פתאום הלכתי לאיבוד שם בנבכי המחשבות של כולם. במונולוגים והדיאלוגים עם הדמויות.

תינוק קם בלילה, מטפס מהמיטה החוצה, יוצא מהבית במעלה הרחוב עד לבית הקברות העתיק. באותו הזמן מגיע האיש ג'ק אל הבית ורוצח את כל בני המשפחה בדרכו אל חדרו של התינוק בקומה השניה של הבית. זה לא ספויילר, כך מתחיל הסיפור.

לטעמי, הספר הזה מצויין. הוא בדיוק באורך המתאים ואין בו מילה אחת מיותרת או חסרה.

אם חשבתם שמדובר בספר מד"ב טעות בידכם. הקשר היחידי שלו לז'אנר הוא המקום והזמן שבו מתרחש הסיפור. מעבר לזה מדובר בספר מתח משעשע, רווי בציניות וגדוש בדמויות מוכרות.

הספר מאד קריא. היה לי מאד קשה להניח אותו. לכאורה סיפור פשוט, אבל נקשרתי אל שירה מאד. אישה עצמאית שבנקודה כלשהי כאילו ויתרה על הדרך שלה לטובת אחרים, לטובת האהובים עליה. אי שם בהצטלבויות שונות הדרך שלה נשארה נטושה.

בספר הזה, ה - 5 בסדרה, הסופר בונה לעצמו קרקע פוריה להמשך מסעיר.

הסיפור הזה עשוי מ"קליפות" שהולכות ונפתחות ככל שמתקדמים בו. לדמויות יש הרבה דברים להסתיר מכל מיני סיבות שונות לגמרי והסופרת קולפת אותן מהסודות לאורך כל הסיפור.

בתיאוריה הוא א-מיני, שלא לדבר על בריטי. בפרקטיקה הוא כבר מסתובב שלושים שנה עם מגוון בחורות מצודדות ומספר לא מבוטל של בחורים מצודדים.

מותח, מזעזע, מכמיר לב ובהחלט מעורר מחשבה

אין ספק שיש ביקורת חברתית קשה בספר הזה- האדם הקטן מול המערכות האימתניות. הייתי רוצה לשמוע את דעתו של קפקא על 'האח הגדול' או על מערכות זיהוי ברומטריות.

בוש ייזכר כנשיא הטוב ביותר... לישראל. זה לא מה שמעניין את האמריקאים. לא בגללנו, בגללם. אובמה הוא השחור הראשון, וכמו שזה נקרא כאן, האפרו-אמריקאי הראשון, שנבחר להיות נשיא ארצות הברית.

שלחו לי הפתעה מיוחדת לשבת והרשו לי להעלות אותה לכאן.

הורביץ יודע את העבודה, מצליח לכתוב מעניין ומקורי, והמתח זורם.

לדעתי זהו ספר חובה, קשה מרגש וסוחף.

בסרט הזה היתה לי הפתעה. ממש אהבתי אותו. ברור שהוא לא משתווה לספר. ברור שאי אפשר להכניס את רוחב היריעה של הספר לסרט אחד גם אם הוא ארוך (שעתיים וחצי אם אני לא טועה). הנקודה היא שלא משנה כמה מכירים טוב את הספר, עדיין הצליחו ליצור בסרט הזה את ההתנשפות...

אני אוהבת לקרוא את דלית אורבך. כל ספר שלה לוקח אותי למציאות אלטרנטיבית שבה יש אלמנט חדש ולא מוכר במציאות אותה אני חיה.

רביעיית רן מספרת את סיפורה של הרביעיה הראשונה שנולדה בארץ בחולון. כתב טלויזיה עוקב אחרי המשפחת מהרגע שהרביעיה נולדה ואחת ל - 8 שנים הוא מפיק עליהם סרט תיעודי.

גרף צעיר 2010, 246 עמ'

יומן השנה של קארל צ'אפק "שנת הגנן" הוא יצירת מופת יוצאת דופן. יומן שהוא מהלך הדרגתי של משחק סימולציה עם הגינה, עונות השנה וחיינו בכלל. זאת קביעה מוחלטת של סופר מוכשר.

זה מסוג הספרים שבא לספר על היסטוריה של עם אחר,לכאורה,לא משהו מהשכונה שלנו.

"אמא! יש לך טלפון!". הצעקה של בנה חודרת דרך קו הטלפון ופוגעת באוזני. מרחיק את השפופרת, אני כמעט מחמיץ את ה"הלו" שלה. "היי!" היא מופתעת כשהיא מזהה את קולי. מופתעת ושמחה.

בעוד כ - 5 מליארד שנה, השמש שלנו תהפוך לערפילית פלנטרית.

החגיגה ששמה שבוע הספר, הולכת ונכחדת. עצוב!

אם יהיה מחר ולא יהיה פה קר אם השמיים יהיו חשופים מעננים ובכחול שלהם נראה את מעוף הציפורים

במלאת שנתיים לנפילתו בשבי - כולנו מחכים לגלעד!

בפוסט שהעליתי בנושא הספריה לעוורים, לא ליהגתי כהרגלי, רק הפניתי לתשומת לבכם את העצומה שקיבלתי במייל, אבל זה שלח אותי לכל מיני כיוונים.

אז במשך 80 דקות בערך 22 גברים בוגרים בגילם (כך נדמה) שיחקו סטנגה. מתח לא היה שם, אדרנלין היה רק לקהל הצופים וגם זה מכח האינהרציה בלבד, אבל אז מגיעה הדקה ה - 80 והפועל מבקיעה גול.

Welcome to My Virtual Library!