חשיפה: אלימות ופשע בצומתי תרבות וכוח בישראל

08.05.2006 23:09
חשיפה: אלימות ופשע בצומתי תרבות וכוח בישראל


חלק I : משמעות השחיתות האינטלקטואלית; ראיות ומשמעותן בעידן האינטרנט ובמאמר זה בפרט; פנומנולוגיה של האלימות הרוחנית; התרוששות התרבות; רב-מימדיות ורב-הבטיות; פתרונות מערכתיים: איך לבנות שיטה שמתגמלת פעולה חיובית. חלק II: הביריונות והאלימות במרחב התרבות וצמתות הכוח בישראל - תעוד




חלק
I

א. משמעות השחיתות אינטלקטואלית

המאמר שלפנינו עוסק בשאלת השחיתות האינטלקטואלית, הפשיעה הכלכלית ואקלים הביריונות הסמוי, במוקדי התרבות בישראל, ובאופן ניגזר, בסאוב מערכות הכוח והשליטה בישראל. בשלב זה יש לשאול שאלות מסוג: כיצד יש להבין את הדברים באופן כולל? האם אין כאן רק מעין הצבעה על הידוע לכל, דהיינו שקיימת שחיתות? מה נפקא מלן, מה הפשר, מה המסקנות? למשל:

"איך ומה גורמת רמה ירודה באקדמיה? מה השפעת הפשע בבתי חולים לרפואת הנפש? מה השפעת מעילת תא"ל דותן (ראש להק ציוד) על חיל האויר ככלל?"

1) כללית, השחיתות האינטלקטואלית, הפשיעה הכלכלית ואקלים הביריונות הסמוי (המתפרץ החוצה לעיתים), מתכנסים לבעיית יסוד רחבת מימדים וניזקית מאד: קריסת מערכות, או תפקודן בתת-אופטימום. איכות התפוקות, התוצרים והשרותים יורדת לדרגות נמוכות.

2) הדבר הזה מנציח את עצמו בתהליך של היזון חוזר דינמי: כשהאקלים האירגוני באירגונים ובמוסדות הופך להיות מסואב ונטול מוסר, אתיקה ויושרה, הרי שכוח האדם הזורם אליהם, נערכת כלפיו סלקצייה שלילית: אלה התואמים את אקלים הבינוניות, חוסר המצויינות והסאוב - מתקבלים. אלא בעלי הגישה היצרנית, נושאי המצויינות והיושרה - נידחים החוצה, או משולבים בפנים בתפקידים מעוטי השפעה. הדבר הזה מביא בתורו לתהליך נימשך של הדרדרות טיב התפוקות במערכות ובמוסדות, עקב התדרדרות רמתו של כוח האדם המשויים בהם.

3) תרבות: מכיוון שהתרבות היא מעין מערכת-על, המקרינה לכל תחומי החיים והמוסדות במדינה, הרי שכאשר מתגברות תופעות הסאוב והתדרדרות החומר האנושי במערכות התרבות, האקדמייה והתקשורת - הרי שהדבר גורר סביבה של חוסר אתיקה, חוסר יושרה וחוסר יעילות בכל, הגם שהמנהלים והעובדים יהיו אמונים על רטוריקת כזב של יעילות, מוסר, יושרה וביצועיזם - דווקא על מנת להסתיר את הערווה, ולגרום לאי ביקורת. המילים הריקות שוררות אז בכל, על חשבון פעולה ממשית ואפקטיבית.

4) פתרון: הפתרון הבסיסי, הפשוט המקובל בכל מקום במערב, כפי שהצעתי אין ספור פעמים, הוא הגברת פעילות החוק, המשטרה, העלאת כוח האדם של המשטרה והערכות אירגונית ליתר יעילות, פריסתה הנירחבת במוקדי פשע כלכלי. והגברת יעילות אכיפת החוק. בשתי מילים: נוכחות החוק. כתבתי כבר במאמרי, "בראשית היה החוק" כי תחילת הצויליזצייה, מקורה באכיפת תחיקה פלילית. חוקי חמורבי, חוקי משה ועוד.

