קשה בפני עצמו, וכן מביא לגביית מיסים ענקית מהדלק -80% ממחיר הדלק הוא מיסוי, אף שאין כמעט תמורה למיסינו, והרשויות המקומיות מגבירות את מצוקת החנייה בערים הגדולות למטרת גביית קנסות עתק.
ישראל רוויה הסכמים קרטליסטים בענפים רבים. כדוגמא אופיינית, איקאה ישראל, מחיריה ב-30% גבוהים יותר מכל סניף איקאה בעולם (תחקיר ב"הארץ"). הסיבה ככל הסביר - הסכמים קרטליסטים סמויים וגלויים בענף. בענפי המזון ומוצרי היסוד תעוקת המחירים הינה כמעט פי 2 מהמחירים במערב. מדוע? כי חוקים אנטי קרטליסטים אינם נאכפים בישראל. אשראי הבנקים מוזרם לקומץ אנשי אליטה והפריפרייה שלהם. בהעדר אשראי שיוויוני מצד הבנקים פועל בישראל השוק האפור המזרים אשראי בריבית קצוצה, ומכניס עסקים רבים לטורים גבוהים של "לעשות מכה" ולהונות בזמן קצר ביותר, לעמוד בתשלומי הריבית,
לעיתים, ברגעי נואשות מהמתרחש סביבנו צפה ועולה בתודעה דמות ישראל כארץ הקיקלופ - הענק הפרוע, הרצחני והמרושע בעל העין האחת באדמת טרשים חרבה ומדברית - המתואר במסעותיו של אודיסאוס (מאת הומרוס). 
אדי שרב (ניסים אלוני איפיין פעם את מציאותנו כ"שרבית"), שממה טוטלית של הנשמה ממערה אל מערה - מערות מתגודדי פרע המהירים לחמוס ולסבך, שכמו מחזירות תהודה לזעקות הפרע של הקיקלופ צמא הדם. נוכלות ואבסורדים צורמים ביד רמה. העין האחת – משולה לאותה חד צדדיות אטומה, עיוורת למלאות הקיום וצדקתנית שכמו מבטאת יכולת ירודה לחלוקת קשב – חד מוקדיות והבלטת דבר יחיד, כתחליף ליכולת ראייה בינוקולרית של סצינה תלת מימדית, רב-קולית, עשירה בפרטים וחיות. אותו מרמס אדם רווי אכזריות לאטנטית ועודפת, הן כלפי העם האומלל והניגזל שעל אדמתו אנו יושבים, והן זה כלפי זה. כה מועטים תכופות החסד והחמלה, המאפיינים רמת אקטיבציה גבוהה של האונה הפרונטלית - המבנה המוחי המפותח ביותר באבולוציה. תכופות ניתקלים בשנאה הנובחת כלפי מה שיפה ומלא חיים, שנאה למה שיוצר ואמיתי. לא אחת מצטייר מקום אטאוויסטי וארכאי של מייבשי המים החיים, של צלבים וצלובים בצייה, על גבעות שדופות.
האם נתעשת ונחזור ליצרנות, הגינות, איכות ומעלה אנושית?