התותחנים במעוז "בודפשט", במלחמת יום הכיפורים

רס"ן (בדימוס) סימן טוב שמעון שגיא 06.02.2006 06:11



לפורום דעות ועדויות |   לאתר הפורום לאזרוח תחקור קרבות

מעוז "בודפשט" היה המעוז היחידי בסיני, שלא נפל  ולא פונה במלחמת יום הכיפורים.

זה היה המעוז הצפוני ביותר בקו "בר לב" ששכן על שפת הים התיכון, באיזור המוקף מלחות. הגישה אליו הייתה בדרך שנסללה על השרטון המתחיל בפורט פואד ונמשך כלפי דרום מזרח עד נח"ל סיני, (ציר "מִכְפֶּלֶת").

  

תקציר הקרב

ביום הלחימה הראשון, ה-6 באוקטובר 1973,  נחתו אנשי קומנדו מצריים מהים וממסוקים באיזור המעוז וניתקו אותו ממזרח. כוחות שריון אמפיביים ביחד עם כוחות נוספים שהגיעו מפורט פואד, תקפו אותו ממערב. בנוסף נערכו התקפות ישירות על המעוז, בסיוע ארטילרי כבד והפצצות מן האוויר, ופעמיים נחסמה הדרך אליו. כל ההתקפות הישירות נהדפו בסיוע טנקים ותותחים. ב-11 באוקטובר, בעת החבירה הראשונה, הוחלפו מגיני המעוז על ידי פלוגה סדירה מנח"ל 906 (קורס מ"כים). ב-15 באוקטובר בשעות הבוקר נפתחה סופית הדרך אל המעוז.

 מעוז "בודפשט" בטרם קרב

כוח אדם

במעוז היו הלוחמים הבאים:

·        מפקד המעוז: סרן מוטי אשכנזי – סמ"פ ג' בגדוד 68 בחטיבת "עציוני" (חטמ"ר [סש"ש1]  ירושלים).

·        16 חיילי חי"ר. (אנשי מילואים מפלוגה ג' גדוד 68).

·        42 תותחנים מסוללה ב' מגדוד "שפיפון" (סוללת "בודפשט"), ביניהם המסו"ל סרן עובדיה ארצי (קש"א גדוד 68); הקע"ת סגן אלי דולגין; הק"ס סגן יוסי נוימן; הקת"ק ישי קופלביץ (קדם).

·        חולית מכ"ם של חיל הים, שמנתה 6 לוחמים, בפיקודו של סג"מ גבי שילה.

ה"נברון"

במעוז "בודפשט", הוצבו בתוך בונקרים, ארבעה הוביצרים צרפתיים 155 מ"מ, משנת 1950 ("תמיד תותחן" מס' 8, עמ' 10), כל שני תותחים בבונקר נפרד. לכל תותח היה פתח בחזית לכיוון מערב. התותחים נועדו למשימות סטטיות. הם קובעו לרצפה והצידוד וההגבהה/הנמכה שלהם היו מוגבלים.

התותחים היו יעילים רק בטווחים של 10 עד 17.8 ק"מ ורק בגזרה של קו התעלה וסביבותיו. אי אפשר היה להיעזר בהם לצורך לחימה בסביבות המעוז.  לצורך זה הוצבו 2 מרגמות 120 מ"מ, "סולתם", נגררות, שטווחן המרבי 6.5 ק"מ (המרגמות היו ללא צוותים אורגניים, אך צוותי התותחים אומנו ע"י הקע"ת בהפעלתן).

חיילי הסוללה היו סדירים, מנוסים, מקצוענים ומלאי מוטיבציה.

לסוללה לא הגיע עדכון מודיעיני. לקע"ת הייתה אומנם מפה עם רשימת מטרות, אך  ללא ניתוח ומהות. חמישה ימים לפני פרוץ המלחמה, הוכרזה בסוללה כוננות גבוהה. עם קבלת ההתראה, נבדקה תקינותם של כל הקנים, והמסו"ל אסף את חייליו והסביר להם על ההתפתחויות, כולל יחס הארטילריה מול זו של האויב (30:1 לטובת המצרים). לאחר מכן עזב את הסוללה לטובת תפקידו כקש"א.

יומיים לפני  ה-6 באוקטובר נכנסה הסוללה לכוננות ספיגה, על כל המשתמע מכך. "שובך יונים", הקוד לתחילת הלחימה, התקבל במעוז ביום שבת בשעה 12.30, בעוד שלסוללה הגיע כבר בשעה  10.00 כשהמג"ד, סא"ל שמואל מאיר ("סָמיקו"), התקשר לסוללה והורה לה להתכונן ל"שובך יונים". הקע"ת הורה לחיילים להפסיק את הצום, לארגן את הציוד, ללבוש שכפ"צים ולבדוק את התותחים והתחמושת.

תפקיד הארטילריה

·        להגיש סיוע ארטילרי למוצבים "אורקל" ו"לחצנית".

·        לשתק את הארטילריה המצרית, ארוכת הטווח, שפעלה מפורט-פואד ומנמל פורט-סעיד, שהיו בה מרגמות 240 מ"מ ותותחים בינוניים 152 מ"מ.

·        בעת כוננות פשיטה תוכנן להפסיק את ירי התותחים. צוותים 1 ו-2 יועדו להפעיל את המרגמות, וצוותים 3 ו-4 לאייש עמדות הגנה לאורך הגדר ההיקפית של המעוז מדרום.

מהלך הקרב

ביום שבת ה-6 באוקטובר בשעה 13:50 נפתחה אש מצרית על כל הגזרה -  על המעוזים, התעוזים,  המחנות העורפיים ודרך החת"מ. על מעוז "בודפשט" "ירדה" רביעיית "סוחוי" בפצצות נפלאם, ומיד אח"כ הפגזה ארטילרית. המצרים ירו בתותחי 152 מ"מ ובמרגמות 240 מ"מ. הירי המצרי היה יעיל מאד, האש שספגה הסוללה הייתה לעיתים בקצב של 30 פגזים לדקה: "ממש אש תופת"  לדברי הקע"ת. ההתקפה נמשכה כשעה. המצרים התכוננו להסתערות.

הוראת המס"ח, סא"ל שמואל מאיר, הייתה לירות בדחיפות עם כל הסוללה לטובת המעוזים "אורקל" ו"לחצנית". התותחנים ירו פגזי נפיץ וזרחן. זמן קצר לאחר מכן הורה המס"ח לירות על מטרות בנמלי פורט-סעיד ופורט-פואד. אלי דולגין נתן לכל קנה מטרה נפרדת: שני קנים המשיכו לירות לטובת "אורקל" ו"לחצנית" ושניים ירו על מתקנים, על מאגרי דלק  ועל אוניות בנמל פורט-סעיד.

אפקט הירי בתוך הבונקרים היה אדיר, הרעש והריח השפיעו קשה על התותחנים, אך הם המשיכו לירות. הייתה זאת הפעם הראשונה שירו מתוך בונקר. לא עזרו האזניות וה"וונטות". כותב מפקד המעוז, מוטי אשכנזי, בספרו "הערב בשש תפרוץ מלחמה"[סש"ש2] : "התותחנים ממשיכים לירות ברציפות כבר 12 שעות. באולם חום אימים, ריח כבד של אבק שריפה ושמן שרוף. התותחנים עירומים למחצה נעים ממקום למקום, כולם סוחבים, מעמיסים וטוענים, כולם מפויחים, רטובים מזיעה עד לתחתונים. הרגשת התותחנים לא הייתה טובה מפני שלא הייתה להם בקרה על תוצאות הירי".

כאמור, לא היו קת"קים במעוזים "אורקל" ו"לחצנית". הקע"ת תרגם לנתוני ירי את ההסברים הכלליים שקיבל ממעוזים אלה על מקום נפילת הפגז. מספר מפקד מעז "אורקל ב'", דוד אבודרם: [סש"ש3] "כל הלילה היו התקפות. פקדתי על הסוללה מה"נברונים". "אש ניתכה  על כוחותינו, הפעלתי  כ"קצין חי"ר מטווח". זה היה הכלי היחיד שסייע ל"אורקל" ולי למנוע מהמצרים לכבוש את המעוז. עד שהקנה האחרון יצא מכלל פעולה".

הסוללה ב"בודפשט" ספגה הפגזה כבדה. טור מצרי, שכלל 10 טנקים, 16 נגמ"שים, תול"רים על ג'יפים ומשאיות נושאות חי"ר, התקדם מפורט-פואד לעבר המעוז. שני צוותי המרגמה קיבלו פקודת אש לטיווח ממפקד המוצב, מוטי אשכנזי. פצצה ראשונה נפלה ארוך, פצצה שנייה - קצר. יש מסגר. הפצצה השלישית נפלה אף היא קצר. הפצצה הרביעית צריכה להיות "רשום כמטרה". אך היא לא נצפתה.

