מגלומנייה, קומוניקציה, מסרים וקשב

Tue, 02 Oct 2007 08:24:00 -0400

הראיתי במחקר אמפירי כי יש מתאם חיובי בין יכולת לחלוקת קשב, ובין הערכה עצמית. זאת כשבנבדל מביטחון עצמי - שהינו תלוי חיזוקים וכוח, ושאר גורמים סביבתיים-חברתיים משתנים, הרי שהערכה עצמית, הינה קונסטרוקט פנימי יציב יחסית, ואינה אף מתבטאת בגילויי רהב. נהפוך הוא, ביטויי הרהב מאפיינים את בעלי ההערכה העצמית הנמוכה, תכופות גם בינוניים בחלוקת קשב, כשהבינוניים בחלוקת קשב נוטים להיות גם הן אמביציוזיים יותר, והן תכסיסנים ומקיאוליסטים יותר, בהשוואה הן לשלישון העליון והן לשלישון התחתון בחלוקת קשב. ביטויי הרהב הינם אמצעי לשדר לסביבה החברתית מסרים בדבר יכולות עצמיות גבוהות, תוך ציפייה לזכות בטובין והערכה, שאף הם מקדמי כוח ואמצעים המוזרמים לפרט. אלא שיש להם אפקט, לגילויי הרהב האלה, רק כשהפרט הוא בעל מיצב גבוה יחסית, שכן אחרת הם ניתפסים כרהב שקוף חסר גיבוי במטבע קשה. וכך, כוח מקדם כוח, וביטויי הרהב זה כלי קומוניקצייה לשנע את העניין. זאת בעוד הגבוהים בחלוקת קשב, אינם לא צנועים ולא בעלי רהב, אלא שהדבר כלל אינו באופקיהם - שכן הם מסתמכים על יצור תוצרים בעלי ערך למטרת קידום חברתי, ולא על יכולות קומוניקטיביות עם הדומים להם מבחינה חברתית. שימוש במלל זריז ו"אינטימי" בעל אופי של סמול טוק entre nous ובז'רגון מסויים כדרך להתגודד חברתית, ולהנות ממשאבי הקבוצה, הזרמת משאביה - כל אלה הם שימוש בכללי משחק, ויצירתם מחדש, וכי פרץ היה מגלומן? הרי ידוע לכל שאין לכך כל בסיס ניצפה כלשהו, ודווקא משום כך מנסים לירות כלפיו את הדימוי הזה, בסביבה של יריית דימויים שונים אחרים כלפי כל מה שזז, כשכל צלף מייחל שהקליע שלו יאומץ על ידי כולם, ויהפוך מטבע לשוני עובר לסוחר. לעומת זאת בעלי חלוקת הקשב הגבוהה, נוטים יותר, מפתחים אוריינטצייה של פעולה בתחום התבונה והיצרנות, במסגרת הפונקצייה של ייצור אמצעים ומשאבים חדשים. ולא מפתחים אוריינטציה, על פי רוב, של פעולה במתחמי הזרמת משאבים קיימים - לעיתים משאבים בזוזים מאחרים בכוח כפייה כלשהו, שברקעו, בשורה התחתונה אנשים חמושים - תמיד מגיעים בסוף ללנין.

חלוקת קשב ותפקוד בסביבה מורכבת

מגלומנייה, קומוניקציה, מסרים וקשב