בישראל נהוג להסיח את הדעת מהגישה הפשוטה והאפקטיבית הזאת, תוך עמעום הנושא בנוסחאות מעורפלות כמו: העלאה על סדר היום הציבורי, הגברת מודעות לנושא, שקיפות, חוקה לישראל, יצירת אווירה ציבורית שונה, ושאר מילים, המציעים משהו בדומה למכשיר גילוח כהה, לגלח את זקננו שצימח...

 

ב. ראיות ומשמעותן בעידן האינטרנט ובמאמר זה בפרט

 

הייתי רוצה להציע, שריכוז עדויות, תוך ניצול המדייה האינטרנטית להבאת קישורים לידיעות עיתונות, מהווה אף הוא בבחינת חשיפה. כל פרט בודד לכשעצמו אינו בבחינת חשיפה או סקופ חדשותי , אך האפקט המיצרפי של ריכוז עדויות מאורגן, הינו תכופות קפיצת מדרגה בערך החדשותי של המידע הזה  (בבחינת "המכלול העולה על פרטיו") . חשבו נא לרגע, על טיפטוף ראיות בתקופת זמן ארוכה, לעומת הבאתם באופן מרוכז ומאורגן במקשה אחת. האפקט עשוי להיות מדהים, בעוד קודם לכן, כשהמידע "טיפטף" בהדרגה, מוסך וטושטש למעשה הערך החדשותי ומשמעות הדברים. ניתן בהקשר זה לקרוא לתופעה: שתיקת הקישורים (על משקל "שתיקת הכבשים") – אך שתיקה זועמת מאד.

וכך, בהמשך הדברים המובאים כאן, יוצג ריכוז של עדויות, והדברים אינם קלים (זאת תוך ניצול מירבי של המדייה האינטרנטית), התומך באופן מובהק וחד משמעי, באפשרות הקשה שמעין ביריונים אינטלקטואליים, המזכירים אולי בגסותם ועריצותם האינטלקטואלית והאחרת את הקאפואים היהודיים מתקופת שואת יהדות אירופה, השתלטו על רבים מצומתי הכוח ובעקר מרכזי התרבות הישראלית. הדבר עשוי להקרין  אווירת פרע של לית דין ולית דיין לכל תחומי ההוויה הישראלית, וגורר מעשים רבים שיש בהם שרירות לב וחוסר היגיון אבסורדי, בפרט מצד מקבלי ההחלטות המדיניות בישראל. יש,  להבין כי בארצנו אנשי אקדמיה לא מעטים היגיעו, בעקר בתחומי מדעי הרוח ומקצת ממדעי החברה (שכן אלו התחומים הרלוונטיים לכוח הפוליטי ולשליטה ההגמונית – שלא כתחומי המדעים והטכנולוגיה, בהם יש לישראל הישגים ניכרים), למרום המעמד, בזכות קליקות ומניפולציות כוחניות ולא בכוח כישורים אישיים. בזמנו ועדיין כיום זה עניין של ''להיות מזוהה עם הכוח הפוליטי הנכון'', לנפק קורטוב של רטוריקה מתאימה - ואתה מסודר. פשוט, אבל נכון, למרבה הדאבה.

שעל כן, אין זה כלל פלא, שאדם שקידומו הוא בזכות מניפולציות כוחניות, רואה בכוח את חזות הכל. אוריינטציית האלימות הברברית הינה הן בתחום המיקצועי (שם היא מסווה עצמה בלשון רהוטה) והן פורצת לעיתים במישור האישי, שהרי היא שם כל הזמן.

''אתה מעט ניסחף ומגזים. קצת פרופורצייה. זה בוודאי לא כל כך מוקצן כפי שאתה מתאר''

האמנם?

ואולי הונו את כולנו, הונאת ענק שכוחה יפה לגייס תקציבים של מליארדים ולאפשר משכורות מהגבוהות במשק לפרופסורים מכספי משלם המיסים, בדמות המיתוס השקרי של ''אליטיזם ומצויינות אקדמית''? (ראה/י תעוד בהמשך)

 

ג. פנומנולוגיה (התחושתיות הרגשית) של האלימות הרוחנית

להלן מכתבה של סופרת ומחזאית, שומרת מצוות בעלת זיקה חזקה לחסידות ולקבלה, בהקשר לעובדה שחתן פרס ישראל ואדם רב השפעה בתרבות הישראלית, פרופ' דן מירון, חבט באישתו מכות רצח, נעצר על ידי שוטרים בארה"ב והושלך לכלא. (ראה בהמשך)

מאיה אדמוני: במובן מסוים כולנו עבדים

 

הנני מציגה עצמי כמקור ראשון לעבדות מסוג זה. משך כל שנות נישואי דוכאתי נפשית ריגשית רוחנית וגופנית כאחד. בן זוגי לשעבר היתעלל בי בצורה מאד מוסוות. ללא הרמת יד.  פחד והשפלה היו מנת חלקי השכם וערב. ואני שתקתי. עד שהמצב היגיע להכאה פיסית. שם קמתי ועשיתי מעשה. היום אני גרושה. מאושרת. לא יקום היום אדם אשר יחשיך עיניי. יפחידני בפחדיו שלו. ידכאני במירמורי חייו. ואין זה חשוב מי הוא. פרופסור או איש ציבור. או כל אדם פשוט ללא מישרה רמה. אין מקום כאן בעולמנו הנאור לעבדים. הייתי רוצה להנחית מכות הגונות בפרופסור הנאור הזה. אולי המוזה אצלו תתעורר ויוכל ליכתוב בעזרת הדם שינזל מקולמוסו.

 

תשובתי:

אין גרוע מבריונות אינטלקטואלית והשלטת טרור רוחני בחסות האינטלקט, כשלרשות אנשים דווקא מסוג זה, במרום החברה, התרבות והאקדמייה עומד תחכום מנטלי רב, והם נהנים ממעמד של ''מעל לכל חשד''. ודווקא לכן הם יוצרים טרור כפול:

1) מחד, מתן דרור ליצרי רשע והצמתת נפשו של אדם אחר (שלעיתים נפשם המתה והעקרה ניזונה מהאנרגיות החיוניות שלו ומוצצת אותם כערפד), אותו הם הופכים לחסר ישע ופועלים לבודדו מעזרה ותמיכה חיצונית.

2) מאידך הם מפעילים טרור רוחני והטלת אימה מדבירה לבל תחשפי את הדברים הקשים והמשונים הללו לגורמים חיצוניים, שכן תדמיתם ומעמדם החברתי, שהם גורמי כוחם העיקריים, חשובים להם יותר מכל דבר אחר. תכופות, חלק מכך, כאשר את מתחילה להוציא את הדברים החוצה, הוא לנסות לשגעך, לפגוע בשפיותך, לערערך, ולהציגך בפני העולם החיצוני כאשה שדעתה ניבלעה עליה. תכופות, בעזרת קשרים, הם עשויים אף להוציא כנגדך צו אישפוז בחתימתו של הפסיכיאטר המחוזי.

 

ד. התרוששות התרבות

ואולי אין כיום תרבות ישראלית עוד. דומה שרבים מהיוצרים בישראל איבדו הן את יסוד האירגון, הן את יסוד המבנה, והן את יסוד הקצב. תחתן באות אסוסיאציות מהירות. ניתן לשים לב כי התרבות בישראל איבדה כמעט לחלוטין את יסוד ההומור והגמישות. אין עוד אנשים מסוג אפרים קישון ודני סנדרסון, וגם אין להם קהל עוד. כשאתה פונה בהומור לישראלי המצוי, תגובתו היא, וואלה, אתה צוחק עלי? ואם הוא נמנה עם האספסוף המשכיל, הוא ישאל בתרעומת, מה אתה רוצה להביע בזה? יש פה ושם אנשים שיש להם רגישות אסטתית ראשונית ומעין טעם גולמי ל-look של הדברים, אך אין הם מפתחים את כשרונם.

עוד דוד אבידן קבע בשיר ב-1962, אין עלית רוחנית בארץ הזאת, והיתה זאת אמירה נבואית, שכן בשנות ה-50 ושנות ה-60 היו קיימים אלמנטים מובהקים של תרבות. לעיתים ניתן להתרשם כי "תרבותה" של ישראל כיום דומה אולי לזו של רומנייה או אלבנייה. מישהו יודע מה זה? במטר מרובע אחד בארגנטינה, מדינה לא גדולה, או באירלנד, אף היא מדינה בת 3.5 מליון איש, קיימת תכופות יותר תרבות וחוכמה (בניגוד לפיקחות זריזה) מאשר ב-23000 הקמ"ר המהווים את ישראל דהיום.

