הקונפליקט הישראלי-ערבי

הטראנס

Wed, 02 Sep 2009 01:37:00 -0400

מדברים ומעוררים ציפיות להתממשות חלומות ותקוות, ומה מתברר? שלעולם לא נקבל את שהובטח. שהיה כאן בעצם דיבור של נרקומן האומר: מחר תקבל...לשליט יש תג מחיר. אך במקום לשלם עושים פסטיבל-שליט. כך בדיוק עשו עם רון ארד. אז שלפחות ישתקו. וכי למה עושים פסטיבל שליט? בארה''ב ובאנגליה לא עושים פסטיבל מכל בן ערובה שניתפס ע''י הטאליבן. מוסכם שם שמדובר באובדן חיים הקורה במלחמה. ואילו כאן - עושים פסטיבלים, במסגרת מתן מעין סיפוק להמון של שעשועי השתתפות בגורלו של בן הערובה, כשאין כלל כוונה לשחררו, והשילטון למעשה מייחל שיעלם כבר בתוככי הלא נודע, כמו רון ארד. או לחילופין, שישלמו את המחיר באופן מוצנע. אלה כללי המשחק. כך נוהגות חברות ספנות וממשלות ביחס לבני הערובה של הפירטים הסומלים או ליד חופי אינדונזיה. וכך בעניין השלום. 41 שנה מדברים. מה יש פה לדבר? שיפנו ודי.

האם אובמה מתכחש לשמאל הרדיקלי ולעירק?

Thu, 05 Feb 2009 01:09:00 -0500

עלינו להבין דבר פשוט: אובמה אינו נועם צ'ומסקי, לא איש אמנסטי וגם לא פלפלן אקדמי. הוא איש המעוגן בדברים הממשיים ביותר בקיום האנושי, שבוודאי אינם פילפול אקדמי, לא ספקולנטיות פיננסית ועסקי אויר, לא האווריריות המיסטית של "העידן החדש", גם לא הנצרות בפרוש המסויים והספציפי של mea culpa - דהיינו, "כל מה שקורה לי - זה אשמתי". הוא בא ממסורת שונה לחלוטין - זאת של "האחים", של מלקולם X - דהיינו התמקדות בסביבה מחוץ לפרט כמקור להשגת משאבים, ולכן גם האשמת הסביבה בנישול ממשאבים. זאת במקום האשמה עצמית וצלילה כלפי האני, תוך עצב, אשמה עצמית - בהם מלקולם X ראה את הפנמת האדם המדוכא את הדיכוי המופעל עליו. גם בשימוש בסמים וגם במציאת אופיום בדברים אווריריים של העידן החדש - ניתן לראות הפעלת דיכוי והכשרת ניצול ענק, כשהסמים והאידאות המיסטיות מוזרמים למדוכאים מצד המעמד המדכא במטרה לנשלם מכוח ומשאבים ממשיים בעולם הממשי, תוך החלפתם בישויות אווריריות, טישטוש תחושת המציאות של הפרט המדוכא והמנוצל, טימטומו והימומו הכימי.

אובמה, מיטשל וההתפתחויות האחרונות באיזור

Fri, 30 Jan 2009 19:05:00 -0500

כבר בשלב זה איפס הממשל החדש כל "הישג" אפשרי לו שיחרו מחרחרי הטבח – עקירת יוקרת החמאס (שהינו מוסלמי- סוני, אגב) בגדה, בעזה ובעולם המוסלמי; המשך המצור. טרור בלבבות.

