מיכאל שרון

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

Mon, 28 Sep 2009 21:30:00 -0400

ביום הכיפורים פונים למחילת חטאים בחסד האל למען חיים וחיים ראויים. בשנים האחרונות התווסף לרשימת החטאים, מצד לאומנים בעלי טמפרמנט טוטליטרי, חטא איום לכאורה, כשאשמת "הנגועים" בו מותזת בטון קודר וקטלני: "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". אלא שמי הם המהרסים הללו? האם כוונת הנביא ישעיהו, הכואב את כאב העשוקים והמתריע בחדות ובחריפות כנגד עוולות והפרות צדק, האם כוונתו בפסוק זה לפעילי שלום בין עמים, ולאלה השוחרים צדק חברתי וזכויות האדם?

על גנגסטריזם ומות הפלורליזם בישראל

Tue, 22 Sep 2009 12:19:00 -0400

למה נותר לקוות? דומה שבשילטון חבורת גנגסטרים. כשמדברים איתם יפה – הם אומרים מילות נימוס כמו "שיחות שלום", "שתי מדינות" ומשרבבים, כדרך גנגסטרים כמה מילות איום המראות שהגנגסטר "מדבר איתך יפה" – אך שבפועל אל תצפה כאן לכלום מאחד כמוהו. ואילו כשמספרים מעט על מעלליהם הרעים (ד"וח השופט גולדסטון), וקוראים אותם מעט לסדר ולמידות טובות, אז מילות הנימוס מתחלפות בשליפת ציפורניים: "אתם רואים איך הוא מדבר אלי?" צווח הגנגסטר הניגזל.

הטראנס

Wed, 02 Sep 2009 01:37:00 -0400

מדברים ומעוררים ציפיות להתממשות חלומות ותקוות, ומה מתברר? שלעולם לא נקבל את שהובטח. שהיה כאן בעצם דיבור של נרקומן האומר: מחר תקבל...לשליט יש תג מחיר. אך במקום לשלם עושים פסטיבל-שליט. כך בדיוק עשו עם רון ארד. אז שלפחות ישתקו. וכי למה עושים פסטיבל שליט? בארה''ב ובאנגליה לא עושים פסטיבל מכל בן ערובה שניתפס ע''י הטאליבן. מוסכם שם שמדובר באובדן חיים הקורה במלחמה. ואילו כאן - עושים פסטיבלים, במסגרת מתן מעין סיפוק להמון של שעשועי השתתפות בגורלו של בן הערובה, כשאין כלל כוונה לשחררו, והשילטון למעשה מייחל שיעלם כבר בתוככי הלא נודע, כמו רון ארד. או לחילופין, שישלמו את המחיר באופן מוצנע. אלה כללי המשחק. כך נוהגות חברות ספנות וממשלות ביחס לבני הערובה של הפירטים הסומלים או ליד חופי אינדונזיה. וכך בעניין השלום. 41 שנה מדברים. מה יש פה לדבר? שיפנו ודי.

על ההתנגדות לדיכוי ואי-צדק

Mon, 15 Jun 2009 10:43:00 -0400

ההתנגדות אינה זקוקה להצרת גבולות הזהות. עיקרה של פעולת ההתנגדות הוא: 1) הבחירה החופשית והמתמדת בכל רגע, מאות בחירות כאלה. 2) מגוון דרכי ההתנגדות - שיש בהם משהו מהגרילה, מהחמקמקות מסימון, מהמחשך, מהבריחה מאורה המבהיק של מנורת החוקר, מהפיכתך לנייח, מאותר, מסומן, ולכן גם ניתן לביות. לוחם גרילה, מהרגע שייתפס, מנסים לעיתים קרובות לביית אותו: קורסים לעיברית והיסטוריה, חומר מהאוניברסיטה הפתוחה, הרצאות, טלויזיה, טלפון סלולרי (כן או לא) כל אותו משחק דק של הטבות ומניעתן, מקל וגזר וביות שהם מאמציה של הבורגנות ומאמצי הסדר הקיים לביית ולהגביל את ריבוי הצורות של החמקמקות וריבוי הפנים של לוחם ההתנגדות. ההתנגדות אינה הצרת זהות, היא מגדירה עצמה מחדש בכל רגע, היא בחירה חופשית, היא חמקמקות, בדומה ללוחם טאה-קוון-דו מיומן, היא התקלות ועימות והתנסות מתמדת בסנקציות של הסדר הקיים

דיס פואה במדד השדי"ם

Thu, 04 Jun 2009 18:00:00 -0400

נתניהו הסתבך בפיתוי קטלני עם תלמידי כהנא וד"ר ברוך ("הגבר"...) גולדשטיין. מה כבר היה רע בקואליציה עם ציפי ליבני? פיתוי – כי זה היה כשלון צפוי מראש לכו_לם, לכל עם ישראל. אובמה הוא לא האיש של "מסעות דילוגים", "חלון הזדמנויות" "הפכנו כל אבן, אין עם מי לדבר" ולחילופין "אנו מוכנים לויתורים כואבים, כואבים מאד" – וכל אותו מלל שאיפשר את התעצמות "מפעל" ההתנחלות ונידלו"ן אדמות הפלשתינאים. הדיס פואה (10 נקודות בצרפתית, לקוח מהארוויזיון) במדד השדי"ם הישראלי (ראה במאמר. ה' – הונאה; ש' –שחיתות; ד' - דמים; ימ' – יזימת מלחמות) , הוא שנתן לגיטימצייה מלאה מבחינת דעת הקהל בעולם, לשנע את ניפנוף ישראל מהטרף שבמלתעותיה, הזים ומזים את צדקתנות ה"הסברה" הישראלית ושקריה. מתוך שלא לשמו בא לשמו, שהרי סוף סוף מצטייר שלום אמת, כפי שאמר אובמה – "זה בראש וראשונה אינטרס ישראלי".

ביקורת, איון ובירוקרטיזציה מהטיפוס המקרבן

Wed, 27 May 2009 20:03:00 -0400

מועטה המודעות הממשית כאן לתרבות זכויות האדם - דבר המתבטא בשוק העבודה, בסחר בבני אדם, בפערים הכלכליים הגבוהים בעולם, בהדרת הפלשתינאים מזכויות, משאבים ועבודות בעלות סטטוס, בצד הדרה כלפי אוכלוסיות נוספות. הדבר נעוץ באופייה המאיין של ההתיישבות כאן: אין זאת גישת ניצול קולוניאליסטי קלאסית, אלא גישת משחק סך 0, לפיו לנו יש זכאות לכאורה כלפי קנייניו הטריטוריאלים של עם אחר, תוך הדרתו ונישולו המוחלט מקנייניו ולצד האחר אין כל זכאות, לכאורה. זאת גישה קולקטיביסטית, המעניקה זכאות כזאת לקולקטיב כמו לאומי, ולכן אין בישראל מודעות לזכויות אדם אינדיוידואליות. המבנה המאיין הזה מסביר את מעשי טבח עזה ולבנון, שהרי אם "לנו יש זכאות מוחלטת " - הרי כל התקוממות כנגד זכאות קולקטיבית כזאת ניתפסת כדבר שיש למחצו באכזריות. המבנה המאיין הזה בתצורות שונות מפעפע ומופעל בנוסף כלפי שכבות שונות בישראל עצמה, תוך הדרה, העתרת עוני ושלילה משתוללת ודיפוזית (מכל הבא ליד) של זכויות אדם למעשה, בידי שכבה אליטיסטית שעניינה הוא תפיסת נכסים בכוח תוך תצורות חטפנות קולקטיביסטיות הדוחות במהותן כל הכרה בזכויות אדם אינדיוידואליות ואניברסליות.

O Bonitas - כנגד הכוחניות

Tue, 05 May 2009 06:46:00 -0400

בישראל מתופעלות תצורות טרור-מדינה עצימות ומגוונות, הן פנימיות כלפי שכבות מעוטות משאבים של עובדים, נכים, נשים במצוקה, זקנים ואף ניצולי שואה תשושים, והן חיצוניות כלפי אוכלוסיית פליטים מנושלת והפלשתינאים בכלל. יש בכך מימד של אי שפיות, טרוף בעל מצג של רציונליות, שכן יש כאן סרח עודף של אובדן גבולות, הרבה מעבר למתחייב ממדיניות כלכלית-חברתית נאו-ליברלית למשל כפי ששררה במערב טרם המשבר. בנאו ליברליזם הצרוף כפי ששרר באנגליה, גרמניה או אירלנד, עדיין היתה מידה של איזון ושיקול דעת, בכך שהתקיימה מדיניות של משא ומתן עם העובדים, בכך שהוזרם סעד לשכבות מצוקה, בכך שהחינוך, אף הגבוה, היה במימון המדינה . כללית - בכך שגם אז לא פגעו בטבואים ובנושאי ליבה חברתיים מסורתיים – חינוך, מידה של הגנה על זקנים, נשים חד הוריות, נכים. בישראל מאידך שררה הקצנה משונה, דווקא בפגיעה עודפת בטאבואים כאלה. טרוף עודף זה מתבטא בכך שבישראל חרף כשלים מערכתיים רבים, רווחים אתוסים של כוח "אנחנו חזקים, הם חלשים" . הכוחניות המוקצנת כפי שהיציגה כהנא (שפעפעה לחלקים בישראליות) מדברת בבוז על המוסר הנוצרי והליברלי, בבחינת התגלמות החולשה והסיכלות. יש לבחון זאת עניינית וחשוב להבין את התרבות הנוצרית-קתולית, הנימצאת ברקע התנועות המהפכניות וההומניסטיות בעולם המערבי, בפרט בדרום אמריקה, וזאת גם כשמדובר באתאיסטים מושבעים. למשל, כשבמליאת האו"מ הוגו צ'אבס שעלה על הבמה, הצטלב באומרו "השטן היה כאן לפני" – כשהוא מתכוון לג'ורג' בוש שנאם קודם. הנושא "כבד", חשוב מאד, וצריך פרוט מסויים. הוא כמעט ואינו ידוע במקומותינו, ועם זאת הוא בעל חשיבות בהבנת גישת האקלים המוסרי הרווח כיום בחלקים נירחבים בקהילייה הבינ"ל והעולם הנוצרי, ובוודאי כך כשמובא ההיבט הכלכלי-חברתי. זה אסוני לאמר "עם לבדד ישכון", "או"מ שמום" וכיו"צ. יש הרבה סילופים וסטראוטיפיות שיקרית בנושא, ורפרוף או ניסוחים כלליים כאן לא מספיק, שהרי אם כן, לא עשינו כלום. הנצרות שוברת למעשה כל פעולה נוקשה ופורמליסטית, ומעלה על נס, בדומה לנביאי ישראל הגדולים את תום הלב (''לגול את עורלת הלב'' ''מה בצע לה' בעולות וזבחים'' מדברי הנביאים). השליח פאולוס (שאול התרסי, תלמידו המחונן של רבן גמליאל) אמר שעצם הגדרת החטאים בתורה היא שיצרה את החטא. לדבריו ("איגרת אל הרומים") חוקי התורה באו על ידי משה, והאמת והחסד באו דרך ישוע, המתואר בבשורה לפי יוחנן כאור העולם, שהיה מראשית הבריאה. החסד הוא אותו יסוד על-טיבעי ואלוהי של מעין הזרקת חיים חדשים וחיוניים לקרבנו, על ידי שחרורנו מהיסוד מדביר הנשמה של החטא, שיסודו בחטא הקדמון. התורה לפי פאולוס יצרה את החטא בעצם הגדרתו, ואילו החסד משחרר אותנו - החטא חדל לשכון בקרבנו, ואנו הופכים לטהורים. והטוהר מאפשר את תום הילד, היסוד המתפעל, האהבה, והיצירה האנושית.

אֱלֹהִים, לְאָן הִגַּעְנוּ

Sat, 11 Apr 2009 02:45:00 -0400

השאיפה לסובסטנס - המשבר הכלכלי והלוגיקה של אובמה

Sat, 28 Mar 2009 07:52:00 -0400

כשהמשאבים מתדללים, אנשים מבחינים ביתר שאת בין מה שבעל ערך וחסר ערך

תיירות וקניות בטורקייה: איסטנבול מול אנטלייה - כל מה שחשוב ולא ידעת

Wed, 11 Mar 2009 00:08:00 -0400

באיסטנבול לעומת אנטליה השווקים מהממים, העיר כבירה. צריך להזהר לא לפול ב"מלכודת התיירים" - שם המחירים פי 7. אם אתה הולך "פנימה" 200 מטר בניצב לרחוב הראשי, למשל ברובע צ'אפה בעיר העתיקה, מסעדת דגים פנטסטית עולה לזוג 35 לירות טורקיות - 105 ש"ח (דג גדול על האש. צדפות. מרק דגים. סלט טורקי נהדר הכולל גבינה טורקית - הדומה לבולגרית. קולה, ועוד מנה, כשהמסעדה העממית נעימה מאד, שולחנות חץ כפרי, ריהוט כפרי) בעוד במסעדה "תיירותית המחיר לזוג 160 ל"ט. בשווקים - הטקסטיל הטורקי - חבל על הזמן, מושלם, זאת מעצמת טקסטיל, התפירה והגימור מושלם - 100% כותנה באמת - חולצה נהדרת - 15 ל"ט - 45 ש"ח בעוד בדרום ת"א הזולה חולצה טורקית דומה עולה 150 ש"ח.

סקופ היסטורי: השואה התאפשרה עקב רישומי האוכלוסין המקיפים בקהילות היהודיות

Sat, 07 Mar 2009 08:26:00 -0500

כפי שהעליתי, ואת/ה רואה לנגד עיניך ברגע זה סקופ ענק היסטורי, הדבר התאפשר בגלל הרישומים המדוייקים והמקיפים במשרדי הקהילות היהודיות, שהנהלתם עברה בזמן השילטון הנאצי ליודנראט ששיתפו פעולה עם ה-ס.ס. בשום רשות עירונית ומחוזית וקהילתית באירופה לא ניתן היה להתחקות אחר היהודים באוכלוסיה. היו אלה תיקים ורישומים בארכיונים, בהם לעיתים צויין ליד השם "יהודי" ולעיתים לא, ובעיקר, נידרשת לעבור באופן ידני על מליוני דפים, ולהתחקות אחר השמות שלידם הופיעה הדת או המוצא "יהודי", "ייבריי" כשתכופות, הדבר לא צויין כלל, ופחות במדינות ליברליות כמו צרפת, הולנד וגרמנייה, ואף בולגריה ואחרות. אלא שפעילי הקהילות היהודיות טרחו במשך מאות שנים לאסוף רישום מדוייק וכולל על היהודים, כולל אלה שהתנצרו, כולל יהודים לרבעין וחצאין, כולל אלה שלא היה להם קשר לקהילה היהודית, וברחו מזיהויים כיהודים כמו מאש.

האם אובמה מתכחש לשמאל הרדיקלי ולעירק?

Thu, 05 Feb 2009 01:09:00 -0500

עלינו להבין דבר פשוט: אובמה אינו נועם צ'ומסקי, לא איש אמנסטי וגם לא פלפלן אקדמי. הוא איש המעוגן בדברים הממשיים ביותר בקיום האנושי, שבוודאי אינם פילפול אקדמי, לא ספקולנטיות פיננסית ועסקי אויר, לא האווריריות המיסטית של "העידן החדש", גם לא הנצרות בפרוש המסויים והספציפי של mea culpa - דהיינו, "כל מה שקורה לי - זה אשמתי". הוא בא ממסורת שונה לחלוטין - זאת של "האחים", של מלקולם X - דהיינו התמקדות בסביבה מחוץ לפרט כמקור להשגת משאבים, ולכן גם האשמת הסביבה בנישול ממשאבים. זאת במקום האשמה עצמית וצלילה כלפי האני, תוך עצב, אשמה עצמית - בהם מלקולם X ראה את הפנמת האדם המדוכא את הדיכוי המופעל עליו. גם בשימוש בסמים וגם במציאת אופיום בדברים אווריריים של העידן החדש - ניתן לראות הפעלת דיכוי והכשרת ניצול ענק, כשהסמים והאידאות המיסטיות מוזרמים למדוכאים מצד המעמד המדכא במטרה לנשלם מכוח ומשאבים ממשיים בעולם הממשי, תוך החלפתם בישויות אווריריות, טישטוש תחושת המציאות של הפרט המדוכא והמנוצל, טימטומו והימומו הכימי.

אובמה, מיטשל וההתפתחויות האחרונות באיזור

Fri, 30 Jan 2009 19:05:00 -0500

כבר בשלב זה איפס הממשל החדש כל "הישג" אפשרי לו שיחרו מחרחרי הטבח – עקירת יוקרת החמאס (שהינו מוסלמי- סוני, אגב) בגדה, בעזה ובעולם המוסלמי; המשך המצור. טרור בלבבות.

אובמה - כוכב רוק גרידה?

Mon, 26 Jan 2009 04:08:00 -0500

עוד מוקדם לקבוע לגבי אובמה שהוא יפיק את הצלילים שמצפה ממנו ההגמונייה בישראל. להבנתי אובמה מייצג מה שהיה סיוט גדול של ישראל לפני 20 שנה - שהמיעוטים יתנו את הטון בארה"ב ולא הווספיות בתוספת לווסאל היהודי (כשם שהיהודים היו הווסאלים של האצילים הפולנים באוקראינה עד המאה ה-18).

הַלּוֹעֲטִים בַּלַּיְלָה הַנּוֹרָא

Sat, 24 Jan 2009 14:48:00 -0500

הקצבים The butchers

Mon, 19 Jan 2009 22:43:00 -0500

I imagine someone confessing with a filmy gaze in fading-out dream: In Gaza – 100,000 civilians were uprooted from the walls of their collapsing houses, 100 severed bodies found so far amidst the mess of the wreckage, added to the hundreds of Innocents cut-down by the enchanting bloody pathways I paved with the joy of humanitarian crimes against humanity. Ho, I am drunken by the curl up of glowing sparks of white phosphorous I hurled upon densely populated areas, singing to the Devil a new song amidst the smacks of Osmosis into the living flesh of abundance of Tungsten and carbon fibers from advanced dime bombs (dense inert metal explosive

מלחמת עזה - הפראות ושקרי תעמולת התקשורת

Sat, 10 Jan 2009 20:32:00 -0500

מדברים על מהלכים, על תוכניות העובדות בדיוק כמו שצריך, על פריסת כוחות, על צעדים, אופרציות ועל שלבים. אך ריבונו של עולם, כנגד מי? האויב אינו אירן או סוריה, האויב הוא זקנים, ילדות, נשים בהריון, אומללים המוצאים מסתור בבית ספר של האו"מ וניטבחים גם שם. ומול זאת, מערכת השקרים, המצאות דימיונם הפורה של תועמלנים צבאיים ("מנהיגי החמאס והנייה מסתתרים מתחת למאות ילדים רכים בבי"ח שיפא"...), מערכה פוסט מודרניסטית לתפארת, בה מסתמכים על כך ש"אין אמת", זכרון הציבור אינו קיים, "המוסר הוא יחסי", יש דעות שונות, הטבח - יש שיגידו ככה ויש שיגידו ככה, ו"הציבור בכלל בהמות", כפי שגורסים כתבים לא מועטים כשלא מעטים מהם - בהיותם שטופי חשיש ואקסטזי בשעות העבודה ברשתות התקשורת ובמערכות העיתונים (כפי שדווח בזמנו בכתבה מקיפה בעין השביעית "סמים במערכות העיתונים") הם יכולים לוותר על מאמץ כלשהו, ולהפעיל את בלוטות הרגש בקלי קלוטו של שקרים על גבי שקרים, בטרנס של "מסתלבט" אדום-עיניים, בוהה וציני, אך בטון נימרץ..

מערכת עזה - מסתמנת אפשרות להסכם חשאי עם אסד על חלוקת לבנון

Fri, 09 Jan 2009 06:09:00 -0500

יתכן שברק – תכסיסן מעולה ובעל חשיבה מורכבת - כבר חילק עם אסד את לבנון לאיזור ישראלי ואיזור סורי. נסראללה הוא עניין זניח בסיפור הזה, וכל שנותר הוא להביאו באמצעות פרובוקציות עקיפות לתקוף מעט את ישראל, על מנת שירוצצו את החיזבאללה, וצה"ל יכבוש את לבנון עד צפונה לביירות, בחלקה המערבי. נסראללה אולי מריח משהו מעין זה, ונימנע לפתוח חזית שנייה מול ישראל, ועתה מנסה ברק לצייר תדמית של ישראל מאיטה במומנטום שלה ומובסת מעט במישור הבינלאומי, רופסת ומדשדשת במישור הצבאי, על מנת שנסראללה יתפתה בכל זאת.