באהבה לתלויי הארץ
|
וְהָאַרְבֶּה הִגִּיעַ, הַדְּבָרִים קְצָת יְגֵעִים,
אַךְ בְּגָדוֹל כָּל בְּנֵי-אֱנוֹשׁ תְּקוּעִים,
רַק מַה, שְׁרוּיִים חַיֵּינוּ בְּעֵסֶק-בִּישׁ צוֹרֵר,
מַלְאַךְ הַמָּוֶת עִם חֶרְמֵשׁוֹ קְצָת מְזוֹרֵר
וּמִיָּד הַחֵשֶׁק לַחַיִּים לוֹ מִתְעוֹרֵר -
אַךְ לַחַשׁ-כָּחַשׁ הַבָּשָׂר קְצָת מְצַמְרֵר.
אָז לְפָחוֹת נְנַסֶּה שֶׁיַּד-מַחְמָד לֹא תִּגָּדֵם,
שֶׁאֵיזֶה רֶגֶל לָהּ לֹא תִּקָּטֵם,
שֶׁמּוֹחֵנוּ שֵפִי לֹא יֻתַּז,
שֶׁאַף אַשַּךְ מִמִּרְבָּצוֹ שָׁם לֹא יוּזַז
שֶׁדָּם רוֹתֵחַ בַּבִּעְבּוּעַ לֹא יֻקַּז
שֶׁעַיִן לָהּ לֹא תִּשָּׁפֵךְ -
וְכָךְ, עָלֵי-יְקוּם נוֹסִיף קְצָת לְגַחֵךְ -
בִּשְׁבִיל שֶׁהַתַּלְיָן אוֹתָנוּ יְבָרֵךְ.
בִּשְׁעַת מִשְׁמוּשׁ צַוָּאר מָהִיר,
הַגּוּף בּוֹהֵק, מְלוֹא בְּרִיאוּת מַגִּיר,
רַק כְּבַד מִשְּׁמָן הוּא הַיַּשְׁבָן,
מְהַדֵּק הַחֶבֶל סְבִיב פָּנִים עוֹטֵי לָבָן,
וְהַלָּשׁוֹן לָהּ תִּשְׁתַּרְבֵּב -
עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ עֲדַיִן מִסְתּוֹבֵב.