הקצבים The butchers

Mon, 19 Jan 2009 22:43:00 -0500

I imagine someone confessing with a filmy gaze in fading-out dream: In Gaza – 100,000 civilians were uprooted from the walls of their collapsing houses, 100 severed bodies found so far amidst the mess of the wreckage, added to the hundreds of Innocents cut-down by the enchanting bloody pathways I paved with the joy of humanitarian crimes against humanity. Ho, I am drunken by the curl up of glowing sparks of white phosphorous I hurled upon densely populated areas, singing to the Devil a new song amidst the smacks of Osmosis into the living flesh of abundance of Tungsten and carbon fibers from advanced dime bombs (dense inert metal explosive

פגע אליטת פושעי המלחמה בישראל שומרי הסדר הפוליטי בשטחים הכבושים

Wed, 07 Jan 2009 09:55:00 -0500

קרא/י

המשך המצור באמצעים אחרים

Sat, 27 Dec 2008 20:24:00 -0500

עזה - עצור! הציבור אינו יודע את האמת. לעצור את הטרוף. להלן מאמר חושף. אולי אתה סבור שאותך לא "יסבנו" וראית כאן כבר הכל.. אבל יש משהו שעוד לא ראית. קרא/י מאמר מקיף ונוקב על המצב החדש ואודות התפתחות שרשרת הארועים ומקור ההסלמות בעזה, כולל התקפת ח"א הקטלנית אתמול בצפון הרצועה. המאמר מביא גם את נקודת ראותו של הצד השני לסכסוך, וכולל איור מקורי שיצרתי אתמול לאחר התקפת ח"א. כמובן שרובכם תחושו תנגודת חריפה לכתוב, אך עם זאת, יש גם לדעת כיצד מליונים רבים באיזור ובעולם רואים את הדברים. כזכור זה מקרוב, ההתלהטות הנוכחית, הגורלית אולי, החלה בשבירת ישראל את הסכם התהדיה, אחר באה הסלמה משני הצדדים, ועם סיום ההסכם ב-19 דצמבר, התבשרנו, ערב חג המולד, על איגרת "הסברה" ששלחה ליבני לאו"מ אודות פשיטה רחבת מימדים שישראל עומדת לעשות בעזה. פשיטה נירחבת ואולטימטיבית כזאת, שהציפייה לה סוערת בעוצמה באויר התיקשורתי והציבורי שאנו נושמים, משמעותה עשוייה להיות אחת, על רקע זעקות התיקשורת אודות מאות המנהרות וסיבוכי הקרבות הצפויים בסימטאות - משמעותה אחת - זריעת חורבן ענקית ורצח עם פשוט. שעל כן יש לזכור: החורבן והג'נוסייד הם המשך המצור וכליאת מליון וחצי אנשים תוך הרעבה והתעללות -באמצעים אחרים.

ישראל פועלת בכיוון מנוגד לרהביליטציה איזורית

Fri, 19 Dec 2008 04:00:00 -0500

ישראל היא המדינה היחידה שנוכחותה מבוססת על הפרה בוטה של תחושות הצדק הטיבעי של מאות מיליוני ערבים ואנשים בעולם. זו מדינה שניבנתה הן על חורבות עם אחר, והן על הפרת תחושת ההומוגניות ההיסטורית והגאופוליטית של מה שמכונה האומה הערבית. המחיר הוא לפחות פיצוי הפלשתינאים והכרה בעוולות שניגרמו להם. אך ההנהגה המדינית בישראל והפריפריה התרבותית שלה עוסקים במקום בתקיפה רדיקלית של שורשי הסכסוך, עוסקים בהכחשה רבתי. גרמניה בניגוד לכך השתלבה אחרי מלחמת העולם השנייה במקום מצויין במסגרת הקהילייה האירופית, עקב נקיטתה במדיניות הפוכה להכחשה - הודאה באשמתה, ופיצוי. ישראל מאידך אינה יודעת אשמה מהי, ומחליפה אותה בצדקתנות, שעובדת מצויין אצל קהלים שמרנים וצרי אופק בארה"ב. והנה, האבסורד הישראלי הזה, לא רק שאינו מגלה מוכנות לשילוב איזורי, אלא גם מקבל תמיכה לא פחות אבסורדית מבחינת תחושת השרירות - מבחוץ.

קונספציית עזה: חלישה ללא נוכחות נייחת

Fri, 01 Aug 2008 00:40:00 -0400

יתכנו שעבוד וטרור גם ללא נוכחות פיזית, ואגב, קיימת נוכחות של כלי טיס ישראלים בשמי הרצועה וכלי שיט בתחום הימי שלה. ניתן לחלוש חלקית על שטח גם בלי נוכחות פיזית. זו שליטה חלקית. משתפי"ם עזתים מעבירים לשב"כ מידע נקודתי על תנועות הג'יש של החמאס ושל בכירים בחמאס, דבר שמאפשר חיסולים. הצבא אגב אינו נוכח בעזה תמידית, אך מבצע לשם גיחות. מעניין לציין כי גם הקונספצייה שניזנחה לגבי קו בר לב בשעתו, היתה נסיגת הכוחות מקו המים, ושליטה דינמית על שטח בעזרת הדיספוזיצייה של תזוזת כוחות ניידים ומשוריינים. זה היבט מעניין, של קונספציית שליטה ואחזקת שטח בלי בסיסי צבא נייחים בשטח. עם זאת, אמנם בני עזה חופשים לנהל עניינים רבים כרצונם, יש אשלייה לפחות שם של "שטח נקי", הגם שנוכחות ח"א וסייענים הופכת את העניין בפרוש לשטח מבוקר ולא "מטוהר".

האמת המוסתרת בקפידה: שלום רק עם החמאס.

Fri, 14 Mar 2008 15:16:00 -0400

קראו את הכתבה הקצרה שתפקח סופית את עיניכם. קצרה, כי הדברים נכונים כל כך, והאמת דוברת דברה בקיצור, במקום פיתולי תרצנות ושקר. הפת"ח הם צוותות של אנשי הרג מקצועיים. מאז הובאו לישראל בשנים 92-94 עלתה שפיכות הדמים באיזור. במקביל, רבין הגלה אנשי חמאס ללבנון. את האנטיפאדה הראשונה ניהל שייך יאסין והחמאס, ולא היו שם הרוגים, והם היו משיגים את מבוקשם. אלה אנשי דת שאותה הם כורכים בצדק חברתי ויושר, ולא אנשי מלחמה ושיטור ורדיפות. באוסלו הביאו לכאן את מומחי המלחמה של אש''ף, זו מומחיותם. לכן ה-CIA ורבין הטילו עליהם תפקיד של דיכוי האוכלוסיה הפלשתינית, ואת זה הם עשו חלקית, דיכאו עיתונאים, עצרו דיסידנטים, אך גם נילחמו ובאופן כואב נגד ישראל. בימים האחרונים הג'יהד של פת''ח שוב ניסה להפליא מכותיו בישראל. הפת''ח גם אנטישמים. לי אמר אדם המקורב לחמא''ס ולתנועה האיסלאמית, כי אפילו אם יש לו סיבות לשנוא יהודים, דתו אוסרת עליו לעשות זאת. זאת האמת שמוסתרת בקפידה רבה מאזרחי ישראל. שכן האליטות הצבאיות בישראל מעוניינות במניעת שלום.

שכירי חרב האימפריאליזם

Fri, 02 Nov 2007 14:58:00 -0400

חזון הרצל כשל. הציונות לא היתה בעלת משאבים ותושיה אינטלקטואלית להציל יהודים מרדיפות והשמדה, ושואת יהדות אירופה התרחשה באין מפריע. זאת, ללא מוצא מדיני - בניגוד להנחת היסוד הציונית, שהתיימרה להוות הצלה פיזית ליהדות אירופה. הציונות מנצלת קונסטלציה מדינית מוצלחת מבחינתה בשנים 47-8. זאת, בהשגת תמיכה מדינית וצבאית של סטלין כנגד האימפריאליזם הבריטי העומד מאחורי המשטרים בירדן, מצרים ועיראק, וכנגד צרפת ובנות חסותה סוריה ולבנון. הציונות משיגה לוחמים ממוצא יהודי שלחמו בצבאות בנות הברית (מח"ל), ובמלחמה ממושכת משתלטת על רוב פלסתין המערבית ומבצעת טהור אתני נירחב. המדינה הציונית היצליחה להתקיים בהמשך, רק כתוצאת הזרמת כסף זר: תחילה, כספי השואה, 96 מליארד מרק, 1952-1996. הכסף כמעט לא היגיע ליהודים קורבנות השואה ויורשיהם. בכסף הזה בוצע הימור מדיני-צבאי: בן גוריון ופרס התחמשו עד צוואר ויזמו את מלחמת סיני, בשרות האימפריאליזם השוקע, אנגליה וצרפת. ההימור היצליח בחלקו: ישראל הפכה לשכיר חרב של האימפריאליזם, ובתמורה הוצף משקה בסיוע חוץ ענק, עד היום.

סבלם וכאבנו - עובדות כהווייתן

Tue, 30 Oct 2007 02:03:00 -0400

יושרת החמאס וטרגדיית הפת"ח - במי לצדד כאיש שמאל? קראו מאמר חלוצי ופוקח עיניים, המציג מידע חדש ומעלה מידע שלא נחשפתם לו, עקב התרבות התעמולתית - האמונה על הפרחת כזבים בעלי מראית של היגיון ותחושת מציאות מדומה - הנוצרת על ידי עיתונאים נבערים שטופי אסוסיאציות רופפות וסוכני הסוציאליזצייה בישראל.

איפוא זה מתחיל? אכזריות - מהו הגבול וקריטריון טיפוח החיים

Sun, 30 Sep 2007 06:07:00 -0400

הנקודה העולה כאן, מתי האכזריות נעשית בוטה ומצמררת. הרי יש גם אכזריות "חרישית", או חמקנית - אטימות לב לחייהם החרופים של עמלים, כלפי זקנים בחברתנו, גם כלפי ניצולי שואה זקנים. מדי פעם מובאת עדות מצמררת בתקשורת, תוך שירטוט מקרה בודד, המבליטה את הויזואליה של האכזריות הזאת. אנו מזדעזעים ועוברים לסדר היום "נו, יש גם דברים כאלה, זה החיים", רבים אומרים לעצמם, ויש המוסיפים לעצמם, "מה טוב שגורלנו שפר עלינו". עזה היא המשך התופעות הללו, תוך הזזת קריטריון הסבילות לאכזריות: "למען איזה מטרה חשובה, צריך ככה", "יש להקשיח את הלב, אחרת מצבנו יהיה קשה, אחרת נפסיד, אחרת, אחרת".... לפעמים באה גם האקסטזה, השילהוב העצמי, שכן נידרשות לכך אקסטזה והיסטריה עצמית. "השלך עצמך לתוך זה, ואז תוכל לעשות זאת, למען המטרה החשובה". בהקשר זה, מדי פעם נימצא אותו מ"מ שמגדיל לעשות ושובר זרוע לבת 4 תוך דריכה על ביטנה, על מנת שקריטריון הסבילות לאכזריות יוזז הלאה, אצל חיילי מחלקתו, שלמחרת ישיגו כולם שיאי אכזריות חדשים, על דרך החיקוי (ולמעשה, עקב הזזת סף או קריטריון הסבילות לאכזריות). השאלה תמיד, איפוא זה מתחיל. כאן מתחייבת עדות אישית, פנומנולוגיה של ניסיון יום יומי.

קניין, אדנות והאסטטיקה של ההדרה הציונית Property relations, domination and aesthetics undrlying Zionist's exclusion

Wed, 19 Sep 2007 11:31:00 -0400

אעסוק לרגע בפנומנולוגיה במובנה המיידי, ובלשון עממית - "מה עובר לאנשים בראש" בשעה שההדרה הזאת מתופעלת. הרי הם חושבים, "לא ניתן להם, מה, שתהיה להם שותפות על הנכסים והמשאבים הללו? זה שלנו. חייב להיות שלנו". התמלילים הללו בוטאו במפורש ובצלילות על ידי בני העלייה השנייה, אודות מה ש"חייבים וראוי וצודק לעשות". לגישתם, "נכון, השיתוף הזה "לא ראוי" גם משום ש"הם פרימיטיביים", "פראים", סמי- ברברים (בלשונו של בורוכוב), "אכזריים" וגם "מזוהמים" (י. ל. ברנר), וכי ניתן לכאלה "לזהם" את ישובינו וערינו?" זו בדיוק הפנומנולוגיה או האסטטיקה וההמשגה של ההדרה הציונית. והיא שעומדת גם, מעל לכל, בהתנגדות לזכות השיבה: "ניתן להם? שיזהמו"? תאור כמעט ארכיטיפי, או אתוס זה, מופיע גם, בבחינת אבן יסוד ציונית קנונית, בתאורו של עמוס עוז את חלומה של אשתו של מיכאל ("מיכאל שלי", 1965), חלום הסיוטים שלה, כשהיא מוקפת בערבים "מזוהמים, לבושי בלואים מצחינים, שיניים רקובות, וזועקים כנגדה בשנאה איומה" (אני מצטט מזכרוני). "לא ניתן לזהם את רכושנו, והוא שלנו על מנת שלא יזדהם, ישאר טהור, חייבים שישאר טהור" (יש כאן מעגליות, אגב). מדובר בפרוש ברכיבים פנומנולוגיים הנוגעים לרכוש ובעלות על קניין, תוך הדרה של אחרים מקניין זה, תוך שכנוע עצמי והנמקה כלשהי. ותוך הצבת אסטטיקה של גועל, דחייה, לכלוך.

אשמת שמיר. סקופ הסטורי: לאוסלו אחראי יצחק שמיר ולא רבין

Wed, 20 Jun 2007 06:43:00 -0400

יצחק שמיר הוא אבי גישת הטבח וקיסוח הראשים לפלשתינאים (באינטיפאדה הראשונה), אבי וידוא ההריגה שכולל גם כמורשת הכרחית (בפרט באינטיפאדת אל-אקצה) תלמידות בנות 13. ריצוץ הראש באבן בפרשת קו 300, היה רק ביטוי יחיד של מדיניות חירחור אי-ההתפייסות, והתפיסה "הטוב שבגויים – קפד ראשו". האיש בקשיות לבו גרם לכשלים כבדים ונזקים לישראל. לאוסלו אחראי לפי מידת השכל הישר יצחק שמיר ולא רבין. רבין רק ניסה להציל מעט מתבשיל הבאושים שרקח שמיר - המנהיג הכושל ביותר בתולדות ישראל, שהביא לנזקים מדיניים כבדים. אוסף כשלי ומחדלי שמיר, שהובילו למצבנו הקשה כיום, מזכה אותו ביושר בתואר "המנהיג הגרוע ביותר בתולדות ישראל". מה שמתרחש כיום בגדה וברצועת עזה, נקבע במידה גבוהה עקב כשלי יצחק שמיר בתקופת כהונתו כרוה"מ. המסכת הנגולה כאן בתמציתיות, חושפת תמונה מדהימה, אך גם מדוייקת וחסרת הטייה, אודות האמת הטרגית, כשההתעלמות השיטתית ממה שמתרחש, בהעדר פרספקטיבה בזמן, הביאה למסע הסתה נורא של הימין ולתוצא רצח ראש הממשלה. קראו המאמר "אשמת שמיר" ושוב לא תראו את הדברים כפי שראיתם, ואולי גם תגזל מנוחתכם לזמן מה, על שככה מתנהלים הדברים במקומותינו, בעוד אחרים מועלים לקורבן. הדבר המדהים הוא, שאדם (שמיר) שנימצא בצומת המרכזית ביותר של הכוח הפוליטי, פישל בענק שנים רבות, גרם נזקים כבדים לישראל, ויתכן שמה שאני מצביע עליו הוא אפס קצהו. די לציין בהקשר זה את הפעלת פולארד בתקופת כהונת שמיר כרוה"מ ומסירת מערכות ההצפנה של הצי האמריקני ותוכנות הצופנים של צוללות הגרעין לק.ג.ב. הסובייטי תמורת הקלות בעליית יהודים, כפי שנחשף על ידי אריק פוסטר באתר התחקירים של יואב יצחק לאחרונה. שמיר כשר החוץ גם "ניהל" ברשלנות את המשך הפרשה הזאת, שטירפדה אנושות את יחסי ישראל-ארה"ב.

המקיאווליזם וההפקרה

Thu, 14 Jun 2007 08:31:00 -0400

מה פשר נטישת הפת"ח מצד ישראל לקראת מחיקתו כגורם פוליטי ברגע הקריטי ביותר בהיסטוריית האירגון, נוכח מגמת השתלטות מוחלטת של החמאס על הסצינה הפלשתינאית, וחרף הבטחות לסיוע משמעותי ישראלי? המאמר הנוכחי נפרש בשני מישורים מקבילים: מובאים בו הארועים בצרוף להבנות וניתוח פשרם מבחינה מדינית-חברתית; ובמקביל מוצגות תגובות הקהל הישראלי דרך ראי הטוקבקים בשולי סיקור העיתונות את המתרחש (כולל השגות אודות אופן הסיקור במדיה ומגמותיו). זאת שוב בליווי ניסיון הבהרה הנוגע לתודעה הישראלית ומערכת הנחותיה, תוך הצגת הטעיות ומתן אינדיקציות לאופי השקרי-מניפולטיבי של עיצוב ראיית המציאות בישראל.

פלשתין

Thu, 12 Oct 2006 03:11:00 -0400

יש גם המבט האחר, הכואב, הלב האוהב והמתגעגע עד כלות לטוהר שהיה ואיננו - בטרגדייה של הקונפליקט: "אנו ואבותנו ואבות אבותנו, פסענו על אדמת פלשתין, חרשנו את שדותיה, והרוינו אותם בזיעה ועבודה קשה. כאן בנינו בידינו את בתינו. הקושאן שלנו על הארץ הם פנינו הצרובים בשמש של פלשתין. עצי הזית, התאנים, הגפנים, הנשים והילדים שחיכו בבית באהבה לגברים שיחזרו בערב. והערבים הקרירים על הגגות, והירח והכוכבים שהיו בשמינו, שמי פלשתין. והים והחול וסירות הדייגים. ואתם באתם לכאן, עקשנים, זרים, וחסרי אהבה לארץ. הייתם מאוהבים בסיסמאות, באותיות, במילים, בדגלים, במצעדים --"

הכל - במקום להכניס את היד לכיס ולשלם

Wed, 12 Jul 2006 05:17:00 -0400

זה ככה פה, עושים חיים, וכשצריך לשלם, לתת פיצוי, עושים הכל, הכל בשביל לא לעשות דבר פשוט: להכניס את היד לכיס, להוציא את הארנק, ולשלם מה שמגיע. זה - לא. בורחים מזה כמו ממגיפה, כמו מחולירע. למה מה, לא לקחו את כל אדמותיו של העם הזה ואותו זרקו מפה ב-48 לחלק קטן מארצו, עזה וכאלה, מחנות פליטים בלבנון וכל השאר, ועכשו, במקום לתת פיצויים, עובדים אצלנו עם הפה (בהכפשה) ועם נשק מתקדם (בטבח)? והרי אפילו הגרמנים נתנו פיצויים, היו נאצים, רשעים, צוררים, אבל בסוף שילמו כמו שצריך. אז מה, אנחנו גרועים מהגרמנים?

מדינות פטריוטיזם וצדקתנות של עושק

Sun, 02 Jul 2006 09:16:00 -0400

גל פטריוטיזם והטפות בסוריה – הדימיון המדהים לישראל. הפולמוס של השילטון בסורייה עם האינטלקטואלים מתנגדי מדיניותו, מזכיר להפליא את סגנון השיח התקשורתי הישראלי. טעוני מלככי הפינכה של הממשל, מגלים דימיון מדהים לדברי עמיתיהם בישראל. בישראל כמעט ולא עוצרים אינטלקטואלים מתנגדים, אך מביאים להטרדתם על ידי ביריונים (דבר המקובל גם בסורייה) והחרמתם, תוך השמטת במות פירסום מהם.