הקע"ת עלה לעמדת תצפית ומשם כיוון את המרגמות בירי "מנוהל מהעמדה". טנקים מצריים עלו על "בודפשט", הסוללה ירתה בהם במרגמות, אך הטור המשיך להתקדם. המצרים המשיכו גם בהרעשה הארטילרית ואף פגעו ישירות במרגמות, שיתקו אותן וגרמו לשלושה הרוגים: רב"ט הרצל טובי ז"ל, רב"ט ריימונד (רפי) לוונברג ז"ל ורב"ט אמציה אילני ז"ל – איש הנח"ל (מישיבת) הסדר, שהיה בעל תפילה במוצב וסייע בהגשת פצצות מרגמה. שלושה תותחנים אחרים נפצעו קל.

בהתקפה האווירית היה הרוג נוסף לסוללה, רב"ט אהרון (אורי) כהן ז"ל, שהוכרז תחילה כנעדר.

2 טנקים מגדוד שריון "עשת" [סש"ש4] בפיקודו של סגן שאול מוזס, שהגיעו למעוז בשעה 15:00 פגעו ב-6 טנקים וב-10 נגמ"שים ובלמו את הכוח המצרי במרחק של 900 מטר מהמעוז. המצרים נטשו את הכלים ונסוגו.

במקביל מטוסי פאנטום ישראליים פגעו ברקטות בכלים הפגועים שנותרו בשטח.

סוללת "בודפשט" המשיכה לירות לעבר מעוז "לחצנית" ולעבר מעוז "אורקל". הירי התבצע רק עם שלושה תותחים. תוך כדי ירי פגע פגז מצרי ישירות בעמדת תותח מס' 1 ורק בנס לא נפגעו תותחנים. התותח יצא מכלל פעולה. התותחנים עברו לבונקר השני והמשיכו לתפעל משם את תותחים מס' 3 ו-4.

בשעה 061600, לאחר שההתקפה המצרית נשברה , ירו התותחנים גם על הרמפות[סש"ש5] .  אלו היו עמדות לטנקים שלנו, שהותקנו על גבי הסוללה שלאורך התעלה.

יש לציין,  כי התחמושת הייתה בבונקר מרוחק, והחיילים נאלצו לסחוב בידיהם את הפגזים, מרחק של עשרות מטרים.

לפנות ערב נחתה פלוגת קומנדו מצרית מוגברת (כ 200 חיילים)  על השרטון שלאורך חוף הים התיכון (ציר "מיכפלת") והציבה מארב טילי "סאגר".

בשעה 062330 נעו על ציר "מיכפלת".   טנקים  מכוח "לפידות" [2 פלוגות טנקים מגדוד 196- קק"ש, מחטיבה 460  "בני-אור").  בשעה 062400 עלה אחד הטנקים על מוקש וממטח טילים  נפגעו 2 טנקים של הכוח. זה נסוג ולו הרוג ו 5 פצועים. מפקד הגזרה הורה לכוח לחכות לאור יום. ב-7.10.1973 עם אור ראשון חידש כוח "לפידות" את התקדמותו, מתוגבר ב-3 טנקים, וכשהוא נע משני צידי הציר, נתקל בשורת מוקשים שחסמה את השרטון לרוחבו. הכוח  ספג עוד מטח טילים, אחד הטנקים נפגע, והכוח נסוג.

בשעה 070500 מנתה הסוללה 3 תותחים תקינים.

תותחני הסוללה ירו כמטורפים, כדי לסייע לכוחותינו לאורך התעלה ("אורקל", ו"לחצנית"). במהלך היום, ה"נברונים" מנעו בכוח הפגזים כיתור מוחלט של "אורקל" ו"לחצנית" בעזרת "אש על כוחותינו" ואפשרו את הדיפת המצרים.

בשעה 070540 הפציצו מטוסים את "בודפשט" ונותק הקשר שלו עם  מפקדת החטיבה.  עם זאת, התותחים המשיכו לירות בקצב מהיר לטובת המעוזים ובגזרות סביבתם.

בשעה 071000 המעוז הופגז מתותחי החוף של פורט-סעיד והופצץ ע"י מטוסי "סוחוי". אך לא היו  נפגעים. ההפגזה נפסקת בשעה 10:45. וחודשה מדי פעם בפעם.

זוג ה"נברונים" מתלקח

עם רדת החשיכה נפגע זוג ה"נברונים" (תותחים 3 ו 4) ע"י פגז זרחן שחדר לתוך האולם, פגע במטעני החנ"ה ואלה התלקחו . בגלל שהסוללה התכוננה לירי ממושך בקצב  הוציאו את החנ"ה מהזבילים. נפגעו פגזים, ולמעשה נשרף כל האולם על תכולתו. האש פרצה דרך תעלות האוורור וכילתה גם את המפי"ק ואת המפי"ק הרזרבי. כמה תותחנים נפגעו מהדף וקיבלו שברים וכוויות, לא היו הרוגים.

בהוראת הקע"ת התותחנים עברו לאולם השני, לבונקר של צוות 2 שנותר עם  התותח התקין השלישי, שלא ניתן היה להפעיל, מפני שהמפי"ק נפגע וגם רשת הקשר. בעקבות השריפה נותקה רשת הקשר, נשרף חלק מהציוד האישי וכן, המחסן, השק"ם המטבח ומחסן מנות הקרב. כאן גילה אלי דולגין מנהיגות, כינס את הסוללה, הרגיע את החיילים, הזכיר להם שביום הראשון בלמו התקפת טנקים ונגמ"שים אימתנית, ואין כל סיבה שלא יעשו זאת שוב. אח"כ שלח את החיילים להתרחץ ולהתגלח, כדי לשמור על המסגרת הצבאית וקבע קיצוב מזון. עד לחיסול ה"נברונים" נורו ע"י הסוללה מעל 1,000 פגזי 155 מ"מ, במהלך פעולה רצופה של 30 שעות, כמעט ללא תקלות. מַשְׁמָעוּת השתתקות התותחים הייתה גזר דין מוות לשני המוצבים: "אורקל"  ו"לחצנית", לא הייתה דרך לסייע להם. ה"נברונים" היו הסיוע היחיד בעמידת המוצבים נגד המצרים שהקיפו אותם. ביממה האחרונה (טרם השריפה) ה"נברונים", ירו על מחנות ראס אל עייש (ראש הגשר המצרי בגזרה)[סש"ש6] , על כוחות מצריים משוריינים ורגליים ועל סירות שעלו על "אורקל". עוד ערב קודם לכן פחתה אש הסיוע למחצית ועתה הייתה משותקת כליל. נפילת המעוזים "אורקל" ו"לחצנית" שיחררה את כל כוח האש של המצרים בגזרת פורט סעיד לעבר "בודפשט".

עם שיתוק התותחים השתלבו התותחנים בלחימה כלוחמי חי"ר.

יש לציין, במשך הלחימה התותחנים תפסו תנומה חפוזה. הקצינים (הקע"ת והק"ס) היו ערים למעלה מ-30 שעות. מוטי אשכנזי שלח אותם לישון.

המשך הקרב

ביום 8.10.1973 הגיע גדוד 486 (מכמ"ת 120 מ"מ שאות הקריאה שלו בקשר היה "זלוט") וירה על מארב של הקומנדו המצרי ציר "מיכפלת", במסגרת הניסיונות לפתוח את הציר ל"בודפשט". אבל הציר לא נפתח.

ביום 9.10.1973 תקף  כוח "לפידות" ועוד פלוגת חי"ר מסיירת "שקד", בסיוע 486 את המארב המצרי. פלוגת החי"ר איגפה סמוך לשפת הים אך נבלמה באש חזקה. תוך דקות נהרגו  15 חיילים ו 30 נפצעו ובהם המ"פ ו 3 המ"מים. צוות הקרב נסוג.
סוללות  המכמ"ת  ירו על מחסום הקומנדו המצרי, שחסם מצד מזרח את גישת התגבורת למוצב "בודפשט". לצורך הגדלת טווח ירה הגדוד מה"ר
[סש"ש7]  (טווח 9.6 ק"מ). הפגיעות במארב היו טובות.

לאחר זאת התפזרו שלוש הסוללות של גדוד 486 לעמדות סוללתיות:

·        סוללה א' בתעוז "יורם" (קע"ת, גדי ליבריידר.)

·        סוללה ב' על כביש הפלסטיק ב "זגוגית- 50" (קע"ת, דני דקל).

·        סוללה ג' 3 ק"מ מזרחית למוצב "בודפשט" ומדרום לכביש, על ציר "מיכפלת" (קע"ת, שלום כהן).

ביום 10.10.1973 עם שחר ביצע הקומנדו המצרי התקפת הסחה על ציר "מיכפלת" דבר שאפשר לעשרות חיילים מצריים להסתנן עד לגדרות המערביות של המעוז.

ביום 10.10.1973 בבוקר זיהה מטוס סיור שלנו שוחות ריקות של הקומנדו המצרי.

חילוץ המעוז

ביום 11.10.1973 בערב גדוד צנחנים 564 (מחטיבה 274 - 55 לשעבר) בפיקוד יוסי יפה, מחוזק בפלוגת נח"ל מגדוד 906 (קורס מ"כים) טיהר את האזור, שננטש בלילה על ידי המצרים וחבר עם "בודפשט". פלוגת הנח"ל החליפה את הכוח שהחזיק במעוז, וגדוד הצנחנים חזר לאיזור בלוזה. עם הפלוגה נשאר בעמדה הקת"ק סג"מ ישי קופלביץ (קדם).

ביום הזה הוציאו את חיילי ה"נברון" לבלוזה לצרכי התארגנות.

ביום 14.10.1973 סוללת ב' של "שפיפון", לאחר שהתארגנה להיות סוללה מתנייעת, פרסה ב"עלקת 46". ולראשונה היא ירתה לאזור "זגוגית 46" כסוללה מתנייעת.

 סוף דבר

ביום 15.10.1973 שב כוח מצרי ונאחז בציר "מיכפלת". כוח חרמ"ש (גדוד 141 מחטיבה 204 בפיקוד רם) ניסה לפרוץ את הציר, נתקל במארב וכמה זחל"מים נפגעו. גדוד הצנחנים 564 של יפה בסיוע ארטילריה (הסוללה על ציר "מיכפלת") פרץ אל תוך המארב. כ-45 מצרים נהרגו ורבים נמלטו לעבר הביצות. הצנחנים חברו ל"בודפשט".
במשך הלילה התקיים ירי הטרדה של המצרים באזור "בודפשט". הדרך ל"בודפשט" נחסמה שנית ע"י גדוד קומנדו.  4 נגמ"שים אמפיביים מצריים נחתו מכיוון הים. הטנקים ואנשי המעוז פגעו בנגמ"שים ובחיילים.

הדרך נפתחת שוב ע"י חרמ"ש וצנחנים. בסיוע סוללה ג' של גדוד מכמ"ת 486.

סיכום

·        סוללה ב' של "שפיפון" פעלה ביומיים הראשונים של המלחמה בתנאים קשים וירתה למעלה מ 1,000 פגזים.

·        הסוללה פעלה בצורה שלא הורגלה לה:

o       תותחים קבועים בתוך בונקרים ללא אפשרות דילוג בשעת אש נ"ס.

o       השתתפות בהגנת המעוז כחיילי  חי"ר.

o       העדר בקרה על תוצאות הירי, עקב העדר קת"קים / קש"אים.

המג"ד, שמואל מאיר (סמיקו) אמר על הקע"ת, אלי דולגין:

"אלי דולגין פעל כקע"ת במעוז "בודפשט", בתנאים בלתי רגילים של לחץ ואש נ"ס בלתי פוסקת של האויב, בהצלחה רבה. הוא היה מקצוען וסמכתי עליו במאה אחוזים. הוא התנהג בקור רוח והפעיל אש התותחים אינטנסיבית ביותר ביומיים הראשונים של המלחמה".


 


 [סש"ש1]חטיבת מחוז

 [סש"ש2]"הערב בשש תפרוץ מלחמה" הוצאת הקיבוץ המאוחד

 [סש"ש3]קצין חי"ר, היה מפקד "אורקל"-ב' הנהיג את חיילי "אורקל" לאחר שהמפקד נהרג. נפל בשבי המצרי, עוטר בעיטור העוז. על חלקו ב"אורקל".

 [סש"ש4]בפיקוד יום טוב תמיר

 [סש"ש5]סוללת עפר שהוקמה לאורך הגזרה המזרחית של תעלת סואץ. צה"ל האריך והגביה אותה ויחד עם המעוזים יצרה הסוללה את קו בר-לב. על הסוללה, במרחקים קצובים פחות או יותר, הותקנו משטחים כעמדות ירי של טנקים.

 [סש"ש6]תחנה על תעלת סואץ, צפונה מקנטרה על המסילה לפורט סעיד". שימשה ראש גשר של המצרים

 [סש"ש7]מטען הודף רקיטי

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה