http://www.global-report.com/msharon/ he 2010 Global-Report Tue, 16 Mar 2010 14:16:29 -0400 Tue, 16 Mar 2010 14:16:29 -0400 http://http://www.global-report.com/img/logosml.jpg http://www.global-report.com/msharon/ 221 63 למה צריך תפיסת עומק אמיתי, ולא עומק מדומה הנבנה בעזרת רמזי עומק אותם משלים המוח לתחושת עומק מתמונה דו מימדית - רמזים כגון צל, פרספקטיבה, תנועת אובייקט קרוב כנגד רקע רחוק motion parallax הסתרת חלקית של אובייקט רחוק יותר על ידי אובייקט קרוב ממנו occlusion ? משום שהדבר מאפשר קליטת אינפורמציה נוספת הנמצאת בעומק האובייקט. היטל לעומק של חזית דמות זה דבר שניתן לבצע בעזרת מוחנו ללא קבלת אינפורמציה ממשית מהעומק, ועדיין נחוש שהדמות היא תלת מימדית, אך בפועל יצרנו דבר מלאכותי תוך מניעת השגת אינפורמציה. והרי המידע הראייתי הכלול באובייקט אינו מורכב רק מחזיתו, אלא מכל שטח פניו. הדבר חשוב מהבחינה השרידותית, שכן בעל חיים עשוי ''להסתיר'' בעומקו ארסנל תקיפה אורגני העשוי להיות הרסני כלפיך, ומה שיותר סביר, בשעת תקיפתך הוא נוטה לעיתים להתייצב בצידוד המסתיר את ''כלי נשקו'' בפני הראייה הדו מימדית החזיתית, אך זו ניתפסת על ידי מנגנון הראייה התלת מימדית. עד כדי כך חשוב הדבר לא לאבד אינפורמציה חזותית העשוייה להיות קריטית, שהטורפים המשוכללים ביותר בטבע, בני משפחת הנמריים, אפם שטוח, כדי לא ליצור נקודה מתה בשדה הראייה (שהאדם בעל האף הבולט יחסית, אינו חש בה). גם בתצלומי לוויין ואויר של מתקני אויב חשוב בדיוק מבחינה זו שמניתי, לקבל מידע תלת מימדי. http://www.global-report.com/msharon/a724-non-symmetry-binocular-disparity-3d-and-homologiesTue, 19 Jul 2005 05:31:00 -0400כשם שאין אוביקטים בעלמא, כך אין גם משתנים בעלמא, ואין כל משמעות לכן לאמר שיש אין סוף משתנים, בהקשר סתמי. הטענה ''יש אין סוף משתנים'' אינה אלא דרך אחרת להגיד שאין ברגע נתון למצות את הידע, כלומר תמיד, בכל נקודה בזמן ניתן להבחין בגורם מרכזי (או הקבצה מסויימת לאובייקט פונקציונלי) שעד כה לא חשבו עליו. אפשרויות אירגון הידע והקבצות רכיבי ידע חדשות שהינן *אפקטיביות לפתרון טוב מספיק, אופטימאלי, או עדיף, של מצב בעייה* מסויים, או רצף מצבי בעייה, אפשרויות אלה הינן לא חסומות. אפקטיביות מוגדרת ביחס למצב בעיה ספציפי, וכל מקבל החלטה פועל תמיד בהקשר של מצב-בעייה ספציפי, או רשת של מצבי-בעייה (ראה הדוגמא שנתתי למעלה אודות שתי הקבצות שונות לאובייקטים שונים, של אותה סביבת רכיבים, וזאת בהתאם לבעיה או למטלה באותו רגע). לכן אין גם אין סוף משתנים, שכן בעייה ספציפית פועלת לקבץ משתנים רלוונטיים למספר מצומצם של ''אוביקטים''. האינטואיציה (או השילוב של ניסיון מצטבר, אירגון יעיל של הניסיון במוח, וחלוקת קשב גבוהה - המאפשרת יעילות בסביבה מורכבת ומשתנית - ועוד גורמים) מאפשרים למקבל החלטות טוב ''לחוש'' כביכול מה מרכזי לבעיה ומה לסנן ממנה. http://www.global-report.com/msharon/a702-factors-functional-objects-and-intuitionTue, 19 Jul 2005 04:53:00 -0400אלברט החביב, דומה ש"הבלבול" עליו אתה מדבר הוא שלך. אתה כותב למשל: "והינה לפתע פתאום אנו פוגשים בד"ר מילשטיין המתפתל ומנסה לענות לקוראיו לחסידיו ולסתם סקרנים שנקלעו אל האשכול המוזר הזה: מדוע יש לחזר אחר דרך הפיוס (עם הפלשתינאים) על חשבון דרך העקרונות! " אלא שאבוי אלברט, גישתך היא חד קווית ולא מערכתית-סימולטנית ונעדרת רב-ערוציות. אתה מציץ במציאות דרך חריץ צר. אבל רגע, וכי הפכת לאיש של ססמאות נבובות שאינו בוחן את מושגיו? למה עקרונות, מה עקרונות, מהו מקומם, לשם מה הם טובים? ובכן, אעשה לך את העבודה, אבל רק הפעם. עליך להבטיח לי שלהבא תאמץ קצת את מוחך במקום לדקלם פראזות בטון צדקתני ובנימה נון-קונפורמיסטית. http://www.global-report.com/msharon/a704-עקרונות-או-ממשותSat, 11 Jun 2005 10:50:00 -0400