פרק חמישי

Uri Milshtein 08.07.2005 12:39

5




לדף מלחמת העצמאות | סדר הפרקים כרך א | פורום
 

 

 

צבא-המדינה שבדרך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מימין: שבועת הפלמ"ח. למטה:

אימוני-שדה בפלמ"ח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*

"הנוער העובד", "המחנות-

העולים", "השומר הצעיר",

"גורדוניה", "הצופים". "המכבי הצעיר" ו"בני- עקיבא".

 

מחנה-פלמ"ח ליד קיבוץ רמת-הכובש. ערכי התנועה

הקיבוצית היו חלק מ"רוח

היחידה'."

 

 

 

 

 

 

 

 

אליהו גולומב (עומד שני מימין) משוחח עם הלוחמים בכינוס הארצי הראשון של הפלמ"ח. החטיבה המגוייסת היתה

מעבדת הלחימה והפיקוד של "ההגנה".

 

סוגי רובים שהיו בשימוש

בהגנה: מימין מלמעלה: גרמני,

אנגלי, קנדי, פולני, גרמני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

5.עבודה ואימונים

 

בסוף שנת 1942, שמה הנהגת הישוב את הדגש על הגיוס לצבא הבריטי, והתוצאה היתה מעין ניסיון – מודע וגם לא מודע – לפרק את הפלמ"ח ולגייס את רוב מפקדי "ההגנה" ליחידות היהודיות שבצבא. בן-גוריון האמין, שיחידות אלה יחליפו, בבוא העת, את "ההגנה" המיליציונית ואת הפלמ"ח ה"פרטיזאני" שלה; בשירות של יחידות יהודיות בצבא הבריטי, ראה הזדמנות להכשרת כוח צבאי יהודי, למשימות שנועדו לו אחרי הניצחון על גרמניה הנאצית.

                במסדר לילה חגיגי של פלוגה א' של הפלמ"ח, באשדות-יעקב, באפריל 1943, אמר בן-גוריון: "אני שמח לראותכם, יחידה מסודרת ומאורגנת על נשקה, אולם עודכם יחידה אלמונית. אני מקווה, שלא יארכו הימים ואראה אתכם כיחידה מוכרת ובעלת שם במסגרת היחידות העבריות בצבא הבריטי, כיאה לכם." כמה מחברי הפלמ"ח סיפרו, כי לשמע הדברים הללו, חשו עלבון צורב.35 בן-גוריון לא הכיר אז בחשיבותו של חיל מגוייס עצמאי: הוא הבין זאת רק בשלב מאוחר יותר. לימים, העריך ישראל גלילי: "בן-גוריון לא היה שבע רצון מהחטיבה הארצית, המגוייסת במסגרת "ההגנה", שלא היתה נתונה להשפעתו, בייחוד כשהחריפו הוויכוחים הרעיוניים בתוך תנועת העבודה. אך יש לזכור, שהוא לא הטיל ספק בנכונות החלוצית של הפלמ"ח, ושהוא הודה ברפיון של חבריו למפלגה, לעומת ההיחלצות, מעבר לשגרה, של הקיבוץ המאוחד."36

                לכוונתם של המתונים במפא"י ובהנהגה הציונית לפרק את הפלמ"ח, היה טעם נוסף: הם חששו, שקיומו ישבש את יחסי הישוב עם השלטונות הבריטיים, יגביר את עויינותם של השלטונות ויכביד על המשא ומתן המדיני איתם. הם עדיין לא נואשו מתקווה, שהבריטים יאפשרו ליהודים להשתמש בכוח צבאי להשגת יעדים מדיניים-לאומיים. מחייבי הגיוס לצבא הבריטי אמרו וכתבו דברים, שרבים שמעו בהם נעימות של הסתה נגד הפלמ"ח, וכמה מהם ראו בחברי הפלמ"ח "משתמטים" מגיוס. במאמר שהתפרסם באחד העיתונים תחת הכותרת "מכתבים לחייל מן העורף", כתב פרופ' בן-ציון דינור, איש מפא"י ומקורב אל בן-גוריון: "לשם הגברת הגיוס, יש צורך דחוף לבטל בהחלט את ההשתתפות המוסמכת בכל השתמטות,סוגיה וצורותיה...מי שעיניים לו, ודאי כבר יכול להבחין, בייחוד בערים, בטיפוס הזה של הצעיר 'החשוב' אשר תעודת השחרור בכיסו, הרצינות הסודית על פניו ושביעות רצון בליבו ובלב קרוביו."37

                בן-גוריון נתמך בעניין זה באליעזר קפלן, ביוסף שפרינצק ובמתונים אחרים, במפא"י ובמפלגות אחרות. אנשי הקיבוץ המאוחד חששו, שבלי הפלמ"ח, תחזור "ההגנה" למצב שהיתה בו בשנות העשרים ובשנות השלושים הראשונות, מעין ועד מרכזי של ארגוני התגוננות מקומיים. גלילי סיפר שטבנקין אמר לו באחד הימים: "אני רואה ש"ההגנה" מתחסלת... יהיה זה טראגי ופטאלי, אם עם שיכול לגייס מתוכו שבעים אלף לוחמים ולעמוד על נפשו, לא יגייס ולא יעמוד." כשסיפר לו גלילי על הקשיים התקציביים של הפלמ"ח, השיב טבנקין, כי אם הסוכנות לא תממן את הפלמ"ח, מוטלת המעמסה הזאת על המשק של תנועת העבודה. השניים זימנו פעילי ביטחון ואנשי כלכלה מן הקיבוץ המאוחד לקיבוץ אלונים, ובפגישה הזאת אמר טבנקין: "אינני מאמין לבריטים... מדי בוקר אני מוכן לידיעה על איטלקים שפלשו לשכם... נתחיל בעצמנו ומעצמנו. עשרים אלף אנשינו בישובים יכולים לכלכל אלפי לוחמים... לקיים כוח מגוייס בלי תקציב מהסוכנות ומהממשלה, ואם כן נעשה, יהיה כסף גם מהסוכנות... דרוש לנו לא רק פלמ"ח, אלא גם חיל שדה מגוייס, לא רק אלף ושמונה מאות אנשים, אלא עשרת אלפים במחנות. דרושים לנו... גדודים להגנה, עבודה והתיישבות. המשקים יקיימו את הכוח הזה. גם לאיש בן חמישים יש מה לעשות ליד הרובה וליד מכונת הירייה."

                ועדת שלושה (ויניה כהן, שלום ז"ק ואברהם שכטר), בדקה את האפשרות לממש את ההצעה. "אחרי שאמות," אמר טבנקין בבדיחה, "יתאספו כל גזברי המשקים ויכתבו על מצבתי: 'פה נקבר יצחק טבנקין, שרצה להרוס את משק העובדים בגלל הזיות שאין להן שחר.'"38

                מועצת הקיבוץ המאוחד התכנסה בגבעת-ברנר ב-16  במאי 1942; טבנקין וגלילי, בעצה אחת עם אליהו גולומב, הביאו למועצה הצעה: הקיבוצים יאכסנו ויכלכלו את יחידות הפלמ"ח, וחברי היחידות ישלמו להם את הוצאות קיומם בעבודתם. "זאת תהיה השיטה הציונית המקורית לאחזקת כוח צבאי, עצמאי, מגוייס בתנאים של חוסר ריבונות לאומית וחוסר תקציב ממלכתי." ההצעה נתקבלה. אחרי שלושה חודשים, התכנסה מועצת הקיבוץ המאוחד בנען, והחליטה שהקיבוצים יקלטו אלפיים אנשי פלמ"ח. כן החליטה המועצה להעמיד לרשות מוסדות הישוב, אשראי על חמישה עשר אלף לא"י – סכום עצום בימים ההם – לאחזקת הפלמ"ח, ולקרוא לשאר תנועות ההתיישבות לעשות כמעשה הקיבוץ המאוחד. הקיבוץ הארצי וחבר הקבוצות, נענו לקריאה זאת, וכך נקשר הקשר בין הכוח המגוייס של "ההגנה" ובין התנועות הקיבוציות, שראו את עצמן כחיל חלוץ בתנועה הציונית39.

                כשנקשר הפלמ"ח עם הקיבוצים, שהה בן-גוריון בחו"ל. כשחזר – אחרי ארבעה עשר חודשים, באוקטובר 1942 – כבר היתה ההתקשרות הזאת עובדה. בן-גוריון חשש שהתקשרות זאת תוליד השפעה מוגזמת, עד כדי כפיפותו של הפלמ"ח למסגרת הפוליטית שמאחורי הקיבוץ המאוחד. כפוליטיקאי, לא האמין שתנועה חברתית-רעיונית, טורחת כל כך לשם שמים, בלי כוונה להסתייע במאבקיה הפוליטיים בכוח שיהיה בידה, וחשש מן היוקרה שיעניק הפלמ"ח לקיבוץ המאוחד ולדרך הפוליטית של מנהיגיו.

                מפרשת העימות בין בן-גוריון לפלמ"ח, אפשר להסיק שבתקופה ההיא הכריעו, בהחלטות כבדות משקל, לאו דווקא הצמרות הפוליטיות, אלא האנשים שהיה להם אומץ להתעקש עליהן וכוח להגשימן. הפלמ"ח המשיך להתקיים מפני שהיה בו צורך, והודות לנכונותם של חבריו למה שנקרא אז "הגשמה אישית". יחידות הפלמ"ח לא היו תלויות בשיקולים המשתנים של מנהיגי המפלגות. ההנהגה הפוליטית התרחקה ממקורות הכוח החברתיים שלה, ומקורות אלה שמרו על עצמאותם, אמנם במסגרת סמכותה המוסכמת. ברוב המקרים, אישרו המנהיגים, בדיעבד, את העובדות שנקבעו בשטח.

                בתקופת העבודה והאימונים של הפלמ"ח, הגיעה לשיא, ההזדהות של התנועות הקיבוציות עם הכוח הלוחם המג


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה