מְשׁוֹרֵר בְּלֵב הַלַּיִל. וו. י. אודן. תרגום: מיכאל שרון
|
כַּאֲשֶׁר כָּל הַכּוֹכָבִים נֶעֱלָמִים אוֹ שׁוֹבְקִים, וְלָמַדְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בְּשָׁמַיִם רֵיקִים. לָחוּשׁ בְּרוֹמְמוּת אֶת הָאֲפֵלָה הַשְּׁלֵמָה, הֲגַם שֶׁהַדָּבָר יֶאֱרַךְ לִי זְמַן-מַה.
וויסטן יו אודן (1973-1907)
תרגום: מיכאל שרון
מוֹת הַכּוֹכָבִים
כַּאֲשֶׁר כָּל הַכּוֹכָבִים נֶעֱלָמִים אוֹ שׁוֹבְקִים
וְלָמַדְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בְּשָׁמַיִם רֵיקִים
לָחוּשׁ בְּרוֹמְמוּת אֶת הָאֲפֵלָה הַשְּׁלֵמָה
הֲגַם שֶׁהַדָּבָר יֶאֱרַךְ לִי זְמַן-מַה
מְשׁוֹרֵר בְּלֵב הַלַּיִל
מתוך יד לוויליאם באטלר יטס.
תרגום: מיכאל שרון
בַּחֲלוֹם בַּלָּהָה שֶׁל חֲשֵׁכָה
כָּל כַּלְבֵי אֵירוֹפָּה רוֹעֲמִים נְבִיחָה,
וְהָאֻמּוֹת הַחַיּוֹת מְחַכּוֹת בְּלִי תּוֹחֶלֶת,
כָּל אַחַת בְּשִׂנְאָתָהּ מְבֻדֶּלֶת;
סֵאוּב אִינְטֶלֶקְטוּאָלִי עַד בּוֹשׁ
נִבַּט מִכָּל פְּנֵי אֱנוֹשׁ,
וְיָם הָרַחֲמִים מוּטָל כְּאַיִן,
נָעוּל קוֹפֵא הוּא בְּכָל עַיִן.
נֶאֱמָנוֹת , מְשׁוֹרֵר, שָׂרֵךְ דַּרְכְּךָ
יְשִׁירוֹת לְתוֹכְכֵי לֵב הַחֲשֵׁכָה,
עִם קוֹלְךָ בִּלְתִּי מֻצְמָת לֹא נָגוֹז
שַׁכְנְעֵנוּ עֲדַיִן כִּי נִתָּן לַעֲלֹז;
בְּעִבּוּד חָרוּז שִׁירָה צְלוּלָה
לְכֶרֶם הָסֵב אֶת הַקְּלָלָה,
עַל חֹסֶר הַצְלָחַת אֱנוֹשׁ שׂוֹרֵר
כְּשֶׁסַּעַר מְצוּקוֹת אוֹתוֹ גּוֹרֵר;
בַּיְּשִׁימוֹן בּוֹ מֻקַּף הַלֵּב
תֵּן לְמַעְיָן הַמַּרְפֵּא לְלַבְלֵב,
וְאֶת הָאָדָם הַחָפְשִׁי לָמֵד
בְּכֶלֶא יָמָיו אֵיכָה בְּשֶׁבַח הַתְמֵד .
(ינואר, 1939)
W.H. Auden From: In memory of W.B. Yeats
In the nightmare of the dark
All the dogs of Europe bark
And the living nations wait
Each sequestered in its hate
Intellectual disgrace
Stares from every human face
And the seas of pity lie
Locked and frozen in each eye
Follow, poet, follow right
To the bottom of the night
With your unconstraining voice
Still persuade us to rejoice
With the farming of a verse
Make a vineyard of the curse
Sing of human unsuccess
In a rapture of distress
In the deserts of the heart
Let the healing fountain start
In the prison of his days
Teach the free man how to praise
תגובות הקוראים
נכתב ע"י זאב בן-יוסף ב 26/05/2003
כל הכבוד לתרגום. ממש טוב. ואל תשית ליבך לחוכמולוגים וחוכמולוגיות מתוסכלים/ות. הם/ן יירגעו בסופו של דבר, בעוד שאנחנו ואתה ניוותר עם תרגום טוב. יישר כוח!
נכתב ע"י מאיה ב 25/05/2003
מר שרון אני מאוד אוהבת להיטפל אילך אבל היום חסרת מילים א. תודה שפירסמתה את השיר באנגלית הוא יפיפה .למעת התקופה הבלתי אהובה עלי בעליל.שנית מעולם לא מצאתי טעם בתרגום שירה . למשל אני לא קוראת שירה בפולנית וזאת משום שאנני יודעת אפילו רבע הברה בשפה זו. עשיתי לאורך חיי מאמץ עליון לשלוט לפחות באנגלית ועוד יותר מאמצים לשוחח בצרפתית וכפי שהנך רואה עשיתי חייל ואני מתבטאת הייטב כילד רחוב בת סרסור וזונה אנוכי בשפתו של מלך השמש . מעולם לא אהבתי שירה מתורגמת. אבל יש ישרי דרך שנוהגים לפתור תשבצים גם. לכן צדיק באמונתו יחיה ואם זה מה שעושה לך את היום- תבדוק השיר דווקא מדבר על נאמנות המשורר לחרוז ומלאכת השירה החופשית- שני בתים אחרונים - לדאבוני זה לא כל כך מסתדר לי עם תרגום.אבל אולי זה כמו לפתור תשבץ מותר לו לאדם שיהיו בידיו בשעתו החופשית -תחביבים.וכמו שאמר המשורר דה מיינד איז א פלייס אוף איטס און -גן העדן האבוד. וכן דרשו רבנן חכמים היזהרו בדיברכם ... מים רעים וכולי... פרקי אבות.חוץ מזה ידידי שרון החוקר הנודע אם אתה עוסק רבות בתקופה זו של שנות השלושים נתקלתי לא מכבר במאמר מענין בעיתון פסיכולוגי - על הדיכאון הגדול הא הא - שמכנה את התקופה בארה"ב נכון להיום פוליטקלי קורקט בשם אחר ונקודות השקפה חדשות מיכוון שכתבתה לי לא מיכבר לתא האלקטרוני שלי אשמח להעביר לך מראה מקום בדואר האלקטרוני- מי שאוכל לבד מת לבד אמרו עברינים בירושלים פעם.
נכתב ע"י יותם קדוש ב 15/04/2003
תרגום מבריק של אחת מהיצירות הכי חשובות של ו.ב. ייטס. תודה לך.
נכתב ע"י lapid ב 04/02/2003
תבורך על השקעתך בהרחבת אופקינו. תודה לך.