וכך גם  היה קל להשכיח את תרומתם של יוצרי העבר – כגון קישון, פנחס שדה, מנשה קדישמן, אייבי נתן, דן בן אמוץ (שהעיתונאי אמנון דנקנר שקד סמוך למותו להדביק לו דימוי של אונס קטינות, אולי כנקמנות על שהאיש החל מ-1974 טרח להפיץ בישראל גישות של כלכלה ליברלית ברוח איין ראנד ונגיד הבנק הפדרלי האמריקני, אלן גרינשפן, תלמידה של איין ראנד, ביצאו כנגד הכלכלה בעלת הריכוזית הסוציאליסטית-מרקסיסטית ששררה עד אז) אולי כי הם גדולים עלינו בכמה מספרים.

_

מה שנראה כברק מוחי, תכופות אינו אלא אסוסיאציות רופפות. המאגר הגינטי וכושר האירגון המוחי של האוכלוסיה, ובפרט בצמתות הכוח, ירדו באופן תלול:

בישראל כוח אדם ירוד מרבד את רוב צמתות הכוח וההשפעה. כשאנו מסתכלים על הבתים היפים והנישאים סביבינו, שומעים אנשים המדברים בענייניות נימרצת, בטוב טעם ובהיגיון, רואים את מפעלי התעשייה ונופי ישראל, קשה לעכל שמוסדות החברה והתרבות קורסים. כל אלה משדרים חוסן ויציבות מחורבן. אבל זה קורה.

גם באירופה ערב השואה, היית מוקף ביהודים נבונים שדיברו בענייניות נימרצת ובביטחה. גם בלודג´ היתה תעשיית טקסטיל שבנו יהודים. גם בביירות ב-76 טרם ההרס, היו בניינים מיתמרים ששידרו חוסן לתמיד. כואב הלב, שכן כה הרבה אנשים הישקיעו כאן מאז 1882. אך רוב צאצאיהם של בני הישוב הוותיק אינם עוד איתנו, 800 אלף אנשים, מטובי האנשים והישוב הוותיק היגרו מישראל אחרי 1956 (פרט לקשישים שנישארו). טובי המוחות בורחים וברחו מהמדינה. האנשים סביבינו הם כמעט כולם אנשים אחרים לגמרי, רובם כנראה באורח זה או אחר נמושות ולא אלה שבנו את מה שכאן, שהורגלנו אליהם.

אמנם, יש כאן לא מעטים, לדוגמא, בתקשורת, הניראים מדברים במהירות וניתפסים כמהירי מחשבה ובעלי ברק אינטלקטואלי, אך אין כאן למרבה הדאבה, אלא אסוסיאציות חופשיות ורופפות ללא יסוד ממוקד, כיווני, יוצר, בונה ומארגן.

כושר האירגון הקוגניטיבי הגבוה כמו גם המאגר הגינטי של האוכלוסיה, התדלדלו מאד. מסיבה זאת הובס צה"ל באינטיפאדה האחרונה, כמו גם במלחמת לבנון, על ידי מיליציות לא סדירות בעלות חימוש דל. מסיבה זאת היתה מנוסת הבהלה ההיסטרית של האוכלוסיה מדי יום ביומו בזמן מלחמת המפרץ הראשונה עקב סכנת כמה טילים בעלי חנ"פ של 200 ק"ג (כשבבליץ על לונדון ב 41-1940 הושלכו מידי יום אלפים רבים של טונות חנ"פ על האוכלוסיה, שכלל לא היפגינה מגמות מנוסה ובעתה היסטרית). מסיבה זאת זועקים זעקות שבר היסטריות ומורל האוכלוסיה נשבר לאפס בגלל ירי רקטות חסרות היגוי בעלות מטען זעיר, ש-800 מהן שנורו מאז אוגוסט 2005 גרמו ל-8 הרוגים.

 

ה. רב-מימדיות ורב-הבטיות

"נו באמת, הגזמת, זה לא באמת כה גרוע"

האומנם?

יש לרובינו נטייה פסיכולוגית לרכך ולעמם דברים חדים. זוהי נטייה הדחקתית. לחלק מאיתנו, המכונים כסגנון אישיות sensitizers - "מחדדים" (לעומת repressors - "מדחיקנים") יש נטייה להצביע על דברים בלתי נעימים. אלה אנשים שכולנו ניתקלים בהם, ולמדנו לא לקחת אותם ברצינות. וכך, גם ניתוח חד ומדוייק, עשוי ליפול אצלנו בקטגוריה של "נו טוב, גם כאן, כמו אצל החבר´ה הללו, יש חד צדדיות והגזמה לא ראלית".

קשה לי לאמר זאת, שוב, אך שימו נא לב, שבניגוד להתנסות זאת בהקצנה, כאן מדובר לדאבוני בניתוח רב מימדי ומאוזן. גם ניתוחים כאלה עשויים לעיתים להביא למסקנות קשות. אין מנוס.


ו. פתרונות מערכתיים: איך לבנות שיטה שמתגמלת פעולה חיובית

1) יש קודם כל להעניש פעולה שלילית: דרושה חקיקה עם שיניים ביצועיות להעניש פעולה שלילית.

2) ושנית, תחרות חופשית בכל תחום. מערכת שתתגמל לא יוצלחים ותעניש בעלי תרומה, לא תשרוד.

3) שלישית, על מנת לעזור לבער תופעות כאלה, צריך שתהיה במדינה רשות אכיפה אתית, הן להגנה על חושפי שחיתויות והן להגנה על בעלי תרומה שהוענשו במערכות שונות. כזאת שתפעל למשל לחשוף ולהעניש גונבי קניין רוחני, החומסים יוצרים מקוריים שעבודתם נימסרה לאחרים, בעוד הם הוצנעו ונירמסו. השוק החופשי לעצמו הוא מנגנון לא מספק לביקורת, ופעילותו לעיתים איטית. צריך שהחברה עצמה, דהיינו המדינה, תתערב, להעניש את הרשע ואי היוצלחות ולתגמל את הטובים, תוך הענשת אלה הבוזזים אותם, וניבנים על חשבון עשייתם תוך הכחדתם האיטית.

4) וצריך להלחם בקרטליזם בכל תחום, הן בתחום הכלכלי, והן בתחום הקליקות למיניהם, שאף הם מעין קרטל.

__________

חלק  II

הביריונות והאלימות במרחב התרבות וצמתות הכוח בישראל - תעוד:

 

מקדמי תרבות גבוהה בישראל: יעקב אגמון

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-67977-00.html?tag=16-59-42

חתן פרס ישראל פרופ' דן מירון חובט באשתו מכות רצח, נעצר ע"י שוטרים בארה"ב ומושלך לכלא.

http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/054/842.html

"המבקר המוערך חבט באשתו, הטיח את גופה בקיר, היכה אותה באגרוף בפנים ופצע את רקתה. בזמן שהיא דיממה ובכתה הפרופסור הדגול ניגש אל שולחן הכתיבה שלו והמשיך לכתוב באדישות דברי הגות חשובים" (מופיע במאמר של אלי אשד). משטרת ניו יורק עצרה את פרופסור דן מירון והוא בילה שני לילות במעצר. אחרי שחרורו אסר עליו בית המשפט המחוזי להתקרב לאשתו. בעקבות הטראומה הפיזית והנפשית שעברה אשתו של מירון, היא נזקקה לפיזיותרפיה ומתקשה לתפקד.

מורים בישראל – בני כת השטן, המפיצים סמים לתלמידיהם

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-64465-00.html?tag=17-13-35&au=True

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-64577-00.html?tag=17-11-48

אינדיקציות לבעיות קשות במישור האתי בקרב השכבה המיקצועית הבכירה והפרופסורים בישראל

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=565895&contrassID=0&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-64945-00.html?tag=14-30-03

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-64945-00.html?tag=14-30-03

מנכ"ל התעשייה האוירית – שוחד, מרמה, הפרת אמונים.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/009/142.html

משרד הביטחון יוצא נגד איסור שוחד בעסקאות נשק..

http://news.walla.co.il/?w=//808594

הרופא הבכיר ביותר במשרד הביטחון – שוחד

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1645128,FF.html

"פתרון" האקדמיה הישראלית למדעים: הופס, נכחישה ונסתירה... ניגנוז את הביקורת וחסל...

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=377613&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=378008&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

_______

תרבות הון הסמים

אנשי אקדמייה מנצלים את מעמדם כ"עומדים מעל לכל חשד" לבלדרות סמים

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-99541-00.html?tag=12-36-50

להלן, קצה הקרחון, אודות השתלבות בני האליטות בכלכלת הסמים המזרח תיכונית, מאחורי פסדה (איצטלה) של אינטלקטואליות, סבירות אנושית, אישיות נעימה ועבודה רצינית; ראו ידיעת עתונות אופיינית אודות פריסת כלכלת הסמים בקרב בני האליטות.

“זמן תל-אביב”, 14 מרץ 2003

בית המשפט המחוזי בת''א גזר השבוע 32 חדשי מאסר על בני הזוג ברק ועילית ילין, אשר הורשעו בסחר סמים.

בני הזוג ילין הודו במיוחס להם. כתב האישום ייחס להם אחזקת כמויות אדירות של סמים מכל הסוגים בדירתם שברחוב דיזנגוף.

עם מאסרם שיתפו השניים פעולה עם חוקריהם, מסרו שמות של לקוחות וסוחרי סמים.

ברק ילין היה ממונה על מאגרי המידע בעירית תל אביב.

עילית ילין, הועסקה בבזק כאחראית על מערך חיוב וגבייה.

אחד מעדי האופי היה משה שחר, מנהל אגף המיחשוב במערכת המידע של העירייה.

''ברק (בן הזוג) היה משכמו ומעלה לאורך כל התקופה'' אמר. שחר הידגיש כי חזרתו לעבודה של ברק תישקל ''בהתאם לסיטואציה''. גם מפקדו בחיל מודיעין הובא לדוכן העדים בתור מליץ יושר של ילין, שהיה קצין ביחידה סודית.

מפקדה של עילית, שאף הוא הובא לעדות אופי, סיפר כיצד איתר אותה לקורס ''יחודי ואיכותי'' בחיל המודיעין, וכי היא היתה אחראית ואיכפתניקית.

עילית הגדירה את מעשיה ומעשי בעלה כ''טמטום ונאיביות, ניסחפנו לתוך זרם חולה. בשבילי, ובשביל ברק, סליחה''. ברק אמר: טבעתי בעולם נורא. אני מודה למדינה.

(הערה: מדובר בריטואל קבוע, של הודאה צדקתנית בבפשע, המוצג תוך גלגול עיניים כ"מעידה" חריגה וחד פעמית... הגם שחוזרים על הפשע שוב ושוב ובהיקפים גדולים - מצד אנשים מצויינים בני שמנא וסלתא...).

כלכלת הסמים הישראלית והאיזורית ודווח ה-CIA

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-99406-00.html?tag=12-39-56

תרבות כלכלת הסמים

http://www.faz.co.il/story_592

משוט בארץ: צא איש עצל וצפה בפריחתם המרהיבה של פרגי האופיום ברחבי ישראל

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/078/785.html

דימויינו בעולם

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-45489-00.html?tag=19-47-39

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-37454-00.html?tag=14-33-28

____

סדום:

לפני זמן מה התפרסם שוב הפסיכולוג בעל תוכנית הטלויזיה המיתולוגית "קשר משפחתי", הפעם בעקבות הרשעתו בביצוע מעשים מגונים בנסיבות אונס בגברים צעירים שקנה את אמונם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3031288,00.html

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-61913-00.html?tag=19-00-36

- מטפל נערץ אחר, אחי יותם, שהורים ומורים ורבים מספור נהגו להאזין ברדיו בחרדת קודש להנחיותיו בענייני חינוך, משפחה וגידול ילדים, ונחשב לאיש שסייע לילדים ונילחם על ההכרה בזכויותיהם, נחשף ביוני 98 בתחקיר של גלי צה"ל ו"ידיעות אחרונות" כאיש שהחל מאמצע שנות ה-50` הפך את שלמה, ילד יתום בן 11 בו טיפל, לעבד המין שלו.

- פסיכולוג מבוקש נוסף, אלי פלח,  הורשע בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום במטופלותיו ונידון למאסר. לאחרונה פורסם שהוא עומד לפרסם ספר בו מתוארים בפרטי פרטים מעשי הסדום ואינוס מטופלותיו, כ"נקמה" על עדותן נגדו בבית המשפט.

מהשגי הפסיכיאטריה הישראלית: התעללות מינית בקטינים...

