הכל - במקום להכניס את היד לכיס ולשלם
זה ככה פה, עושים חיים, וכשצריך לשלם, לתת פיצוי, עושים הכל, הכל בשביל לא לעשות דבר פשוט: להכניס את היד לכיס, להוציא את הארנק, ולשלם מה שמגיע. זה - לא. בורחים מזה כמו ממגיפה, כמו מחולירע. למה מה, לא לקחו את כל אדמותיו של העם הזה ואותו זרקו מפה ב-48 לחלק קטן מארצו, עזה וכאלה, מחנות פליטים בלבנון וכל השאר, ועכשו, במקום לתת פיצויים, עובדים אצלנו עם הפה (בהכפשה) ועם נשק מתקדם (בטבח)? והרי אפילו הגרמנים נתנו פיצויים, היו נאצים, רשעים, צוררים, אבל בסוף שילמו כמו שצריך. אז מה, אנחנו גרועים מהגרמנים?
צווחים כאן בהיסטריה כלפי העם המנושל, ממשיכים ומנדלנים את אדמותיו (הידעת? הג'מעה האלה, הנדלניסטי"ם של הגדה, וואי וואי וואי, מה שהלך שם, מה זה גרפו בוכטות. היתה נופלת להם "גולדה", היו שואלים, למה להתכופף). וכשהוא מתנגד כל עוד נפשו בו (אתה לא היית מתנגד? מה אתה, פראייר?), ויורה איזה קסאם שעושה רק רעש, אומרים להם בסגנון בריון השכונה: מה? העזת להרים יד עלי? ראיתם מה הוא עשה לי? אז עכשו חכה - ושוחטים להם עשרות נשים ועוללים. ולמה נשק עלוב? אלה גם כסף לקנות נשק טוב כבר אין להם, תלויים באונר"א בשביל קצת קטניות, אבקת חלב, מחנות פליטים וכאלה (היצעתי אגב שגם אביוני ישראל והזקנים המחטטים בזבל למצוא פת לחם -20% מהאזרחים - יפנו לאונר"א). נכון, קיבלו קצת סיוע חוץ, אבל חלק מהאליטות שלהם גנבו, מה לעשות, בשביל זה העם הפשוט העלו את החמאס, מה ישרים כמו סרגל החמאס, וגם לא עושים עסקאות עתירות בוכטות וגניבות עם יוצאי השב"כ אצלנו, אבל פה חבר'ה אומרים - הפת"ח בסדר, ולמה, כי אלה הפת"ח, כמו האליטות אצלנו - יודעים לשדוד את העם בסטייל, נראים בסדר, כמו בוזזי העם אצלנו.
אז מה, צווחים פה כלפי הפלשתינים בהיסטריה, עושים מה זה רעש עלאק, קוראים להם היטלר ונאצים (גם אתה יודע לדבר יפה), רק מה, כל זה בשביל להסיח את שימת ליבנו מכך שיש לעשות דבר פשוט: להוציא את הארנק ולשלם. זו השיטה: גונבים פה, בוזזים (גם קניין רוחני, הכל, מה שתרצה), אבל בקטע שצריך לשלם, או לתת פיצויים ושילומים, מתחילים להכפיש את הנגזל, מה זה להשחיר אותו. זה ככה בכל התחומים, ולא רק כלפי העם הנגזל. מה, הנשיא קצב לא עשה ככה לבחורות מה עשה עליהם סיבוב בלשכה שלו, אולי גם לקח אותן לעוד סיבוב במכוניתו שערכה 700 אלף שקל, אבל עכשו משחיר אותן, מה קורא להם פסיכיות ומשוגעות, מציע טיפול נפשי וכאלה. מה, לא עשו כך למאיה קוך, מה חשפה השחיתויות בתנובה, ולזה מבנק ישראל, מה חשף השחיתות ולרבים מספור אחרים? לא היציגו אותם כעוכרי ישראל, וגם קצת כמשיגינערען?
זה ככה פה, עושים חיים, וכשצריך לשלם, לתת פיצוי, עושים הכל, הכל בשביל לא לעשות דבר פשוט: להכניס את היד לכיס, להוציא את הארנק, ולשלם מה שמגיע. זה - לא. בורחים מזה כמו ממגיפה, כמו מחולירע.
למה מה, לא לקחו את כל אדמותיו של העם הזה ואותו זרקו מפה ב-48 לחלק קטן מארצו, עזה וכאלה, מחנות פליטים בלבנון וכל השאר, ועכשו, במקום לתת פיצויים, עובדים אצלנו עם הפה (בהכפשה) ועם נשק מתקדם (בטבח)? והרי אפילו הגרמנים נתנו פיצויים, היו נאצים, רשעים, צוררים, אבל בסוף שילמו כמו שצריך.
אז מה, אנחנו גרועים מהגרמנים?
