וויכוח עם שני עדי-יהווה
The kingdom of heaven, Jesus said, is like a mustard seed. It's like a measure of yeast that works its way invisibly through the entire lump of dough. It's a treasure in a field, a priceless pearl, seed scattered on good soil and bad הביאו לי פסוק ממתי, להראות שכשהשטן מבטיח לישוע את כל ממלכות האדמה, ישוע אינו חולק על דבריו, שהוא יכול לעשות זאת. אני אמרתי, אבל יש יכולת להתנגד לו, בדיוק מה שעשה ישוע ועושים אחרים. ולהגיד שהשטן הוא מלך או נסיך העולם הזה, והעולם הזה הוא בבסיסו מעגלי-רוע ללא מוצא - לחלוטין מלכות השטן - נסיך העולם הזה - את זה אומר לותר, אך לא בטוח שכך בכתבים המשיחיים. לשטן אמנם יש כוח רב בעולם הזה, אך אין לו שלטון טוטלי בעולם הזה. מאז ישוע יש כאן משהו ממלכות שמים, תהליך שהואץ אז, והחל עם אברהם. אנו יכולים לשפר באופן הדרגתי, לשנות בעולם הזה, להלחם ברע. עובדה שהיטלר הובס, הסטליניזם נכרת, לפני 60 שנה היתה מלחמת עולם עם 40 מליון קרבנות באירופה וכיום - האיחוד האירופי. עד לפני 250 שנה היו העינויים פרקטיקה שכיחה במערב, והיום הרבה פחות, יש שיפור לאט לאט ומזעור הרע, אפשר לצמצם אותו, להלחם ברע ובשטניות. העולם הזה הוא משהוא חשוב ממה שיש לנו, היופי שבו חשוב, הטוב שבו חשוב, ואין לדחותו מכל וכל באמירה שהוא מלכות השטן.
ניקולא שלום,
הביאו לי פסוק נוסף, יוחנן י"ח, פסוק 36 , דברי ישוע לנציב הרומי פילטוס: "מלכותי אינה מן העולם הזה". לטענתם, הדבר מלמד שמלכות שמים כלל אין לה נוכחות בעולם הזה. אמרתי: שימו נא לב שישוע אומר "מן". השאלה כאן, בהקשר הזה, היא של מקור הסמכות למלכות הזאת, זאת של האמת (ראו בהמשך בפסוק 37 "כל אשר הוא מן האמת שומע לקולי"), ומקור סמכות זה אינו לדברי ישוע "מן העולם הזה".
הוספתי ושאלתי, רגע, מה כתוב לפני פסוק 36? כתוב הרי כך: פילטוס שואל את ישוע: "אתה מלך היהודים"? ולמה הוא שואל אותו זאת? משום שהפרושים העלילו עליו שהוא טוען שהוא משיח היהודים, דהיינו מלך היהודים. ואם הוא המלך הארצי של היהודים, יוצא שהוא מטיף שהקיסר אינו בעל סמכות על היהודים, אינו רשאי למשל לגבות מהם מס, ולמעשה ישוע, על פי עלילה זאת הוא מורד וממריד במלכות הקיסר. וזאת עלילה ההפוכה למציאות, שהרי קודם הפרושים ניסו להפיל את ישוע בפח, בשאלם אותו: את מי עלינו לעבוד, את אלוהים או את קיסר? אלא שישוע מראה להם מטבע, ושואל, מי מצוייר עליה? דיוקנו של קיסר. אומר ישוע, אם כן תנו לאלוהים את אשר לאלוהים ולקיסר את אשר לקיסר, דהיינו, בעניינים הארציים בהם קיימים למשל כלכלה ושימוש במטבעות, הקיסר הוא בעל הסמכות.
ובכן, פילטוס מנסה לברר אם אכן לכך מטיף ישוע, שהוא עצמו המלכות ולא הקיסר. ונחזור לדו שיח ביניהם: פילטוס שואל את ישוע, "אתה מלך היהודים"? ישוע עונה, "האם מליבך אתה אומר זאת או שאחרים אמרו לך אודותי"? בכך מרמז אולי ישוע, שפילטוס מצדד בעלילה שהעלילו עליו. ומה אומר כאן פילטוס בתשובה? "וכי יהודי אני? הרי עמך וראשי הכוהנים מסרו אותך אלי. מה עשית?". במילים אחרות, אומר פילטוס, ראה איני יהודי, איני מצדד בהכרח בעלילה הזאת, הם נגדך, אך אל תחשוב שגם אני נגדך. כאן אתה יכול לדבר אלי חופשי. איני מעוניין להפילך בפח כבני עמך. ורק אז עונה ישוע את הפסוק הזה אותו הביאו לי 2 עדי יהווה במבודד מהקשרו: "מלכותי אינה מן העולם הזה". דהיינו, כאילו אמר, ראה פילטוס, איני טוען כלל לסמכות מלכותית ארצית, ואיני אומר לכן דבר כנגד סמכות קיסר. העלילה הזאת היא לחלוטין ללא כל קשר לדברי, שהרי אני מדבר כאן על עניינים "שמימיים" ולא ארציים.
אם כן, נראה שזוהי מתיחת הדברים, לבוא ולטעון, שמכך שישוע אומר שאין הוא בעל סמכות מלכותית ארצית, ניתן להסיק שמלכות שמיים נעדרת לחלוטין מהעולם הזה, והעולם הזה שייך איפוא כולו לשטן. נקודה שאני חושב עליה ברגע זה, היא שאילו ישוע באמת התכוון לומר שהשטן הוא נסיך העולם הזה (כפי שאומר לותר ואומרים עדי יהווה), והשטן הוא בעל הסמכות הארצית, הרי שאז באמת ניתן היה להאשים את ישוע ובדין, בהמרדה כנגד הקיסר, שהרי, השטן בא במקום הקיסר. אלא שישוע כאמור אומר "תנו לקיסר את אשר לקיסר" ואינו אומר במקום זאת, "תנו לשטן את אשר לשטן" תוך הצבעה על סמל מרכזי של העניינים הארציים, מטבע כסף...
והלוא כתוב:
The kingdom of heaven, Jesus said, is like a mustard seed. It's like a measure of yeast that works its way invisibly through the entire lump of dough. It's a treasure in a field, a priceless pearl, seed scattered on good soil and bad

הביאו לי פסוק ממתי, להראות שכשהשטן מבטיח לישוע את כל ממלכות האדמה, ישוע אינו חולק על דבריו, שהוא יכול לעשות זאת. אני אמרתי, אבל יש יכולת להתנגד לו, בדיוק מה שעשה ישוע ועושים אחרים. ולהגיד שהשטן הוא מלך או נסיך העולם הזה, והעולם הזה הוא בבסיסו מעגלי-רוע ללא מוצא - לחלוטין מלכות השטן - נסיך העולם הזה - את זה אומר לותר, אך לא בטוח שכך בכתבים המשיחיים. לשטן אמנם יש כוח רב בעולם הזה, אך אין לו שלטון טוטלי בעולם הזה. מאז ישוע יש כאן משהו ממלכות שמים, תהליך שהואץ אז, והחל עם אברהם. אנו יכולים לשפר באופן הדרגתי, לשנות בעולם הזה, להלחם ברע. עובדה שהיטלר הובס, הסטליניזם נכרת, לפני 60 שנה היתה מלחמת עולם עם 40 מליון קרבנות באירופה וכיום - האיחוד האירופי. עד לפני 250 שנה היו העינויים פרקטיקה שכיחה במערב, והיום הרבה פחות, יש שיפור לאט לאט ומזעור הרע, אפשר לצמצם אותו, להלחם ברע ובשטניות.
העולם הזה הוא משהוא חשוב ממה שיש לנו, היופי שבו חשוב, הטוב שבו חשוב, ואין לדחותו מכל וכל באמירה שהוא מלכות השטן.
ואין זה נכון לאמר שהעולם כולו הוא אבוד, ויושתת רק ברגע מסויים בעתיד, ב"הופס" - סדר חדש אלוהי - ורק עדי יהווה ישארו ויזכו לחיי נצח וכל השאר ישמדו ויכרתו. יש גם מידה של הדרכה אישית בסיסית, עובדה שבפרשת נוח כתוב, "עשו הרע בעיני ה'" כלומר יש לנו תחושה של הרע בעיני ה'. המקרא והכתבים המשיחיים הם הדרכת ה' בכך שהם עוזרים לנו להשתפר ולהשתכלל, אך אין הם מהווים רק מסר בלעדי - שתוקפו וחיוניותו נעוצים מחוץ לעולם הזה, בבחינת הווייה אקסוגנית לכאורה לעולם הזה ולמציאות המוחשית סביבנו - שכל העולם הזה הוא רע, וב"הופס" הכל יהיה טוב. אנשים אלה מחשבים בדיוק מתי תהיה מלחמת מגידו על סמך "ההתגלות", והכל הם מחשבים לפרטי פרטים, אך אמרתי, זה כמו פלפול תלמודי (במובן הבעייתי לפעמים, של השתלשלויות מסועפות וארוכות מאד המכוונות והמתוחמות על ידי הנחות שרירותיות, הנחות שרירותיות על גבי הנחות שרירותיות עוד ועוד), אתם מתאבנים מסביב לזה, וקשה לשכנע אדם שהקדיש שנים רבות לפלפול הזה ומצא בזה עניין, שזה הבלים. אגב, יוחנן של "ההתגלות" נראה לעיתים בקריאה במובן-מה די "פרימיטיבי" בגולמיות הדימויים למשל, וכנראה דבריו נועדו לקרב ולתת דימויים ברורים גם לאדם ה"פרימיטיבי" בעל האינטליגנציה הגבולית או הירודה, זה שאינו שואל שאלות (אינו שואל שאלות כמו ילד). אדם פרימיטיבי ופרימאלי כלל אינו האדם התם, בעל לב הילד, ותכופות הוא אומר לך שהחיים הם רק ג'ונגל וכל אחד "דופק" את השני ודברים כאלה - זה אדם שהתבהם ואיבד הרבה מצלם אלוהים.
אלוהים המגולם באדם מופיע לפני יעקב ונאבק איתו
http://www.faz.co.il/thread?rep=20944
זה ניבצר מהבנתנו, והרבה דברים, כתובים הם פשוט לקרב עניינים מופלאים להבנתנו האנושית. נאמר "המקרא נכתב בלשון בני אדם" לקרב דברים להבנתנו המוגבלת. אמרתי שהפנאטיות מפחידה אותי, השקט והמתינות כלפי חוץ, והפנאטיות בפנים, כמו אנשים פרימיטיביים ברצועת התנ"ך בארה"ב.
תשובת ניקולא, נוצרי קתולי החי בצרפת, ומנהל אתר קתולי לדוברי עברית http://www.catholim.com/
שלום מיכאל,
יפה כתבת והשבת לעדי יהווה. המבנה הפלפולי של עדי יהווה לגבי מלכות השמיים ומלכות השטן פשוט לא רלוונטי לפי דעתי. כתוב בבשורה (צריך למצוא את המקום המדויק במתי כנראה) "מלכות השמיים הינה בתוככם בפנים". ולגבי הביטוי "נסיך העולם הזה" בבשורת יוחנן שמתאים לשטן, יש להבין את מושג "העולם" לא כמציאות קונרקטית אלא כמציאות רוחנית של החיים ללא אלוהים. "אלוהים כל כך אהב את העולם שהוא נתן את בנו את יחידו על מנת שהעולם יוושע דרכו" כתוב בפרולוג. אין שום טעם וריח לקבוע אופוזיציה מוחלטת בין העולם לפני המוות ועולם שבשמיים שנזכה בו רק אחרי המוות. מלכות השמיים וחיי הנצח כבר מתחילים היום.
ניקולא


