מטבע גמלא: לגאלת ירושלים הר קודשי

משהו על היבטים מרחביים

http://www.gamla.org.il/gam.htm

מכתב לועד ישובי הגולן

10 ינואר 2000

שלום רב לכם, וברכה לפעלכם,

פרט לנושאים מרכזיים הנסקרים בקצרה אך היטב, דומני , בעלון "רמת הגולן - להביט באמת", הרי קשה היה שלא להתרגש במיוחד - אף בשעת לילה מאוחרת זאת בה אני "גומע" את עלונכם - מהעיון בעמוד "גמלא וירושלים".

יש משהו מרתק, שטיבו אינו ברור לי עד סופו, במטבע המצולמת, בפרט בכתובת הנמשכת משני צידיה:

"לגאלת ירושלם הק".

מה פשר צמד האותיות "הק"?

האם אכן ניתן להניח שחלק נמחק או שמדובר בקיצור, קרוב לוודאי של

[ירושלם]"הקד(ו)שה"? 

האם אכן רווח דפוס תחבירי כזה בתקופה המדוברת (שלא לדבר על עברית מקראית), בדומה לדפוס התחבירי המודרני נוסח "לחיי וורדה *היפה*" ("נלגום כוסית", למשל)? באם הדבר אינו כך (מה שסביר להניח), הרי "הק" מורה על דבר אחר לגמרי.

על מה?

והאם ההפרדה של הכתובת הקצרה לשני חלקי המטבע הינה רק בגלל עיצוב נחפז בו מתברר ש"לא נותר מקום לכל הכתובת"; או אולי, יש כאן אמנם רציפות נושאית, אך צורך בדגש נפרד, הבלטה נוספת של משהו חשוב?

של מה?

איזה דבר עשוי להצטייר כחשוב, מכריע, ראוי להדגשה פומבית נרחבת (פונקציה שמטבע המתגלגלת מייד ליד יכולה לשרת), בעיני היושב בצוק רכס ההרים הזה, בעל  החשיבות האסטרטגית - הניכרת היטב בתצלום גמלא המרהיב שלפני?

מדוע לא להסתפק ב-"גאולת ירושלים"? 

אלא שבמרומי גמלא עשוי להיות מומחש בעליל קו דמיון נוסף לירושלים, שהינו מרכזי וראוי להדגשה בשעת מבחן נוכחית או עתידית, בעת עימות עם צבא חזק -

היות שתיהם בבחינת מצודה טבעית עקב המיקום ההררי.

או אז אפשר להבין את "הק"  כ"הר קודשו", שהיה כנראה דפוס לשוני  שגור (ונפוץ במקורות), אך המקבל משמעות מחודשת - שאין להתעלם ממנה בהבזק של תובנת-מצב נכוחה - בהקשר הגיאוגרפי וההיסטורי המסויים דאז,

של חיפוש מענה אסטרטגי להגבלה  והצרה או אף איום קיומי. 

"לגאולת ירושלים - - הר-קודשו" (או, הר-ק[ו]דש[ו])

 - ביטוי זה היה עשוי להזכיר לתושבי ארץ ישראל דאז ביטוי רווח אחר, קרוב -

"צור קודשו" ,

ומדוע, אם כן ההעדפה - אם נקבל הפרוש דלעיל - ל"הר-קודשו",

העדפת "הר" על פני "צור"?

האם מפני ש"צור קודשו" (או "צור ישראל") - קיבל בשלב מסויים קונוטציה של הסתמכות על האלוה לבדו ורק עליו,

בעוד אנשי גמלא רוצים להבליט את המסר של החלצות לתושייה אסטרטגית (בצד יסוד הקדושה והגאולה)?

האם יש כאן אמירה אודות הצורך לעזור לעצמנו, ולא להסתמך ללא מיצרים ובלעדית על כוחות-על?

האם יש כאן מסר מובלע שכוח-על עוזר לעיתים גם למי שנוקט ביוזמת שמירה עצמית, ולא רק למתמסר לגורלו מתוך השלמה כנועה והצרת מימדי הקיום העצמי עוד ועוד?

בברכה,

מיכאל שרון

________________________ 

11 ינואר 2000

למיכאל שלום,
הקיצור הק` הינו של הקדושה, כלומר ירושלים הקדושה.
פרשנויותיך מאירות עיניים, ושווה לדעתי לשוחח על כך עם מומחים.

דבר עם שלומית נמליך, מנהלת מוזיאון הגולן שבקצרין, או עם ניסים שאול מנהל פארק קצרין העתיקה בקצרין.

בברכה
אבי זעירא

 12 ינואר 2000

למר אבי זעירא, שלום רב וברכות,

ראשית, האם כל מכתבי היגיע אליכם (אני שולח שוב, להלן) או שחלק נפסח (ראה למטה)?

שכן בנוסף לקיטוע (למטה), ברור ממכתבי ששמתי לב לכך שהפרוש הניתן ל - "הק" הינו "הקדושה".

חלקתי על כך מטעמים תחביריים וסיבות נוספות המפורטות במכתבי (כגון פריסת הכתובת הקצרה משני צידי המטבע), תוך הצעת פרוש אלטרנטיבי העשוי להתייחס יותר, הן למגוון הפרטים הקטנים המצויים במטבע עצמה והן לנסיבות טביעתה.

החולקים על פרושי המוצע עשויים למקד את קישבו של בן השיח לכך שעל צמד האותיות "הק" אני בונה כביכול תילי תילים של פרשנות, אך יש בהבנה כזאת משום הטעייה.

שכן מדובר אמנם בצמד אותיות, אך אין לנתקן מכלל אירגון המטבע בו הן ממוקמות, אין לנתקן גם משיקולים תחביריים הנוגעים למשפט בו מופיע צמד האותיות, ואולי אף יש מקום לרויזייה הפרשנית המוצעת, גם בהתייחס  לשיקולים מורחבים נוספים של ההקשר ההיסטורי והגיאוגרפי, ובשאלת טביעת המטבע בגמלא, ביחס לטביעת מטבעות מרכזית וקנונית יותר, למשל בירושליים.

דווקא הצעת "הקדושה" עשוייה להיות במדת מה ספקולטיבית ומנותקת מכל הקשר, כאשר היא מוצעת רק על בסיס שתי אותיות, בבחינת הדבר הראשוני המזדקר לעין ולסבירות הסמנטית של דובר עברית מודרנית.

אכן במטבעות רומיות בנות אותה תקופה היה מקובל דפוס תחבירי העשוי להתרגם  לה` הידוע, כגון המטבע המפורסמת והטרגית מבחינתנו "יהודה השבוייה" (CAPTA), אך אין, סביר להניח, בהכרח בסיס לכך במטבעות עבריות דאז.

שנית, אשמח כמובן לשמוע בנושא השגות של מומחים בתחום הספציפי, אך גישתי הנה שאין להקל ראש בכלי ניתוח הבאים מדיסיפלינות אחרות, להפך, יש בכך כדי להועיל ולהפרות. אם כן, אשמח לקבל מען טלפוני או אחר של אנשי הארכאולוגיה שציינת, שעבודתם, אני בטוח בכל לב, מבורכת וחשובה (יהיה זה כמובן בהחלט מחמיא עבורי אם השגותי - הגם שהן למעשה השגותיו של חובב בתחום- יופנו אל שני האנשים המצויינים האלה).

ושוב, בברכה והוקרה לפועלכם,

מיכאל

 ____________________

30 ינואר 2000

לכבוד מיכאל שרון,

קבלתי את מכתבך בו התייחסת עמוקות לכיתוב על מטבע הברונזה שנמצא בגמלא.

ההנחה כי מדובר בכיתוב: לגאולת ירושלים הקדושה" הינה הנחתו של הארכיאולוג שמריהו גוטמן ז"ל.

אם כי הפרושים שלך לגבי "תושייה אסטרטגית", הצורך בלדאוג לעצמנו", יוזמת "שמירה עצמית" נראים רלוונטיים מאד לזמננו, כפי שהיו אז.

מודים לך מאוד על המכתב, ועל תמיכתך.

נשמח לקבל ממך הערות והארות מסוג זה בעתיד.

בברכת שלום עם הגולן

[ מאת____  ]

ועד ישובי הגולן.