אולי לא, רק מה, זו השיטה פה, מה, אותך לא בוזזת האוליגרכייה, שום תמורה למיסים, אבל דורשים ממך "לתת למדינה" בלשון נישגבת וצידקתנית, מה המדינה זה הם, להביא את פרי מאמציך לכיס שלהם. ועכשו אלה מתגלגלים מצחוק כשהם שומעים אותך אומר, קוס האמא שלהם, השמאלנים האלה, מוות לערבים. לפחות נותנים לך על הדיבורים היפים האלה לנסוע לחו"ל 5 פעמים בשנה, וילה ברמת אפעל או דירה ברמת אביב ג' מה עולה חצי מליון דולר וכל השאר? בכל מקום אחר העם היה מתקומם כנגד האוליגרכייה העושקת, בהונגריה וברומניה גרר אותם המון מרומה וזועם ברחובות בצוורונם, קודם שביצע בהם לינץ. אבל אתה בסדר, צועק מוות לערבים ואינעל אבוק השמאלנים עוכרי ישראל, ואלה למעלה מתגלגלים מצחוק.
_________________
טריטורייה (והשמדה) או זכויות?
העיר כתגובה ד"ר אורי מילשטיין:
מיכאל
הפלסטינים רוצים את אדמותיהם ולא כסף
אורי
כרגיל אצל ד"ר מילשטיין, אדם חכם וחריף-אבחנה זה העלה כאן נקודה חשובה ומהותית. ויש לכן להתייחס לדברים בקפדנות. תשובתי אף היא נוגעת לשורשי הנושא:
אורי, לכאורה דבריך קולעים. אבל כשאנו שמים לב יותר, הם מדברים על "זכויות" ולא על "אדמה". כולנו קראנו ואף כתבנו שמדובר בסכסוך טריטוריאלי. נכון מעט ולא נכון עוד יותר. מדובר במשהו מורכב יותר, הכולל גם את הכבוד הערבי המושבק (ביחס לאתוס ההיסטורי של גדולת האיסלאם, בפרט בזמן תור הזהב שלו), השפלה על ידי האימפריאליזם הבריטי והצרפתי ובעיראק לאחרונה - על ידי ארה"ב, ועוד דברים.
לכן הערבים רואים בהשבת המצב לקדמות מסכת מורכבת ושונה מכפי שהיא מוצגת אצלנו כיד השקרנות המוכרת (המופנמת על ידי חלקנו בתום לב ובאופן גלובלי שאינו שם לב לפרטים הסותרים) - "החזרת הטריטוריה ושחיטת רוב היהודים שעליה".
וכך, הערבים מדברים על השבת הזכויות - מושג כולל יותר, הנושא גם מידה של ריאליזם מדיני לאחר 100 שנות סכסוך עקוב מדם ומול מעצמה גרעינית כישראל, שבעקרון אין להשמידה מבלי שהדבר יהיה כרוך בהתאבדות ערבית טוטלית (ראה בקישור דברי הניה עצמו - אדם הגון השם הכל על השולחן במיצחה גלויה - ולא בעל אג'נדה נסתרת הממוסכת בערמומיות כפי שנעשה על ידי עראפת והפת"ח). והשבת הזכויות יכולה לתת מקום רב לפיצויים ופתרון בעיית הפליטים - כפי שכתבתי, מבצע גדול (בהשתתפות קרנות בינ"ל) בעלות בשלב ראשון של 250 מליארד דולר. הדבר הפשוט והברור הזה אינו נעשה וחומקים ממנו בכל דרך, שכן האוליגרכיה בישראל מעוניינת בהנצחת הסכסוך בעצימות נמוכה עד בינונית, מטעמי האינטרסים המשוריינים שלה.
מדיניות הטלת האימה ודברי רוה"מ הפלשתיני איסמעיל הנייה
___
מיכאל,
יתכן שאתה צודק אבל הצעתך היא שינוי פרדיגמתי ושינוי כזה יכול להתרחש רק בעקבות קטסטרופה.
אורי
שינוי פרדיגמטי בתחום המדיני קרוב לוודאי לא יתרחש, שכן סביר שלא צפוייה טלטלה גדולה כטלטלת מלחמת יום-כיפור - מדינות ערב כבר אינן לוחמות נגדנו. ואילו האוליגרכייה מקפידה כיום על תחזוק המצב במדיניות של עמעום טלטלות הן באמצעות בקרת תנודתיות והן באמצעות הסחות קשב על ידי שינוי סדר היום בתקשורת: כשהמצב מחריף וניגרמת חבלה חדה (דוגמאות: אלימות היתר של המשטר בעמונה; העלאות המחירים האחרונות כגון מחירי הלחם והמגמה להעלאת שכר הלימוד של הסטודנטים) - מרפים זמנית מהרסן, נותנים פאוזה של רגיעה (בבחינת: "הם כבר על הקאנטים, הרפו קצת") וחוזר חלילה. הדבר גורר התדרדרות איטית, כשהמערכות אינן קורסות כמפץ גדול אלא נישמרות בתפקודים תת-אופטימליים. המצב יביא להארכת הסבל של רוב אזרחי ישראל לזמן רב. וגם הארכת ואף התגברות הסבל הפלשתיני - כשהפלשתינים וליבוי הזעם נגדם משמשים בתפקיד בולם זעזועים ומסיח דעת בידי האוליגרכייה (הדואגת להעצים כש"הדבר נחוץ" את רגשות הזעם נגדם - ראה מאמריו האחרונים של יואל מרקוס). זאת תוך הגברת הפער החברתי עוד ועוד, והתעשרות שכבה מצומצמת למימדי שיא. במשך הזמן המערכת לומדת להנציח את אחיזתה ושליטתה.
מיכאל


