ההעברות למשק הישראלי כמחוללות כבידה בולמת יצרנות

http://www.faz.co.il/reply.php3?id=1486&rep=32322&LastView=2003-07-04%2004%3A29%3A05

כתוצאה מיתרות מטבע חוץ ומגמת העברה עתידית של מטבע זר -  הן העברות בפועל והן ציפייה להעברות עתידיות, כשציפיות לשינויים מוזנת  על ידי המצב המדיני-הסכמי בסכסוך הישראלי ערבי וציפיות להגדלת ההעברות מהמערב או לצימצומן כפועל יוצא של  הסכמיות-בקונפליקט או שיבושה - ניתן גיבוי מלאכותי למטבע. מלאכותי, במובן זה שאינו תלוי ברמת היצור הממשית במשק:

http://www.faz.co.il/reply.php3?id=527&rep=4627&LastView

א) הגברת כבידה ותעוקה כלכלית - התרוששות ממשאבים ברי פעילות מישקית

דבר זה - גיבוי מלאכותי לערך המטבע ולתחושת הנכסים הזמינים , מגביר את התעוקה הכלכלית (כפי שאני מעדיף לכנות סיטואציה פסיכוכלכלית זאת של שמרנות-יתר בצריכה והשקעה)  והכבילה המקרקעת על הצרכן והיצרן הישראלי (דבר שניתן לכנותו - כבידה כלכלית), ומוזיל את ערך משאביו. "התרוששות" זאת מאמצעים ברי-פעילות בשוק, אינדיקציה ומחולל ישיר שלה  הם,  הן  האינפלציה;

והן  - הדפלציה בישראל

http://www.faz.co.il/story_1486

על כן  הדין הוא עם  ד"ר דן בן דוד

http://spirit.tau.ac.il/public/bendavid/israel/inequality.html

http://www.faz.co.il/reply.php3?id=1482&rep=32355&LastView=2003-07-04%2005%3A12%3A21

http://www.faz.co.il/reply.php3?id=1482&rep=32357&LastView=2003-07-04%2005%3A12%3A21

בהצביעו על כך שההאטה בגידול בר-קיימא היתה "אדישה" הן להרחבה מוניטורית והן לצמצום מוניטרי, ויציבה במגמתה. ההתרוששות מממשאבים ברי-פעילות "תורמת" לצינון הפעילות היצרנית במשק ולבלימת השוק הפנימי, שבארה"ב למשל הינו כה חשוב.

ב) עיקור אינדקס יוקר המחייה מרגישות לכוח הקנייה האפקטיבי -יצירת עוורון מישקי-מערכתי

חשוב בהקשר זה להדגיש כי הורדת סף רגישות מדד המחירים לצרכן - באמצעות שינויים לשיטות תחשיב "מתאימות" - הורדת רגישות אינדקס יוקר המחייה להתרוששות האפקטיבית מאמצעים עבור כ-80% מאזרחי המדינה, דהיינו שההתיקרויות שהם עיקר עליית הנטל לאוכלוסיה זו אינן משתקפות במדד - תורם אף הוא להערכות לכלכלת שנונרי (כלכלת העברות) ברוח כספי החלוקה בירושלים של המאה ה-19 , ויצירת עוורון מערכתי למצב זה.

ג) המעבר ל"כלכלת העברות"  - בלימת הפעילות המישקית היצרנית

ירידת כוח הקנייה של המטבע בארץ ועלייתו בחו"ל, כתוצאה הן מהעברות בפועל והן מציפייה להעברות עתידיות - כשציפייה זאת מוזנת גם על ידי המצב המדיני בסכסוך הישראלי ערבי וציפיות להגדלת ההעברות מהמערב או לצימצומן -"תורמת"  להורדת היצוא ועליית היבוא, דהיינו לבלימת היצור בארץ. היסטורית, היתה זאת דומני במידה מסויימת גם מגמתה  הלטנטית של ממשלת המנדט הבריטי בא"י