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-100160-00.html?tag=2-08-04

הלו, זה רדיו?.. התעללות בחוסים במוסדות פסיכיאטרים מצד הפסיכיאטרים והצוות

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49494-00.html?tag=19-32-49&au=True

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2941998,00.html

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=449419&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

 http://www.michael-sharon.com/a2.mht

http://www.michael-sharon.com/a3.mht

פסיכיאטרית ברמב"ם – כייסה את האנשים סביבה...

http://www.michael-sharon.com/p111.mht

- פסיכיאטר נחשב, בדומה, מנהל מחלקת המיון בביה"ח הפסיכיאטרי שלוותא, הואשם בשנת 1999 בניצול מיני של חוסות חסרות ישע.

- וזכורה "לטוב" גם את אלה דותן, פסיכולוגית קלינית בשנות ה-80 וה-90 בביה"ח הפסיכיאטרי שלוותא. מדובר באישתו של תא``ל רמי דותן, שבעלה הקודם, איש ח``א, מת בנסיבות עלומות. תא"ל רמי דותן יצר יחד עם אלה, עוד כשבעלה הקודם היה בחיים, אווירה שחצנית של פריצות אישית בפומבי. ניהל ``חצר`` מאפיונרית פרטית כראש להק ציוד בחיל האויר, גנב 10 מיליון דולר, היתקין בשיתוף עם חברת General Electric מנועים פגומים במטוסים. נידון למאסר של שנים רבות, הורד לדרגת טוראי. עזר וייצמן אמר שהיה צריך להעמידו מול כיתת יורים. בראיונות שנתנה לעיתונות העמידה אלה פני אישה מוכת גורל והציגה את בעלה כשה תמים וחף מפשע, קודם שהורשע (אמרה גם: ``אני פסיכולוגית קלינית עשירה מאד ולא היינו צריכים את הכסף``). החבורה ההיא ניסתה להציגו כחולה ובעל לחץ דם גבוה, על ידי שימוש בשיטות של ביו פידבק. בזמן חקירתו הביאה לו אלה שוקולד במטרה להגדיל את כמות הסוכר המנוצל והקופאין בדמו, אך היציגה זאת בעין דומעת כאילו ``רצתה קצת לשמח אותו``.

__________

כתבה: האקדמייה במדעי החברה והרוח בישראל כבסיס שחיתות

http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5874-00.html?tag=16

האמנם מצויינות אקדמית? מיתוס והתנפצותו על קרקע המציאות בישראל

משכורת פרופסור מן המניין באוניברסיטאות הגדולות יכולה להגיע ל-55,000 שקל ויותר. מרצים ופרופסורים עשויים להשתכר סכומים גבוהים במיוחד, יחסית למקובל במשק.

וחלקם גם גונבים רעיונות ולעיתים אף מקבלים על זה את פרס ישראל, ולכן הם מכפישים וגודעים את הקריירה של אלה מהם גנבו, על מנת שקלונם לא יתגלה.

דומה שככל שרמת המצויינות האקדמית יורדת, כך עולה ההסתמכות על "אמצעים אחרים" לקידום...

ואכן במדעי החברה באקדמיה הישראלית, על פי קריטריון ציטוטי המאמרים של חוקרים של ISI ישראל היא מתחת למקום ה-‏100 בעולם (ראה החלק האחרון של המאמר, המתייחס למספר מוסדות המחקר בכללותם. ולא לגימיק הזריז של הכללת שמות האוניברסיטאות בלבד, המופיע בתחילת הכתבה במגמה לנסות ולהציג תמונה אופטימית יותר, המסתירה את האמת הקשה).

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=454925&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0

ציטוט מהתחקיר:

"מצבן של האוניברסיטאות הישראליות קשה גם במדעי החברה. מבחינת השפעת החוקרים על התחום שבו הם פועלים כולן ממוקמות מתחת למקום ה-‏100 בעולם".

בהיעדר מצויינות בולטת, או אז לעיתים ניפרצות שם המשחק כאן, ובעקר במדעי החברה והרוח הוא תכופות כסף, לא מעט כסף. וכוח, יוקרה ותכופות - רב-שגל עם תלמידות-פילגשים המעריצות את כבוד הפרופסור.

 

 

 

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה