המקיאווליזם וההפקרה
|
מה פשר נטישת הפת"ח מצד ישראל לקראת מחיקתו כגורם פוליטי ברגע הקריטי ביותר בהיסטוריית האירגון, נוכח מגמת השתלטות מוחלטת של החמאס על הסצינה הפלשתינאית, וחרף הבטחות לסיוע משמעותי ישראלי? המאמר הנוכחי נפרש בשני מישורים מקבילים: מובאים בו הארועים בצרוף להבנות וניתוח פשרם מבחינה מדינית-חברתית; ובמקביל מוצגות תגובות הקהל הישראלי דרך ראי הטוקבקים בשולי סיקור העיתונות את המתרחש (כולל השגות אודות אופן הסיקור במדיה ומגמותיו). זאת שוב בליווי ניסיון הבהרה הנוגע לתודעה הישראלית ומערכת הנחותיה, תוך הצגת הטעיות ומתן אינדיקציות לאופי השקרי-מניפולטיבי של עיצוב ראיית המציאות בישראל.
הערה: המאמר הנוכחי נפרש בשני מישורים מקבילים: מובאים בו הארועים בצרוף להבנות וניתוח פשרם מבחינה מדינית-חברתית; ובמקביל מוצגות תגובות הקהל הישראלי דרך ראי הטוקבקים בשולי סיקור העיתונות את המתרחש (כולל השגות אודות אופן הסיקור במדיה ומגמותיו). זאת שוב בליווי ניסיון הבהרה הנוגע לתודעה הישראלית ומערכת הנחותיה, תוך הצגת הטעיות ומתן אינדיקציות לאופי השקרי-מניפולטיבי של עיצוב ראיית המציאות בישראל.
לנגד עינינו החמאס חיסלו בפעולת בזק את הפת"ח ברצועה, ולמעשה, בהקשר הרחב, הופכים את נשיאותו המתונה והרופפת של הראיס מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברשות הפלשתינאית לאפיזודה שקרובה לחלוף מן העולם. זוהי למעשה הדברת הפת"ח וסילוקו כגורם פוליטי משמעותי אצל הפלשתינאים, מהפך היסטורי ממציאות שהיתה קיימת מאז 1964 עת נוסד אש"ף בקהיר. היו אמנם דיבורים מצד גורמים בישראל, או יותר נכון, רימזי רמזים מצידם על סיוע להקמת גוף שיטור חזק הסר לרשות עבאס, על חיזוק מוחמד דחלאן ועוד. הדבר עודד אולי את הפת"ח להתנגד
עבאס: ננטש לגורלו
מה פשר הדבר? וכי סתם מדובר בבוגדנות הישראלית ה"ידועה" שהתבטאה למשל בנטישת אנשי צד"ל לגורלם עם הנסיגה מלבנון בשנת 2000, בנטישת קורבנות "עסק הביש" במצרים בתחילת שנות ה-50, בבוגדנות בנימין גיבלי ראש אמ"ן בשר הביטחון הממונה עליו פנחס לבון בפרשה ההיא תוך טפילת עלילת כזבים כנגדו; או בהפצצת "בני בריתנו" מ-1982 , הנוצרים ברובעיהם בביירות ובכל רחבי לבנון, והרס התשתיות שהקימה השכבה החזקה כלכלית במדינה, בתרוץ של "לוחמה בחיזבאללה" – הדבר היחיד שבוצע ברשלנות במלחמת לבנון השנייה?
לא בהכרח. אין כאן (רק) בוגדנות, אלא שיעור לדוגמא במקיאווליזם פוליטי.
הפת"ח במגמת הפשרנות שלו העמיד את האליטות בישראל במצב מאד לא נעים: רטוריקת השלום של חלקים בשמאל הציוני מאפשרת לגייס כספים ותמיכה ונשק במערב, אך מאידך גורמי ההגמוניה מעוניינים להנציח את הסכסוך בעצימות נמוכה מהטעמים הבאים:
1) הזרמת סיוע ביטחוני שרובו הולך לשכבה החולשת, בטענה שאין פרטנר וקיים קונפליקט דמים בו אנו מותקפים חרף ותרנותנו.
2) אינטרסים של הפקעות נדל"ן נירחבות ויישוב הגדה, בטענה שאין פרטנר וקיים קונפליקט דמים בו אנו מותקפים חרף ותרנותנו.
3) הסחת הדעת של ההמונים בישראל, מהמצב הפנימי, מהניצול, השחיתות, הרעב, הבעיות בשוק העבודה, הסחת דעתם כלפי גורם חיצוני: היריב המוצג כפועל לא מתוך התנגדות לכיבוש, לפרובוקציות או לנישול, אלא באופן קפריזי וחסר פשר המוכוון רק "להשמיד יהודים באשר הם יהודים", ו"חותר אך ורק לרצח-עם טוטלי" כביכול.
הערה: אלא שכיצד ניתן לבצע ג'נוסייד במעצמה גרעינית כישראל?
ואם "המטרה הכוללת" כביכול הזאת אינה ברת היתכנות, וכי לא יתכנו מטרות ריאליסטיות? וגם אם לפלשתינאים רבים יש, נניח, משאלת השמדה כלפי מנשליהם ואויביהם, וכי אין לרבים מהאנשים בתוך אותה חברה עצמה, משאלות השמדה כלפי הבוס בעבודה, עמית חתרן במקום עבודה, יריב פוליטי, אולי אפילו בת זוג מרשעת? וכי הם מממשים זאת? וכבר נאמר – "רבות מחשבות בלב איש". וכי לא עושים שלום או משיגים הסדר דווקא עם אויבים?
אבל אם כן יש פרטנר, מה עושים? שני דברים:
1) פרובוקציות כנגד האוכלוסיה הכבושה הגורמת לצד שכנגד להגיב לבסוף באלימות, אמנם מרוסנת ומעוטת נזק. השוו את ניזקי ההתנגדות הפלשתינית לניזקי הטרור בעיראק, שם בכל פיגוע, כל יומיים, נהרגים 50-60 אזרחים. כאן - הרוגה אחת ב-4 החודשים האחרונים. אך אצלנו התקשורת משווה לזה מצג של סוף העולם, טרור איום, וטעמי ההגמונייה השלטת עימה.
2) "החמאסה" של הפלשתינאים. סוד גלוי הוא כי בראשית, בשנות ה-80 השב"כ הוא שבנה את החמאס (בעל האידאולוגיה של "האחים המוסלמים" ממצרים) כמשקל נגד לפת"ח והיזרים לו סיוע. היה ברור לכל וגם למעצבי המדיניות בישראל שהנסיגה מעזה תשליט את החמאס ברצועה, וזו היתה אולי מטרתה העיקרית.
וכך, אין להתפלא שמצד אחד ישראל זועקת בעולם חמס כנגד החמאס, ובידה השנייה היא מזינה את קיומו בכל דרך אפשרית, כולל יצירת הקצנה ברחוב הערבי באמצעות מעשי הטבח בעזה (וגם בלבנון, 2006).
זעקת החמס של האליטות בישראל אינה אלא שידול הזנת המשאבים, הכספים והתמיכה כלפיהן, תוך עושק בדרגה זו או אחרת של רוב העם בישראל ושנור כלפי הקהיליה הבינ"ל.
דומה שהמקיאווליזם הפוליטי נסק לשיאים אצל ההגמונייה בישראל, באופן שאין שני לו במדינות מערב אחרות.
________________
התפתחות חדשה, החל משעה 1800 14.6.07 - ניצני העימות הבלתי נמנע חמאס-פת"ח בגדה:
מהלכי חירום של הנשיא מחמוד עבאס בשיטחי הגדה, פיטורי רוה"מ איסמעיל הנייה, מעצרים נרחבים ואולי חיסול אנשי חמאס
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-133607-00.html?tag=18-44-41
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-133610-00.html?tag=22-07-24&au=True
פרשנות:
ניתן לראות בכך מהלך הפותח עימות נירחב בגדה. אולמרט אמנם מכריז על מצב רצוי של חמאסטאן בעזה ופתחאסטן בגדה, אלא שהדבר לא ניראה בר היתכנות. החמאס הנהנה משליטה ברחוב הפלשתיני, לא יסכים לפיצול השטח הקטן שברשות הפלשתינים לשתי טריטוריות ניבדלות תוך ניתוק ביניהן, דבר בלתי אפשרי גם מבחינה כלכלית.
בשלב זה החמאס ממקד מאמצים בעזה, להשלמת השתלטותו, ונוקט בגישה פאסיבית בגדה, בין השאר לתת לנשיא עבאס (אבו מאזן) את התחושה שיש לו עדיין תחום שליטה בטוח יחסית - הגדה, כך שלא יקצה משאבים ומאמצים רבים למאבק נואש בחמאס.
אלא שהחמאס פופולארי מאד גם בקרב אוכלוסיית הגדה, ואחרי ההשתלטות המוחלטת על עזה, יבוא תורה של הגדה. החמאס לא יקבל כל קונספצייה ושום הסדר דה פקטו (בו דוגל אולמרט ואולי בלית ברירה, ורגעית, עד בוא העזרה האמריקנית והאירופית – גם אבו מאזן) של חלוקת ההגמונייה בשיטחי הרשות. ישראל מצידה אינה מגלה התלהבות מיוחדת להצבת כוח או"מ בעזה - שספק גם כך אם יוכל בזמן הקצר העומד לרשותו להתארגנות להערך למניעה אפקטיבית של הקרבות.
פעולת החמאס בעזה, יש לשים לב שהיתה מהירה ביותר, שכן הם חשים במצור מתמיד ודלגיטימציה מצד ישראל והקהילה הבינ"ל, דבר העשוי לגרור מצב בו כוחות חזקים עשויים להערך מולם מצד הקהילייה הבינ"ל. ותחושתם היתה מאז עלו לשילטון שהזמן פועל נגדם ולכן יש לנקוט בפעולות מהירות בשעת הכושר (ישראל להערכתי - אין לה אינטרס להתערב, מטעמים מקיאווליים למדי).
__________________________
אולי לא רומן אהבים. אך אין ברירה
1) אופי היחסים הבילטרליים (הדדיים) מאופיין בדייקנות במאמר כש"פ חלקי (ש"ידע עליות ומורדות"). היתה, בוא נאמר באמירה מינימלית - "זיקה", כניגוד ל"נתק".
מאז 94 וגם מלפני כן, הפת"ח הם המועמדים היחידים בקרב הפלשתינאים להסכם (או הסדר שלום, או התפייסות הסטורית) עם ישראל.
- הסדר כזה, הינו גם תנאי ליחסים סבירים עם רוב מדינות העולם הערבי. בהעדרו, הסכמים קיימים עם מדינות ערביות הינם נזילים וניתנים לניתוק בכל עת (כפי שראינו עם תחילת איטיפאדת אל אקצה בספטמבר-אוקטובר 2000).
- הסכמי שלום עם העולם הערבי, משמעותם גם יחסים טובים עם מדינות האיחוד האירופי (הכוללים סחר בהיקף גדול, קניית תוצרת ישראלית, תמיכה מדינית ועוד). וגם למעשה עם מדינות כהודו ואולי סין ורוסיה.
2) יש בנושא אי הבנה אצל חלק מהציבור הישראלי, אולי גם פרי תעמולה דמגוגית המזלזלת באינטליגנציה שלנו למעשה:
הסכמי ש"פ, יחסי סחר ושאר הרכיבים של של זיקה מדינית חיובית, אין פרושם בהכרח רומן אהבים.
אלא, שניגודו של מצב כזה, יחסי אי הכרה הדדית, אי שלום (שלום -במובן כלשהו) עוינות עד מצב מלחמה (פעיל או פחות פעיל, כמו בתקופה הגרועה של המלחמה הקרה)
מביאים לחבלה רבתי בש"פ והיחסים ההדדיים של ישראל עם רבות ממדינות העולם.
3) יתכנו תרחישים סבירים, בהם, ניתוק יחסים של העולם הערבי איתנו, עקב ניתוק הפוטנציאל לשלום ביננו לבין הפלשתינאים כתוצאה מפעולות או מחדלים של ישראל, יביא גם לחרם של מדינות רבות, עשירות וחזקות כלפי ישראל, כלפי סחר איתה וכד', לבידודה בעולם, לניתוק צינורות החמצן המזינים את ישראל.
4) וראו נא: הגורם היחיד בקרב הפלשתינאים כרגע, הנושא אפשרות להסכם שלום איתם הינו הפת"ח. הוא גם היכיר בישראל ב-94 במסגרת הבנות אודות המשך החתירה לשלום.
5) הסכם אפשרי כזה הינו האופק היחיד של שלום עם רוב העולם הערבי, המעוגן בלעדית בשלב זה הן ביוזמה הסעודית והן במפת הדרכים האמריקנית.
6) לא מדובר כאן באהבה בינינו ובין הפתח. מדובר בזיקה קיימת, בש"פ חלקי, שידע עליות ומורדות.
אולי זה לא נשמע כמו רומן אהבה קסום או נשיקת הסיום בין בני זוג בדרכם לאושר מול האופק הוורוד בסרט טורקי.
אבל זה הדבר היחיד שיש.
דחית זאת - ולפניך נפערת תהום.
אינך יכול לפעול על סמך גחמות קצרות טווח, לנתק את הזיקה לפת"ח, לצהול צהלת פרא בנפילתו, בלי להבין שכאן, בטווח בינוני עד רחוק יותר, אתה כורה בור עמוק ומשחיר לעצמך ולמעשה לגורל בני עמנו כאן, שכבר עברו פעם אחת שואה נוראה, ומה צופן להם עתיד עוין, למדינה המהווה נקודה קטנה במרחב ערבי ענק, כשהזמן פועל בסופו של דבר נגדך.
תעוד והערות בשולי הדברים
התגובות חסרות הדעת והמתלהמות במעין אופוריה של "סוף סוף קצת אקשן רציני" תוך הבלחי חוכמת-החיים המקובלת במקומותינו והמותזת אצל הקולניים שבין הטוקבקיסטים, בשולי הכתבות המכסות את הארועים (והמשקפות את הגישה הרווחת אצל רוב ציבור, זו המעוצבת על ידי העיתונות - הפועלת שוב כמקשה אחת - ועל ידי דוברי הממשלה) מזכירות את הפה-אחד של התקשורת בישראל ודפוס התגובות של ה"מעוצבים כחומר-ביד-היוצר" במלחמת לבנון השנייה, בה הולכנו שולל בשיטתיות.
פרסמתי איפוא כטוקבק בשולי סקירות הארועים בעיתון או שניים את הקישור למאמר הנוכחי, במסגרת הודעה המבהירה להבנתי את משמעותו לקורא.
יש לאזכר שהקשר הפצת הקישור למאמרי זה והצגת חומר רב נוסף הוא במסגרת Cogito Essence (דעת מהות) מפעל חינוכי להפצת ידע בונה וחדשני.
להלן תוכלו לראות את הטוקבקים, בשולי הסקירות. שימו לב להצפי התגובות המתלהמות והפרועות, שלא לדבר על מעין צימאון דם לשמו.
ראה גם טוקבקים 54, 76 שפירסם עבדכם הנאמן.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/871476.html
ראה טוקבקים 1,3 תחת הפסידונים "ניצה". שימו לב לנימה הפרועה והצפידה משהו של המאמר עצמו
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-22852-00.html?tag=16-49-07
וכן כאן, בשלב מאוחר יותר. ניתן להבחין שעולה מפלס הפראות והתבטאויות "צמאון הדם" מצד המגיבים:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/871544.html
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-133678-00.html?tag=22-53-55
להלן הודעתי, שבהמשך התווספה לה הפיסקה האחרונה המוצגת כאן ("הדבר יחדד את הבנתכם --"):
החמאס צפוי להשתלט גם על הגדה. קראו הכתבה שצפתה בדייקנות מה שמתרחש
להלן פרשנות יחודית ומדוייקת: לאן פני הדברים בעזה ובגדה, ומה פשר מדיניות ישראל בנושא
מאמר חדש ומרתק שלא תמצאו כדוגמתו רבים בעיתונות הישראלית (כשם שלמרבית הצער, לא יכולתם לקבל מהמדיה כאן תמונת מצב נכונה בזמן אמת במלחמת לבנון השנייה, וניזקקתם לרשתות הזרות ועיתונות חוץ):
המקיאווליזם וההפקרה
מה פשר נטישת הפת"ח מצד ישראל לקראת מחיקתו כגורם פוליטי ברגע הקריטי ביותר בהיסטוריית האירגון, נוכח מגמת השתלטות מוחלטת של החמאס על הסצינה הפלשתינאית, וחרף הבטחות לסיוע משמעותי ישראלי?
כדאי לקרוא. הדבר יחדד את הבנתכם ארוכת הטווח ואת רמת הביקורתיות שלכם. וזאת כתחליף להיותכם מופעלים על ידי מעצבי דעת הקהל תוך תנודות מרגע לרגע ללא ביקורתיות. למדו להיות כמו הקהל הסקנדינבי, ולא אספסוף משכיל שהקובעים רואים בו "בהמות" בהתייחסות מחוייכת בינם לבינם (זיכרו את נחמן שי מזמן מלחמת המפרץ הראשונה, עם בדיחת "שתו מים" שלו כשעמיתיו העיתונאים התגלגלו איתו מצחוק, בפרט שעמך המעריצים נתנו לתינוקות שנולדו אז את השם "נחמן שי"..).
____________
תגובה אופיינית למצב התודעה של הישראלי הממוצע ברגע זה, אלא שהפעם מנומקת למדי, מצד מגיב, היתה כדלקמן:
| פתחלנד היום חמאסטן מחר | ||||
|
|||||||||||||||||
| פתח' מאיים לשרוף את אשקלון על תושביה (שימו לב: אלה פתח' - יעני ה"מתונים" ולא חס וחלילה חמאס ה"קיצוניים" כלומר אלו שאנו מנסים לחזק, וכל הכסף שאנו מעבירים לרש"פ הולך אליהם וליקיר ישראל אבו מאזן - וגם: חומר מעניין למחשבה: למה זה לא מפורסם ברוב אמצעי התקשורת ורק ברוטר מצאתי את זה? נראה לי שראוי להפיץ, כדי שלא נהיה מופתעים אם מה שקרה בצפון בשנה שעברה יקרה בדרום בקרוב מאד, ו"תודה" לכל מי שאיפשר את הברחת כמויות הנשק העצומות לרצועה ממצריים הודות להתנתקות ושאר נסיגות למען ה"שלום" . ) http://www.inn.co.il/News/News.aspx/161907 גדודי חללי אל-אקצה, אשר הודיעו אמש על קץ התהדיאה, מכריזים על מבצע "סופת קיץ", שיכלול פיגועי התאבדות ותקיפת ישובים ישראליים. גדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של תנועת הפתח, בראשה עומד אבו מאזן, מכריזים היום על מבצע "סופת קיץ" בתגובה ל"הפרות הישראליות המתמשכות של התהדיאה והפגיעה בפלשתינים בגדה המערבית וברצועת עזה". "מתוקף אחריותנו הלאומית וההיסטורית ומתוך הבנה של חומרת השלב הנוכחי והאתגר הקיים... הכנו עצמנו... לקראת המערכה ההיסטורית הבאה... יעדנו הוא ניצחון מאת אללה או נפילה חלל בדרכו של אללה", נאמר בהודעת הארגון אשר הודיע על מצב חירום כולל וגיוס כללי על מנת "להתמודד עם כל הפתעה של האויב ובפרט באזורים הסמוכים להתנחלויות וערי הגדה המערבית". עוד קוראים גדודי אל-אקצה ליחידות המשותפות של הארגונים הפלשתיניים להכין את יחידות המתאבדים והמתאבדות ו"לכל חוליות המוג'אהידון ברחבי המולדת להכות את האויב הציוני, להסלים את פיגועי ההתאבדות והפעולות האיכותיות, להפציץ את ההתנחלויות ולהצית באש את מג'דל (אשקלון), יד מרדכי, שתשרוף את כל גזלני האדמות". הציבור הפלשתיני נקרא להתלכד סביב אנשי ההתנגדות, לסייע בביצוע משימותיהם ולא לעזוב את בתיהם כדי להקל על הצבא הישראלי", ובמשתמע – ציבור האזרחים הוא חלק מהמערכה הצבאית. |
||
הדבר חייב הפעם הצבת הקשר כולל יותר (שהרי זכרונו של מגיב הארועים הממוצע בישראל מצטמצם לנקודת הווה המסתייעת ב-3 או 4 הנחות כוללות וסטראוטיפיות על טיב המציאות האיזורית ועליבותם של מקבלי ההחלטות בישראל, זאת בפרט בשנתיים האחרונות בעקבות חשיפת שחיתויות ראשי המערכת וכשל מלחמת לבנון השנייה). רשימתי היתה תחת הפסידונים "ניצה".
| פתחלנד היום חמאסטן מחר | ||||
|
|||||||||||||||||
| הדברים שאומר לך הם מבחינת סקופ, אם תרצה. עבדתי בהסברה הישראלית. מושיבים אנשים מיוחדים שתפקידם לדלות קטעים כאלה אצל הערבים. עבודה של ימים ושעות. הקטע שאתה מביא לי, הופק בשיטה המכונה "חילוץ דיבוב". זורקים פרובוקציות לצד השני, זורקים לו אבסורדים, עד שמחלצים מפיו לבסוף דיבוב ניזעם. ועל זה עטים כמוצאי שלל רב, מאירים בזרקור. הדבר משמש כהצדקה להפקעות והשגת טובין אחרים בדרכי כוח ורמייה באמירה: אתם רואים איזה נבלה הוא? שיטה זאת, השתמשה בה עוד איזבל בפרשת כרם נבות, כאשר הדיבוב הנזעם שחולץ מפיו של נבות שימש הצדקה לאחאב ואיזבל להפקעת אחוזתו והריגתו. בשיטה זאת נוקטים בהרחבה במקומותינו אפופי החמס, ולא רק כלפי הפלשתינאים. ולגופו של עניין, ענה רק בכן או לא: האם ההצהרה הפלשתינאית הניזעמת הזאת מומשה? האם מבצע "סופת קיץ" היה משהו פרט למילות זעם אין-אונים בלבד? מדובר כאן בהצהרה שאירגון חללי אל אקצה הוציא על מנת לתת ביטוי לזעם האוכלוסיה על מאות הרוגים פלשתינאים בפעולות פרע של צה"ל. וכאן עטו על זה בצהלה: הופס חבר'ה, יש. אני זוכר את ציחקוקי ההנאה של ה"גאונים" המזרחנים שעבדו לידי בזמנו בדבר הזה, כל פעם שמצאו משהו כזה, בשביל לעבוד על האוכלוסיה בישראל, יהודי העולם ומדינות המערב. תעשיית שנור ענקית אם תרצה. שאל גם לאן זורם הכסף שמקבלים מטות ההתנחלות מאירגונים נוצריים, בעלי לב חם ואהבת תנ"ך (כשיש תנ"ך והלב ניפתח, לא שמים לב לאי אלו פרטים כגון, לאן בדיוק הולך הכסף...), פרט לעלות הוצאת חוברות כרומו מהודרות אודות ההתנחלויות בגדה.והזרמת חומר "הסברה" אודות פראות הערבים והאיסלאם... ולענייננו. בפועל היו כמה רקטות והרוגה אחת. מידי פעם כוחות הבטחון משחררים הודעה לתקשורת על פיגוע קשה שסוכל. זה הכל. עבודה עיברית בענק. ולא, איני מגזים. מאז חיסול שייך יאסין וראנטיסי וההסכמים עם ראש המודיעין המצרי בסוף 2005 הטרור מוזער לדרגת 0 כמעט. מה שנישאר זה הצהרות האימים בעיתונות. הרוגה אחת ב-4 החודשים האחרונים, כשכל שבוע נהרגים עשרות בתאונות דרכים, וניטבחו מאות אזרחים פלשתינים בתקופה הזאת. שים לב לדבר שנשמט ממך: בהודעה מדובר על כך שזאת תגובה לפעולות הישראליות: - נאמר בהודעת הארגון אשר הודיע על מצב חירום כולל וגיוס כללי על מנת "להתמודד עם כל הפתעה של האויב ובפרט באזורים הסמוכים להתנחלויות וערי הגדה המערבית". להבא, דע לקרוא גם בין השורות. אתה יכול לשקר, אך לפחות דע בראש צלול מה העניין ואל תתן לעבוד עליך. ובינתיים, שמור על כיסיך, זה שם המשחק כאן, הכיס. על תכעס עלי על שאני מגלה לך את האמת, הפנה את זעמך למקור הסבל האמיתי בישראל. ובעניין הכיס, לא ארפה ממך - קרא - חשוב ופוקח עיניים: ישראל מבחינה צרכנית כמרחב עתיר נוכלות וקרטליזם. אל תחמיץ את קריאת המאמר הזה. הוא שווה הרבה מאד כסף שאתה יכול לחסוך. קראו תאור יחודי, קולע ומדוייק, המאפיין היבטים חשובים מהמציאות המשקית והחוויה הצרכנית בישראל. זאת באופן העולה בערך האינפורמציה שבו על מאמרים רבים אחרים ורווחים בג`ורנליסטיקה במקומותינו, המביאים מדדים כמותיים, אך לוקים באופן מובנה מראש בסלקטיביות מגמתית (המודעת לעצמה רק למחצה) של הבאת המידע. וחשוב מכל, לא, אין בדברי הגזמה חרף הניראות כ"הגזמה כלשהי". פשוט קיראו. בקישור שלפנינו מאמר מרתק שלא תמצאו כדוגמתו רבים במדיה בישראל: ישראל מבחינה צרכנית כמרחב עתיר נוכלות וקרטליזם. החרימו בעצמכם, לא לחכות לאנגלים |
||||||||
| ||||||||